La communauté juive marocaine aux yeux des émissaires israéliens - suite
פעולות "ההצלה" נתפסו בעיני שושני החילוני, איש הפלמ"ח, כדבר שמימי שיד הגורל בו ושליחי ישראל נראו לו כנביאים הפועלים בקרב העם ומוכיחים אותו. לעומת "גולה מרודה זו" השליחים מישראל "חוננו כנראה בראייה רחוקה ומנחה אותם חוש נבואי […] וכאשר ראה שר האומה את העננים המכסים את שמי יהדות מרוקו, הקדים תרופה למכה והעמיד להם מושיעים". בזכות "אישיותם הישראלית המחושלת הם מהווים מגדלור בחשכת הימים". הם מביאים את "בשורת הגאולה לשבט ישראלי זה". 43 "ימים, חודשים ושנים ראו עצמם שליחים אלה, מופקדים על הצלת בני אדם. נגד עיניהם התייצבה סכנת הכליה הנשקפת ליהודים במרוקו, כליה רוחנית ומוסרית וגם כליה פיזית אפשרית. נמצאו הם אוחזים בציציות ראשה של יהדות זו כדי להצילה מכליה אפשרית ואולי אף ודאית". 44 בשפתו המליצית, טוען שושני שיהודי מרוקו יכולים "לספר על נסים שעשה להם הבורא ועל השליחים שעשו רצונו". אין זו הפעם הראשונה שהוא עושה שימוש במונחים דתיים מיסטיים בהתייחסו לדמות השליח הישראלי שבא לגאול את אחיו מעול גלותם. 45
גם יחזקאלי לא ניצל מתחושת המשיחיות שפיעמה בלב חבריו: "לא היה שליח רציני ומסור שלא קיננה בו תחושה של גואל ושל מעשה גאולה שהוא משתתף בהבאתה". 46 לדבריו, אחרי כל פגישת תיאום, נכנסו השליחים לוויכוחים אידיאולוגיים עקרים כבתקופת העלייה השנייה והשלישית. הם נהגו להרחיב את הדיון בהשלכות פעילותם על נושאים מדיניים שלא היו באחריותם: "אצל רובנו התפתחה מן תחושה של שליחות, תחושה של משיחיות, כלומר, לא רק הרגשה עמוקה של חובה, אלא וודאות של מפעל הצלה היסטורי וכל אחד, מי פחות ומי יותר, ראה עצמו בפירוש כעין משיח". 47 יחזקאלי מרחיק לכת ומזהיר מראש את השליחים במרוקו מן המשבר שיפקוד אותם בשובם לישראל כשהתואר משיח יוסר מעל ראשם: "לכל אחד מאתנו הייתה הרגשה, בעת עבודתו במפעל, שהוא משיח. משיח חשוב או משיח 'קטן', אבל משיח. והרי הרגיש כך בצדק, כי נושאי הטיפול שלו הביטו עליו כך. וגם אם לא היו מביטים עליו כך, הוא היה רואה עצמו גם כן במעמד נעלה זה. והוא היה חייב לראות עצמו כך כי אחרת לא היה עושה את עבודתו באותה מסירות, באותו אומץ ובאותה התלהבות-קודש כפי שעשה". בפנותו לשליחה יהודית פרידמן שעמדה לשוב ממרוקו לישראל, הוסיף לתאר, בנימת התנצלות על היסחפותו, את המשבר הצפוי לה: "אני בוודאי לא חשוד בעינייך שאני מבסס הכול רק על מסירות ועל התלהבות-קודש. אני שם דגש כבד למדי על כושר הארגון ועל מקצועיות. אבל לאלה אין כל ערך בלי אותה התלהבות. גם אנשים מבחוץ, אם אלה היו ממונים או מבקרים, ראו אותנו, העריכו אותנו ואפילו העריצו אותנו". 48 ברוך דובדבני הדתי לא נרתע מלהשוות את עצמו למשה רבנו המוציא את היהודים מעבדות לגאולה: "איני אלא עפר ואפר בהשוואה למשה רבנו אך העליתי בכל זאת מיליון ורבע יהודים, מספר כפול ממה שהתנ"ך קושר למשה". 49
על יתרונות השליחים הישראלים לעומת מנהלי היא"ס היהודיים 50 מעיד משה יובל שפעל בתקופה זו: "איזה מנהל היא"ס נורמלי יבוא לביתו של מפקד בארץ מוסלמית וידבר אל לב אישתו שפניה מכוסים ברעלה, כדי להשיב לב אישה לבעלה […] בוודאי תמהו הפקידים או המפקדים המרוקאים ששולט בהם רגש נחיתות כלפי האירופי על כך וחשבו: מה ראו האדונים ב' הגרמני וה' האנגלי להשאיר משפחותיהם בארצות מגוריהם ולהיות עורכים גלות במרוקו ועוסקים ב'שלוח' (מעמד נחות) היהודיים". 51 למרות היותם סוכני המוסד, להערכת שושני, התואר "סוכן" אינו יאה לעובדים אלה: "המושג סוכנים אינו הולם כמובן את שליחי ישראל ואת פעילי 'המסגרת' במרוקו. סוף כל סוף יש טעם לפגם בעבודת סוכני המדינות השונות, ואילו לא היה כל דופי בעבודת פעילי 'המסגרת'. אדרבא, מלכתם קדושה הייתה, אם קיימת כלל קדושה בעולם". 52 בפי בר-גיורא: "יש בה איפה בעליה לארץ משום מעשה-נסים ומעשה זה מתגשם בידי בשר ודם שליחי המצווה". 53
לא כל השליחים סבלו מראייה מעוותת של המציאות. מן העדויות הכתובות ראוי לציין את ראייתם העניינית והמפוכחת יחסית של שלמה יחזקאלי, שמחה אהרוני ומנחם גלעד. לעומת התיאורים המתלהמים של חבריהם על דמות השליח, המקביל למעמד של משיח בעיני עצמו ובעיני אחרים, מודה יחזקאלי בצניעות נטולת צביעות במניעים האמיתיים שהשפיעו על שליחי המוסד לצאת למרוקו. כשהציע לו שלמה חביליו לצאת לשליחות עלייה, ביקש זמן למחשבה ולהתלבטות: "מה שהכריע לחיוב לא היה כל כך הרגש הציוני, מהציונות היינו קצת עייפים בתחילת שנות החמישים, אלא במידה רבה, יצר ההרפתקנות והעשייה של משהו חדש". 54 גם המשכורות ותנאי המחייה בערי מרוקו היוו מקור משיכה לשליחים שחלקם ביקש להישאר במקום מעבר לנדרש. שובם לישראל וסיום התקופה שהרגישו בה משיחים הייתה כרוכה במשבר נפשי שהיה קשה להתגבר עליו לבד לפי עדותם של אחדים: "המעבר הוא חד ופתאומי מדי. כאן אַת [יהודית פרידמן] לא רק אזרח רגיל ובלתי חשוב במידה רבה, אלא עבודתך נשכחת מהר ואין לך כל מעמד כתוצאה ממנה. אין כל פרסום מינימלי לה ואין כל שכר פשוטו כמשמעו, פרט להרגשת סיפוק של עצמך ולכן נמלטים אנו אליה, חושבים רק על המפעל, חיים בזיכרונות ומרירות קלה ודקה מקננת בלבנו […] המקור היחידי להרמת הרוח נשארו הזיכרונות והקשר לשותפים למפעל בעבר שכולם חדורים אותה הרגשה". 55
תגובת הקהילה ליחס הישראלים כלפיה כמעט ולא באה לידי ביטוי במרוקו, אך התפרצה בחריפות יחסית בישראל באירועי ואדי סליב. בתקופה הקולוניאלית במרוקו היא סבלה באין ברירה השפלה, אך לא השלימה אתה במדינה היהודית העצמאית.
- הערות
- 1"המסגרת" הוא שמה של הרשת הישראלית שהקים המוסד במרוקו החל משנת 1955 כדי לפעול בתחום ההגנה העצמית וההגירה המחתרתית.
- 2 הוויפאק - ההבנה - היא אגודה יהודית-מוסלמית שפעלה למען השתלבותם של היהודים בחברה ובפוליטיקה של מרוקו העצמאית. ראו 'שירות המודיעין של "המסגרת", מרוקו 1960-1958', עדות ח' לב, ארגון פעילי המחתרות - אפ"מ, חוברת 4.
- 3 ש' יחזקאלי, 'ימי בראשית', אפ"מ 4.
- 4'שירות המודיעין של "המסגרת", מרוקו 1960-1958', עדות ח' לב, אפ"מ 4.
- 5 האיסתיקלל - עצמאות - הוא שמה של התנועה הלאומית המרוקאית שפעלה לסילוק החסות הצרפתית.
- 6 דו"ח ז' גורן, לל' קסטל, 11 במאי 1960, ארכיון מדינת ישראל - משרד החוץ (אמ"י, חץ), 4317/10/I הדו"ח הועבר גם למרדכי גזית במשרד החוץ בירושלים.
- 7 ג'ו אוחנה, חברם של מאיר עובדיה, הקומוניסט סם בן-הרוש, מרק סבח ודוד ברדוגו דגלו כולם באינטגרציה. אנשי המוסד טענו שאוחנה חי בעצם מרשיונות יבוא שקיבל מן הנסיך מולאי חסן כתמורה לנערות שהוא מספק לו. "יהודים באסיפה המייעצת", אמ"י, חץ, 4317/10/I
- 8 דו"ח של ו' ברטהולץ מברן, 22 ביוני 1958, אמ"י, חץ, 4317/10 II.
- 9 ל' קסטל לי' מרוז, 10 בנובמבר 1960, אמ"י, חץ, 4318/4/I
- 10 פרוטוקול ישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות, 30-29 בדצמבר 1943, עמ' 6, ארכיון העבודה. ראו גם י' צור, קהילה קרועה, עמ' 239.
- 11 שיחת שר החוץ עם וישינסקי, דצמבר 1948, אמ"י חץ, 2502/8. ראו גם י' צור, קהילה קרועה, עמ' 269.
- 12 א' פרידמן, דו"ח על צפון-אפריקה, 10 במרס 1948, אמ"י חץ, 129/9. ראו גם י' צור, קהילה קרועה, עמ' 261. המילה réservoir מופיעה בצרפתית במקור.
- 13 דו"ח רפאל חמל, 8 ביוני 1947, ארכיון תנועת העבודה, 233/14, ראו גם י' צור, קהילה קרועה, עמ' 245.
- 14 "חודש ימים הייתי עולה חדש, עליית תימן ובעיית אפריקה", הארץ, 22 באפריל 1949.
- 15 אליעזר שושני התבקש על ידי איסר הראל לכתוב את תולדות "המסגרת" וחיבר מסמך משוכפל לפרסום פנימי. ]שושני אליעזר[, 'תשע שנים מתוך אלפיים, חלק א': שליחות של ישראל בגולת מרוקו 1955-1964, - סודי - עותק מספר 76, מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית והמוסד לתפקידים מיוחדים של מדינת ישראל, אפריל 1964. ]שושני אליעזר[, חלק ב' 'דברי חברים' (בלתי ממוספר) - סודי- עותק מספר 76 מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית והמוסד לתפקידים מיוחדים של מדינת ישראל, אפריל 1964
- 16 שליחי העלייה ממרוקו מינואר 1950, ארכיון ציוני מרכזי (אצ"מ), L58/99.
- 17 י' עלומי, גורמים שהכשילו את המשך העלייה מצפון-אפריקה, מכתב ממרוקו, על המשמר, 24 באפריל 1953. מצוטט בי' צור, קהילה קרועה, עמ' 146.
- 18 שושני, תשע שנים, דפים 19-8.
- 19 עדות מ"י [משה יובל], שושני, דברי חברים.
- 20 'שלושה גשרים לצפון-אפריקה', עדות מ' ליבה, אפ"מ 2.
- 21 שושני, תשע שנים, דף 205.
- 22 עדות א"ר [אפרים רונאל], שושני, דברי חברים.
- 23 עדות מ"י [משה יובל], שושני, דברי חברים.
- 24 יחזקאלי, זיכרונות, פרק 9, עמ' 8, ארכיון פרטי יהודית יחזקאלי, חיפה.
- 25 א' הראל, 'ארגון ההעפלה והעלייה ממרוקו', מקדם ומים, כרך ז', עמ' 372.
- 26 עדות ש"י [שלמה יחזקאלי], שושני, דברי חברים.
- 27 עדות מ"י [משה יובל], שושני, דברי חברים. יובל התכוון לרבנים שאול דנן, שלום משאש ולרבני שושלת אביחסירה (אבוחצירה).
- 28 עדות ב"ד [ברוך דובדבני], שושני, דברי חברים. הסיור של שדובדבני ושרגאי נערך ביוני 1954 והמפגש התקיים בסוק אלח'מיס (השוק של יום חמישי). ש' שגב, מבצע יכין, הוצאת משרד הבטחון, עמ' 60.
- 29 עדות ש"י [שלמה יחזקאלי], שושני, דברי חברים.
- 30 עדות ב"ד [ברוך דובדבני], שם.
- 31 'שירות המודיעין של "המסגרת", מרוקו 1960-1958', עדות ח' לב, אפ"מ 4.
- 32 עדות מ"א [משה ארנון], שושני, דברי חברים.
- 33 שם, שם.
- 34 עדות א"ב [אברהם ברזילי], שם.
- 35 שם, שם.
- 36 עדות י"ר [יואל רון], שם.
- P. Karitz, L'organisation et les tendances politiques des Juifs au Maroc depuis l'indépendance 37 פנחס קריץ הוא דר' פנחס קציר.
- 38 סיכום ישיבה בנושא מרוקו, ירושלים, 9 בנובמבר 1959, אצ"מ, Z6/1474.
- 39שושני, תשע שנים, דפים 19-8.
- 40"מהות שליחותנו", טיוטה בכתב יד שהוכנה על ידי יחזקאלי בשביל איסר הראל לצורך הרצאתו בקורס שליחי "המסגרת" שנערך במחנה אלנבי בירושלים, 31 בדצמבר 1957. ארכיון פרטי י' יחזקאלי.
- 41עדות נב"ג [נפתלי בר-גיורא], שושני, דברי חברים.
- 42 מפקד סניף משואות [חגי לב] אל מפקד "המסגרת" [שלמה חביליו] בפריס, אחד בדצמבר 1959, אמ"י, חץ, 4317/10/I. "משואות" הוא שם קוד למרוקו.
- 43 שושני, תשע שנים, דפים 19-8.
- 44 שם, דף 114.
- 45 שם, דף 59.
- 46 ש' יחזקאלי, 'ימי בראשית', אפ"מ 4.
- 47 יחזקאלי, זיכרונות, פרק 9, עמ' 36. ארכיון פרטי י' יחזקאלי.
- 48 יגאל [ש' יחזקאלי] לז'וליאט [י' פרידמן], 18 באפריל 1958, ארכיון פרטי י' יחזקאלי.
- S. Azoulay Bâtisseurs d'Israël, p.653 49
- 50 ארגון היא"ס HIAS עסק בהגירת יהודים מארצות מצוקה, בעיקר ממזרח אירופה, למערבה ולארה"ב. היא"ס פעל זמן מה אחרי "הסכם הפשרה" שסוכם בין נציגי ישראל לשלטונות מרוקו באוגוסט 1961 לפינוי מאורגן של יהודים. פינוי זה כונה בשם "מבצע יכין".
- 51 עדות מ"י [משה יובל], שושני, דברי חברים. "שלוח" הוא שמם של דוברי תשלחית, התושבים הברבריים בעמק הסוס. המונח "שלח" וברבים "שלוח" הפך לשם נרדף לאדם פרימיטיבי ובמובן זה עשה בו שימוש משה יובל. "שלוח" chleuh היה גם הכינוי שאימצו חיילי צרפת לכנות את החיילים הגרמניים בימי מלחמת העולם השנייה. יובל מציין שהפקידים המרוקאים לא ידעו שבני שיחם ישראלים אלא אירופים.
- 52 שושני, תשע שנים, דף 139.
- 53 עדות נב"ג [נפתלי בר-גיורא], שושני, דברי חברים.
- 54 יחזקאלי, זיכרונות, פרק 9, עמ' 2. ארכיון פרטי י' יחזקאלי.
- 55 יגאל [ש' יחזקאלי] לז'וליאט [י' פרידמן], 18 באפריל 1958, ארכיון פרטי י' יחזקאלי.