Les organisations juives internationales et les droits des Juifs du Maroc 1955-1961- hebreu

Publié le par Yigal Bin-Nun

פסיכוזה‭ ‬או‭ ‬ראיית‭ ‬הנולד

תרומתם‭ ‬של‭ ‬הארגונים‭ ‬היהודיים‭ ‬העולמיים

לזכויות‭ ‬היהודים‭ ‬במרוקו‭ ‬1961-1955

יגאל בן־נון


נושא‭ ‬ההגירה‭ ‬היהודית‭ ‬ממרוקו‭, ‬או‭ ‬כפי‭ ‬שהיא‭ ‬כונתה‭ ‬על‭-‬ידי‭ ‬הגורמים‭ ‬שטיפלו‭ ‬בה‭: ‬הזכות‭ ‬לחופש‭ ‬התנועה‭, ‬הטרידה‭ ‬את‭ ‬מנוחתם‭ ‬של‭ ‬ראשי‭ ‬הקהילה‭ ‬המקומית‭ ‬שהיו‭ ‬מודאגים‭ ‬מן‭ ‬הקשיים‭ ‬שהערימו‭ ‬השלטונות‭ ‬בקבלת‭ ‬דרכונים‭. ‬זכות‭ ‬זו‭ ‬העסיקה‭ ‬לא‭ ‬פחות‭ ‬את‭ ‬ראשי‭ ‬הקונגרס‭ ‬היהודי‭ ‬העולמי‭ (‬קי‭"‬ע‭), ‬את‭ ‬ממשלת‭ ‬ישראל‭, ‬את‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭, ‬ואת‭ ‬שליחי‭ ‬הרשת‭ ‬הישראלית‭ ‬של‭ ‬המוסד‭ ‬במרוקו‭ - "‬המסגרת‭", ‬שפעלו‭ ‬בחשאי‭ ‬בתחום‭ ‬ההגנה‭ ‬העצמית‭ ‬וההגירה‭.‬ מצד‭ ‬שני‭, ‬השלטונות‭ ‬המרוקאים‭ ‬שללו‭ ‬את‭ ‬רעיון‭ ‬ההגירה‭ ‬היהודית‭ ‬כיוון‭ ‬שחיפשו‭ ‬להצטייר‭, ‬עם‭ ‬קבלת‭ ‬העצמאות‭, ‬כמנהיגי‭ ‬מדינה‭ ‬מתקדמת‭ ‬בה‭ ‬שורר‭ ‬שוויון‭ ‬זכויות‭ ‬לכל‭, ‬ללא‭ ‬הבדל‭ ‬דת‭. ‬הם‭ ‬חששו‭ ‬שנטישת‭ ‬היהודים‭ ‬את‭ ‬מרוקו‭ ‬תחליש‭ ‬את‭ ‬כלכלתה‭ ‬ואת‭ ‬תפקוד‭ ‬מוסדותיה‭. ‬לעומתם‭, ‬החוגים‭ ‬הפן‭-‬ערביים‭ ‬שבאגף‭ ‬השמרני‭ ‬של‭ ‬מפלגת‭ ‬האיסתיקלל‭ ‬לא‭ ‬היו‭ ‬מאושרים‭ ‬מכך‭ ‬שיהודים‭ ‬מבוססים‭ ‬ממרוקו‭ ‬ילכו‭ ‬לחזק‭ ‬בישראל‭ ‬את‭ ‬הכוחות‭ ‬הציוניים‭ ‬נגד‭ ‬האומה‭ ‬הערבית‭.‬

חילוקי‭ ‬הדעות‭ ‬בנושא‭ ‬ההגירה‭ ‬לא‭ ‬עוררו‭ ‬מחלוקת‭ ‬רק‭ ‬בין‭ ‬שלטונות‭ ‬מרוקו‭ ‬ובין‭ ‬שליחי‭ ‬ישראל‭ ‬וקי‭"‬ע‭, ‬אלא‭ ‬גם‭ ‬בין‭ ‬האחרונים‭ ‬ובין‭ ‬ראשי‭ ‬המוסד‭ ‬וממשלת‭ ‬ישראל‭. ‬אמנם‭ ‬אנשי‭ ‬קי‭"‬ע‭ ‬טענו‭ ‬שהציונות‭ ‬ומדינת‭ ‬ישראל‭ ‬הם‭ ‬ציפור‭ ‬נפשו‭ ‬של‭ ‬העם‭ ‬היהודי‭, ‬אך‭ ‬עם‭ ‬זה‭, ‬אין‭ ‬לשכוח‭ ‬שיהודים‭ ‬עדיין‭ ‬חיים‭ ‬בגולה‭ ‬ויש‭ ‬להתחשב‭ ‬בקיומם‭ ‬שם‭. ‬מנהיגי‭ ‬קי‭"‬ע‭ ‬ביקשו‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬החיים‭ ‬הרוחניים‭ ‬של‭ ‬יהודי‭ ‬הגולה‭ ‬כי‭ ‬בין‭ ‬כך‭ ‬ובין‭ ‬כך‭ ‬ישראל‭ ‬לא‭ ‬היתה‭ ‬מסוגלת‭ ‬לקלוט‭ ‬את‭ ‬כולם‭ ‬באותם‭ ‬ימים‭. ‬לכן‭ ‬הם‭ ‬דאגו‭ ‬לקיים‭ ‬פעולות‭ ‬תרבותיות‭ ‬וחברתיות‭ ‬בקרב‭ ‬יהדות‭ ‬צפון‭-‬אפריקה‭ ‬וקבעו‭ ‬לעצמם‭ ‬כמטרה‭ "‬לזקוף‭ ‬את‭ ‬קומתו‭ ‬של‭ ‬היהודי‭" ‬ולעודד‭ ‬את‭ ‬הנהגת‭ ‬הקהילה‭ ‬להגיב‭ ‬על‭ ‬כל‭ ‬פגיעה‭ ‬בזכויותיה‭ ‬הייחודיות‭. ‬לביצור‭ ‬מעמדו‭, ‬העניק‭ ‬קי‭"‬ע‭ ‬שירותים‭ ‬אחדים‭ ‬לראשי‭ ‬השלטון‭ ‬וקיים‭ ‬עמם‭ ‬קשר‭ ‬רצוף‭ ‬באמצעות‭ ‬שיגור‭ ‬משלחות‭ ‬רבות‭. ‬גם‭ ‬אם‭ ‬הם‭ ‬לא‭ ‬היו‭ ‬תמיד‭ ‬אופטימיים‭ ‬באשר‭ ‬לתוצאות‭ ‬פעילותם‭, ‬הם‭ ‬דאגו‭ ‬להיפגש‭ ‬לעתים‭ ‬תכופות‭ ‬עם‭ ‬שרי‭ ‬ממשלה‭ ‬ועם‭ ‬פקידים‭ ‬בכירים‭ ‬כדי‭ ‬שהקשר‭ ‬לא‭ ‬ינתק‭. ‬יחד‭ ‬עם‭ ‬זאת‭, ‬הם‭ ‬התלוננו‭ ‬שישראל‭ ‬לא‭ ‬מסייעת‭ ‬לפעילותם‭, ‬זאת‭ ‬אף‭ ‬שהם‭ ‬היו‭ ‬מעין‭ ‬שגרירים‭ ‬לא‭ ‬רשמיים‭ ‬של‭ ‬ישראל‭ ‬במקומות‭ ‬בהם‭ ‬המדינה‭ ‬לא‭ ‬היתה‭ ‬מיוצגת‭.‬ הם‭ ‬אף‭ ‬מתחו‭ ‬ביקורת‭ ‬קשה‭ ‬על‭ ‬פעולותיה‭ ‬של‭ "‬המסגרת‭" ‬בתחום‭ ‬ההגירה‭ ‬המחתרתית‭ ‬וטענו‭ ‬שפעולותיה‭ ‬לא‭ ‬יפתרו‭ ‬את‭ ‬הבעיה‭ ‬ואף‭ ‬יזיקו‭ ‬לפעילות‭ ‬הדיפלומטית‭ ‬ולסיכוי‭ ‬להגיע‭ ‬להסדר‭ ‬עם‭ ‬ראשי‭ ‬השלטון‭. ‬

בעיני‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭, ‬מאופיינת‭ ‬פעולת‭ ‬קי‭"‬ע‭ ‬ב‭"‬אור‭ ‬וצל‭". ‬בזמן‭ ‬ששליחיו‭ ‬של‭ ‬נחום‭ ‬גולדמן‭ ‬ראו‭ ‬בהשגת‭ ‬הפוגה‭ ‬ממושכת‭ ‬את‭ ‬ייעודם‭ ‬העיקרי‭, ‬ראשי‭ ‬ההסתדרות‭ ‬הציונית‭ ‬ושלטונות‭ ‬ישראל‭ ‬שללו‭ ‬את‭ ‬עצם‭ ‬חיי‭ ‬הגלות‭ ‬ודרשו‭ ‬פעולה‭ ‬רדיקלית‭ ‬לשינוי‭ ‬פני‭ ‬הדברים‭. ‬לדבריהם‭ ‬אין‭ ‬עתיד‭ ‬ליהדות‭ ‬מרוקו‭ ‬אלא‭ ‬בעלייה‭ ‬לישראל‭ ‬ויש‭ ‬לבצע‭ ‬זאת‭ ‬מוקדם‭ ‬ככל‭ ‬האפשר‭. ‬נציגי‭ ‬ישראל‭ ‬ערכו‭ ‬חלוקה‭ ‬סכימטית‭ ‬לשני‭ ‬מחנות‭. ‬מצד‭ ‬אחד‭ ‬תומכי‭ ‬עלייה‭ ‬גדולה‭, ‬עם‭ ‬מיון‭ ‬מינימלי‭ ‬ומולם‭ ‬תומכי‭ ‬הדיפלומטיה‭ ‬השקטה‭, ‬השתדלנות‭ ‬והגישה‭ ‬הסובלנית‭ ‬כלפי‭ ‬שלטונות‭ ‬מרוקו‭. ‬במציאות‭ ‬החלוקה‭ ‬הייתה‭ ‬מורכבת‭ ‬עוד‭ ‬יותר‭ ‬והתערבו‭ ‬בה‭ ‬שיקולים‭ ‬הנוגעים‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬להגירה‭ ‬וליכולתה‭ ‬הכלכלית‭ ‬של‭ ‬ישראל‭ ‬לקלוט‭ ‬מהגרים‭, ‬אלא‭ ‬גם‭ ‬להערכת‭ ‬מידת‭ ‬הסכנה‭ ‬אליה‭ ‬צפויים‭ ‬היהודים‭ ‬ולבחירת‭ ‬הדרך‭ ‬היעילה‭ ‬ביותר‭ ‬להוצאתם‭ ‬מן‭ ‬המדינה‭ ‬בהסכמת‭ ‬השלטונות‭. ‬כבר‭ ‬באוגוסט‭ ‬1955‭ ‬היה‭ ‬ברור‭ ‬לנציגי‭ ‬ישראל‭ ‬שעלולים‭ ‬לחול‭ ‬שינויים‭ ‬במדיניות‭ ‬ההגירה‭ ‬של‭ ‬המדינה‭ ‬העתידה‭ ‬לקום‭. ‬ישראל‭ ‬העריכה‭ ‬שאמנם‭ ‬השלטון‭ ‬החדש‭ ‬יעניק‭ ‬ליהודים‭ ‬זכויות‭ ‬שוות‭, ‬אף‭ ‬שלחלק‭ ‬מראשי‭ ‬התנועה‭ ‬הלאומית‭ ‬נטיות‭ ‬פן‭-‬ערביות‭ ‬ולכן‭ ‬לא‭ ‬ישלים‭ ‬עם‭ ‬המשך‭ ‬פעילות‭ ‬שליחיה‭ ‬במקום‭.‬

עם‭ ‬הזמן‭, ‬נאלצו‭ ‬שלטונות‭ ‬מרוקו‭ ‬לוותר‭ ‬על‭ ‬כוונתם‭ ‬לחסום‭ ‬הרמטית‭ ‬את‭ ‬בריחת‭ ‬היהודים‭ ‬מן‭ ‬הממלכה‭ ‬ונקטו‭ ‬מדיניות‭ ‬של‭ ‬העלמת‭ ‬עין‭, ‬כל‭ ‬זמן‭ ‬שהיציאה‭ ‬התבצעה‭ ‬בדיסקרטיות‭ ‬ונעלמה‭ ‬מעיני‭ ‬מפלגות‭ ‬האופוזיציה‭. ‬זמן‭ ‬רב‭ ‬שימשה‭ ‬ההתנגדות‭ ‬העקרונית‭ ‬להגירה‭ ‬נשק‭ ‬פוליטי‭ ‬בידי‭ ‬המפלגות‭ ‬בהתקפותיהן‭ ‬נגד‭ ‬הארמון‭. ‬לכן‭, ‬אף‭ ‬צד‭ ‬לא‭ ‬העז‭ ‬להכריז‭ ‬על‭ ‬הסכמתו‭ ‬ליציאת‭ ‬היהודים‭, ‬אף‭ ‬שבשיחות‭ ‬אישיות‭ ‬רבים‭ ‬מהם‭ ‬לא‭ ‬התנגדו‭ ‬לה‭ ‬ולא‭ ‬יזמו‭ ‬דבר‭ ‬למניעתה‭. ‬בהדרגה‭, ‬נאלץ‭ ‬הארמון‭ ‬להשלים‭ ‬עם‭ ‬המציאות‭ ‬ולוותר‭ ‬על‭ ‬רצונו‭ ‬להחזיק‭ ‬את‭ ‬היהודים‭ ‬בעל‭ ‬כורחם‭. ‬קשה‭ ‬היה‭ ‬להציב‭ ‬מחסום‭ ‬מלאכותי‭ ‬לרצון‭ ‬הולך‭ ‬וגובר‭ ‬של‭ ‬יהודים‭ ‬שבלבם‭ ‬גמלה‭ ‬ההחלטה‭ ‬לעזוב‭ ‬את‭ ‬מולדתם‭ ‬ולחפש‭ ‬את‭ ‬עתידם‭ ‬באופקים‭ ‬חדשים‭. ‬בזכות‭ ‬הלחץ‭ ‬של‭ ‬דעת‭ ‬הקהל‭ ‬העולמית‭ ‬היהודית‭ ‬והלא‭ ‬יהודית‭, ‬גברה‭ ‬בהדרגה‭ ‬אצל‭ ‬השליטים‭ ‬הראייה‭ ‬הפרגמטית‭.‬

מערכת‭ ‬היחסים‭ ‬שהתפתחה‭ ‬בין‭ ‬הנהגת‭ ‬התנועה‭ ‬הלאומית‭ ‬המרוקאית‭ ‬ובין‭ ‬נציגי‭ ‬ארגונים‭ ‬יהודיים‭ ‬עולמיים‭ ‬החלה‭ ‬זמן‭ ‬רב‭ ‬לפני‭ ‬עצמאות‭ ‬המדינה‭. ‬כבר‭ ‬ביוני‭ ‬1952‭ ‬יזמו‭ ‬ראשי‭ ‬קי‭"‬ע‭ ‬ועידה‭ ‬צפון‭-‬אפריקאית‭ ‬ראשונה‭ ‬של‭ ‬ארגונם‭ ‬להכנת‭ ‬המנהיגות‭ ‬היהודית‭ ‬המקומית‭ ‬לשינויים‭ ‬הצפויים‭ ‬לקראת‭ ‬עצמאות‭ ‬מדינות‭ ‬האזור‭ ‬ולמניעת‭ ‬מה‭ ‬שאירע‭ ‬ליהודים‭ ‬במדינות‭ ‬המזה‭"‬ת‭. ‬יש‭ ‬לציין‭ ‬גם‭ ‬שקשרי‭ ‬הידידות‭ ‬של‭ ‬שליחי‭ ‬קי‭"‬ע‭ ‬עם‭ ‬רבים‭ ‬מאנשי‭ ‬השלטון‭ ‬במרוקו‭ ‬הם‭ ‬שמנעו‭ ‬שפיכות‭ ‬דמים‭ ‬ברחוב‭ ‬היהודי‭ ‬בתקופה‭ ‬של‭ ‬העברת‭ ‬השלטון‭ ‬מן‭ ‬הרשויות‭ ‬הקולוניאליות‭ ‬לממשל‭ ‬עצמאי‭ ‬מקומי‭. ‬קשרים‭ ‬אלה‭ ‬תרמו‭ ‬גם‭ ‬לפתרון‭ ‬המצב‭ ‬במחנה‭ ‬המעבר‭ ‬לעולים‭ "‬קדימה‭" ‬בו‭ ‬נמצאו‭ ‬מאות‭ ‬משפחות‭ ‬שביקשו‭ ‬לצאת‭ ‬ממרוקו‭ ‬ערב‭ ‬עצמאותה‭.‬

משנת‭ ‬1954‭ ‬ביצעו‭ ‬ראשי‭ ‬קי‭"‬ע‭ ‬סידרת‭ ‬ביקורים‭ ‬במרוקו‭. ‬ההתקפות‭ ‬של‭ ‬התנועה‭ ‬הלאומית‭ ‬נגד‭ ‬שלטונות‭ ‬החסות‭ ‬גרמו‭ ‬לאי‭ ‬נוחות‭ ‬ולפחד‭ ‬בקרב‭ ‬הקהילה‭ ‬ויצרו‭ ‬דחף‭ ‬להגירה‭. ‬ראשי‭ ‬קי‭"‬ע‭ ‬הגיעו‭ ‬למסקנה‭ ‬שעומדות‭ ‬בפני‭ ‬הקהילה‭ ‬שתי‭ ‬אפשרויות‭: ‬להגר‭ ‬או‭ ‬לשאת‭ ‬ולתת‭ ‬עם‭ ‬הנהגת‭ ‬התנועה‭ ‬כדי‭ ‬למנוע‭ ‬אסון‭. ‬בחודשי‭ ‬הקיץ‭ ‬כונסה‭ ‬ועדת‭ ‬התיאום‭ ‬של‭ ‬קי‭"‬ע‭ ‬לקביעת‭ ‬מדיניות‭ ‬בנושא‭. ‬המטרה‭ ‬היתה‭ ‬ליצור‭ ‬תנאים‭ ‬למעבר‭ ‬הרמוני‭ ‬מתקופה‭ ‬היסטורית‭ ‬אחת‭ ‬לשנייה‭. ‬הדבר‭ ‬לא‭ ‬היה‭ ‬מובן‭ ‬מאליו‭. ‬קי‭"‬ע‭ ‬היה‭ ‬הארגון‭ ‬היהודי‭ ‬היחיד‭ ‬שהיה‭ ‬בשל‭ ‬לראות‭ ‬את‭ ‬הנולד‭. ‬שאר‭ ‬הארגונים‭ ‬בארה‭"‬ב‭, ‬בצרפת‭ ‬ובישראל‭ ‬היו‭ ‬מחויבים‭ ‬לשלטונות‭ ‬צרפת‭ ‬ותמכו‭ ‬במדיניותה‭ ‬בצפון‭-‬אפריקה‭. ‬

תולדות‭ ‬היהודים‭ ‬במרוקו‭ ‬העצמאית‭ ‬הן‭ ‬רצף‭ ‬של‭ ‬חששות‭ ‬מתמידים‭ ‬מעתיד‭ ‬לא‭ ‬בטוח‭ ‬ואף‭ ‬מאסון‭ ‬שעלול‭ ‬להתרחש‭ ‬ביום‭ ‬מן‭ ‬הימים‭. ‬הקהילה‭ ‬נאלצה‭ ‬להתמודד‭ ‬עם‭ ‬סימני‭ ‬שאלה‭ ‬גורליים‭ ‬שהתשובה‭ ‬להם‭ ‬עשויה‭ ‬לקבוע‭ ‬את‭ ‬עתידה‭ ‬לשבט‭ ‬או‭ ‬לחסד‭. ‬מצד‭ ‬אחר‭, ‬על‭ ‬הממלכה‭ ‬המרוקאית‭ ‬היה‭ ‬לבחור‭ ‬בין‭ ‬המשך‭ ‬הזיקה‭ ‬למערב‭ ‬הדמוקרטי‭, ‬לצרפת‭, ‬לתרבותה‭ ‬ולשפתה‭ ‬ובין‭ ‬היסחפות‭ ‬אחר‭ ‬ארצות‭ ‬המזרח‭ ‬התיכון‭, ‬מדיניותן‭ ‬הפן‭-‬ערבית‭ ‬ויחסן‭ ‬ליהודיהן‭. ‬היא‭ ‬ניצבה‭ ‬בפני‭ ‬אפשרויות‭ ‬שהברירה‭ ‬ביניהן‭ ‬תחרוץ‭ ‬את‭ ‬גורל‭ ‬יהודיה‭ ‬אם‭ ‬לפריחה‭ ‬אישית‭ ‬וקהילתית‭ ‬במדינה‭ ‬מתקדמת‭, ‬אם‭ ‬לבריחה‭ ‬מן‭ ‬המדינה‭ ‬מפחד‭ ‬אסון‭ ‬צפוי‭. ‬

עתיד‭ ‬המשטר‭ ‬במדינה‭ ‬וגורל‭ ‬מעמדם‭ ‬המשפטי‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬בה‭, ‬לא‭ ‬היה‭ ‬ברור‭ ‬כלל‭. ‬האם‭ ‬על‭ ‬היהודים‭ ‬היה‭ ‬לדרוש‭ ‬זכויות‭ ‬של‭ ‬מיעוט‭ ‬אתני‭ ‬עם‭ ‬בדלנות‭ ‬יחסית‭ ‬תוך‭ ‬שמירה‭ ‬על‭ ‬זהות‭ ‬ייחודית‭, ‬או‭ ‬להיטמע‭ ‬בחברה‭ ‬החדשה‭, ‬בתרבותה‭ ‬ובשפתה‭, ‬עד‭ ‬כדי‭ ‬התבוללות‭, ‬כדוגמת‭ ‬הקהילות‭ ‬היהודיות‭ ‬במערב‭ ‬אירופה‭. ‬אם‭ ‬לא‭ ‬היו‭ ‬תומכים‭ ‬רבים‭ ‬באפשרות‭ ‬הראשונה‭, ‬כיוון‭ ‬שחסידיה‭ ‬הפוטנציאליים‭ ‬היגרו‭ ‬לישראל‭, ‬זכתה‭ ‬האופציה‭ ‬השנייה‭ ‬לעדיפות‭ ‬לטווח‭ ‬קצר‭ ‬בשכבה‭ ‬היהודית‭ ‬המשכילה‭. ‬אך‭ ‬המציאות‭ ‬טפחה‭ ‬על‭ ‬פני‭ ‬נציגי‭ ‬קבוצה‭ ‬זו‭. ‬עד‭ ‬מהרה‭ ‬התברר‭ ‬שמה‭ ‬שנכון‭ ‬ליהודי‭ ‬צרפת‭ ‬בזמן‭ ‬החדש‭ ‬וליהודי‭ ‬אירופה‭ ‬המערבית‭ ‬בעקבותיה‭, ‬אינו‭ ‬תואם‭ ‬את‭ ‬מצבה‭ ‬של‭ ‬המדינה‭ ‬המוסלמית‭-‬ערבית‭ ‬החדשה‭, ‬גם‭ ‬אחרי‭ ‬חסות‭ ‬צרפתית‭ ‬שארכה‭ ‬מעט‭ ‬יותר‭ ‬מארבעים‭ ‬שנה‭. ‬רוב‭ ‬יהדות‭ ‬מרוקו‭ ‬בחר‭ ‬בדרך‭ ‬ביניים‭ ‬שמסמנה‭ ‬המובהק‭ ‬היה‭ ‬מנהיגה‭ ‬באותה‭ ‬תקופה‭, ‬דוד‭ ‬עמר‭.‬

למרות‭ ‬הצהרות‭ ‬ההשתלבות‭ ‬בפוליטיקה‭, ‬בחברה‭ ‬ובתרבות‭ ‬המרוקאית‭, ‬שאף‭ ‬היא‭ ‬היתה‭ ‬בעיצומו‭ ‬של‭ ‬גיבוש‭, ‬רוב‭ ‬מנהיגי‭ ‬הקהילה‭ ‬בחר‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬מוסדות‭ ‬ציבור‭ ‬קהילתיים‭ ‬ייחודיים‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬בתחום‭ ‬הדתי‭, ‬אלא‭ ‬גם‭ ‬בתחומים‭ ‬חברתיים‭, ‬חינוכיים‭ ‬ותרבותיים‭, ‬שהקנו‭ ‬לקהילה‭ ‬מעמד‭ ‬נבדל‭ ‬משאר‭ ‬האוכלוסייה‭. ‬באין‭ ‬ברירה‭, ‬שמרו‭ ‬יהודי‭ ‬מרוקו‭ ‬על‭ ‬נאמנות‭ ‬משולשת‭. ‬הנאמנות‭ ‬הפורמלית‭ ‬נתונה‭ ‬למולדת‭ ‬המרוקאית‭, ‬לארץ‭ ‬שחיו‭ ‬בה‭ ‬עוד‭ ‬לפני‭ ‬בוא‭ ‬האיסלם‭, ‬לשפת‭ ‬דיבורה‭, ‬לחברתה‭ ‬ולמלכה‭. ‬אך‭, ‬בד‭ ‬בבד‭ ‬הם‭ ‬שמרו‭ ‬על‭ ‬זהות‭ ‬יהודית‭, ‬לא‭ ‬רק‭ ‬דתית‭ ‬אלא‭ ‬אתנית‭-‬תרבותית‭, ‬ובה‭ ‬זיקה‭ ‬רגשית‭ ‬סמויה‭ ‬למדינת‭ ‬ישראל‭ ‬וגאווה‭ ‬בהישגיה‭. ‬לצד‭ ‬שתי‭ ‬נאמנויות‭ ‬אלה‭ ‬המשיכו‭ ‬יהודי‭ ‬מרוקו‭ ‬לטפח‭ ‬את‭ ‬זיקתם‭ ‬לערכי‭ ‬התרבות‭, ‬לחינוך‭ ‬ולשפה‭ ‬הצרפתית‭ ‬שהיו‭ ‬ערובה‭ ‬לקידומם‭ ‬החברתי‭.‬

אשר‭ ‬לקברניטי‭ ‬מדינת‭ ‬ישראל‭, ‬שלושה‭ ‬עקרונות‭ ‬הנחו‭ ‬את‭ ‬יחסם‭ ‬לקהילה‭ ‬היהודית‭ ‬במרוקו‭. ‬הם‭ ‬נבעו‭ ‬מיסוד‭ ‬תפיסתם‭ ‬הציונית‭ ‬שרואה‭ ‬באנטישמיות‭ ‬גורם‭ ‬אוניברסלי‭ ‬ועל‭ ‬זמני‭. ‬כיוון‭ ‬שכך‭, ‬כל‭ ‬קיבוץ‭ ‬יהודי‭ ‬בגולה‭ ‬צפוי‭ ‬ביום‭ ‬מן‭ ‬הימים‭ ‬להכחדה‭ ‬ולכן‭ ‬על‭ ‬מדינת‭ ‬ישראל‭ ‬לדאוג‭ ‬לעלייתו‭ ‬ארצה‭ ‬כדי‭ ‬להקדים‭ ‬תרופה‭ ‬למכה‭. ‬בד‭ ‬בבד‭ ‬על‭ ‬ישראל‭ ‬היה‭ ‬להתגבר‭ ‬על‭ ‬החרדה‭ ‬הדמוגרפית‭ ‬הנובעת‭ ‬מן‭ ‬המצב‭ ‬הגאוגרפי‭-‬אתני‭ ‬באזור‭ ‬ולחזק‭ ‬בו‭ ‬את‭ ‬היסוד‭ ‬היהודי‭. ‬אחרי‭ ‬שואת‭ ‬יהודי‭ ‬אירופה‭, ‬נעשתה‭ ‬יהדות‭ ‬צפון‭-‬אפריקה‭ ‬ובייחוד‭ ‬הקהילה‭ ‬במרוקו‭, ‬למאגר‭ ‬היהודי‭ ‬העיקרי‭ ‬בשביל‭ ‬יהדות‭ ‬העולם‭ ‬שרצתה‭ ‬להנציח‭ ‬את‭ ‬הקיום‭ ‬היהודי‭ ‬המסורתי‭ ‬מול‭ ‬סכנת‭ ‬ההתבוללות‭. ‬היישוב‭ ‬בארץ‭ ‬ישראל‭ ‬גילה‭ ‬עניין‭ ‬רב‭ ‬במוקד‭ ‬זה‭ ‬כמקור‭ ‬לעלייה‭ ‬וכספק‭ ‬פוטנציאלי‭ ‬של‭ ‬כוח‭ ‬אדם‭ ‬לחיזוק‭ ‬הכלכלה‭, ‬התעשייה‭, ‬החקלאות‭ ‬וההגנה‭.‬

תולדות‭ ‬היחסים‭ ‬בין‭ ‬ישראל‭, ‬שלטונות‭ ‬מרוקו‭ ‬ויהודיה‭ ‬יכולים‭ ‬לשאת‭ ‬את‭ ‬הכותרת‭ "‬האסון‭ ‬שלא‭ ‬התרחש‭". ‬היטיב‭ ‬לבטא‭ ‬זאת‭ ‬הסופר‭ ‬קרלוס‭ ‬דה‭ ‬נזרי‭: "‬יהודי‭ ‬מדינה‭ ‬זו‭ ‬דומים‭ ‬לאדם‭ ‬שניצל‭ ‬מפיצוץ‭ ‬ואחרי‭ ‬שחייו‭ ‬ניצלו‭ ‬מופתע‭ ‬לגלות‭ ‬שהוא‭ ‬בריא‭ ‬ושלם‭. ‬בימי‭ ‬החסות‭, ‬העצמאות‭ ‬נראתה‭ ‬בעיניהם‭ ‬כמהפך‭ ‬דרמטי‭ ‬שתוצאותיו‭ ‬בלתי‭ ‬צפויות‭. ‬הם‭ ‬ראו‭ ‬בה‭ ‬מין‭ ‬אפוקליפסה‭ ‬בה‭ ‬עלולים‭ ‬לשקוע‭ ‬לעולמים‭ ‬השלום‭ ‬והשלווה‭ ‬שהכירו‭ ‬תחת‭ ‬הדגל‭ ‬הצרפתי‭. ‬חומרתם‭ ‬של‭ ‬הסימנים‭ ‬המבשרים‭ ‬הצדיקה‭ ‬חשש‭ ‬גורלי‭ ‬זה‭. ‬עם‭ ‬השגת‭ ‬העצמאות‭, ‬הם‭ ‬נוכחו‭ ‬לדעת‭ ‬שפניה‭ ‬לא‭ ‬היו‭ ‬כה‭ ‬נוראים‭".‬ 

השכנוע‭ ‬באסון‭ ‬שעתיד‭ ‬להתרחש‭ ‬אחרי‭ ‬סילוק‭ ‬הצרפתים‭ ‬ממרוקו‭ ‬והשגת‭ ‬העצמאות‭ ‬הזין‭ ‬את‭ ‬מדיניות‭ ‬קברניטי‭ ‬ישראל‭ ‬ואת‭ ‬פעולות‭ ‬שליחיה‭. ‬אך‭ ‬החשש‭ ‬מאפוקליפסה‭ ‬שתפגע‭ ‬במעמד‭ ‬היהודים‭ ‬ובעתידם‭ ‬היה‭ ‬נחלתם‭ ‬של‭ ‬רבים‭. ‬אמנם‭ ‬האסון‭ ‬לא‭ ‬התרחש‭ ‬אך‭ ‬הפחד‭ ‬מפניו‭ ‬גבה‭ ‬את‭ ‬מחירו‭. ‬רואי‭ ‬השחורות‭ ‬שהיו‭ ‬משוכנעים‭ ‬שהאסון‭ ‬רק‭ ‬נדחה‭ ‬לזמן‭ ‬מוגבל‭ ‬וללא‭ ‬ספק‭ ‬עוד‭ ‬יתרחש‭, ‬נאלצו‭ ‬להודות‭ ‬שהעצמאות‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬שלא‭ ‬פגעה‭ ‬ביהודים‭ ‬אלא‭ ‬אף‭ ‬פתחה‭ ‬בפניהם‭ ‬עידן‭ ‬חדש‭ ‬שהזכיר‭ ‬לאחדים‭ ‬את‭ ‬תור‭ ‬הזהב‭ ‬ביחסים‭ ‬בין‭ ‬יהודים‭ ‬למוסלמים‭. ‬בשכבה‭ ‬המשכילה‭ ‬האופוריה‭ ‬אף‭ ‬שלטה‭ ‬בכיפה‭. ‬שליחי‭ ‬ישראל‭ ‬הבחינו‭ ‬במהרה‭ ‬באופוריה‭ ‬זו‭ ‬וחיפשו‭ ‬לשים‭ ‬קץ‭ ‬לפריחה‭ ‬החברתית‭-‬פוליטית‭-‬כלכלית‭ ‬ממנה‭ ‬החלו‭ ‬ליהנות‭ ‬כלל‭ ‬שכבות‭ ‬הקהילה‭. ‬קהילה‭ ‬זו‭ ‬התנחמה‭ ‬בעובדה‭ ‬שלמרות‭ ‬שמדינת‭ ‬ישראל‭ ‬קטעה‭ ‬בלי‭ ‬מזיד‭ ‬את‭ ‬קידומם‭ ‬החברתי‭ ‬לטווח‭ ‬קצר‭ ‬היא‭ ‬סיפקה‭ ‬להם‭ ‬תחושת‭ ‬ביטחון‭ ‬לטווח‭ ‬ארוך‭ ‬ועתיד‭ ‬ברור‭ ‬יותר‭.‬

לשאלה‭ ‬הקרדינלית‭ ‬למה‭ ‬היהודים‭ ‬עזבו‭ ‬את‭ ‬מרוקו‭ ‬תשובות‭ ‬רבות‭. ‬חלקן‭ ‬עקרוניות‭ ‬וחלקן‭ ‬נסיבתיות‭, ‬קשורות‭ ‬למועד‭ ‬היציאה‭ ‬הספציפי‭ ‬בראשית‭ ‬שנות‭ ‬השישים‭. ‬למרות‭ ‬כל‭ ‬הצהרות‭ ‬ההרגעה‭ ‬מצד‭ ‬השלטונות‭, ‬עובדה‭ ‬יסודית‭ ‬היא‭ ‬שמרוקו‭ ‬העצמאית‭ ‬הוגדרה‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬חוקתה‭ ‬כמדינה‭ ‬מוסלמית‭. ‬אך‭ ‬הבעיה‭ ‬לא‭ ‬היתה‭ ‬רק‭ ‬משפטית‭. ‬בחברה‭ ‬המרוקאית‭ ‬הפוסט‭-‬קולוניאלית‭ ‬התנהל‭ ‬אורח‭ ‬חיים‭ ‬בהן‭ ‬הדת‭ ‬תפסה‭ ‬מקום‭ ‬חשוב‭ ‬ותרבותה‭ ‬היתה‭ ‬ספוגה‭ ‬בהווי‭ ‬מוסלמי‭. ‬מצב‭ ‬סוציו‭-‬תרבותי‭ ‬זה‭ ‬לא‭ ‬הותיר‭ ‬מקום‭ ‬למי‭ ‬שאינו‭ ‬מוסלמי‭ ‬וגם‭ ‬לא‭ ‬לאדם‭ ‬חילוני‭ ‬כבארצות‭ ‬המערב‭ ‬הקלסיות‭. ‬כתוצאה‭ ‬מכך‭, ‬כל‭ ‬ניסיון‭ ‬להתגבר‭ ‬על‭ ‬בעיית‭ ‬קיומה‭ ‬של‭ ‬אוכלוסייה‭ ‬יהודית‭ ‬בתוך‭ ‬חברה‭ ‬מוסלמית‭ ‬לא‭-‬חילונית‭ ‬נדון‭ ‬לכישלון‭. ‬בלהט‭ ‬ההתלהבות‭ ‬מן‭ ‬העצמאות‭, ‬ניסו‭ ‬אחדים‭ ‬מן‭ ‬היהודים‭ ‬המשכילים‭ ‬להתעלם‭ ‬זמן‭ ‬מה‭ ‬מן‭ ‬הבעיה‭ ‬אך‭ ‬ההתפכחות‭ ‬לא‭ ‬איחרה‭ ‬לבוא‭. ‬הנהגת‭ ‬המדינה‭ ‬נקרעה‭ ‬בין‭ ‬רצונה‭ ‬לאמץ‭ ‬את‭ ‬עקרונות‭ ‬הקידמה‭ ‬המערבית‭ ‬ובין‭ ‬האחווה‭ ‬הכלל‭ ‬ערבית‭, ‬אך‭ ‬הדי‭ ‬הפן‭-‬ערביות‭ ‬והפן‭-‬איסלמיזם‭ ‬לא‭ ‬פסחו‭ ‬על‭ ‬מרוקו‭. ‬הצטרפות‭ ‬מרוקו‭ ‬לליגה‭ ‬הערבית‭, ‬ניתוק‭ ‬קשרי‭ ‬הדואר‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬ותהליך‭ ‬הערביזציה‭ ‬של‭ ‬המינהל‭ ‬הכריעו‭ ‬את‭ ‬הכף‭ ‬וביטלו‭ ‬כל‭ ‬סיכוי‭ ‬להתערות‭ ‬היהודים‭ ‬במדינה‭ ‬העצמאית‭ ‬כבמדינות‭ ‬מערב‭ ‬אירופה‭. ‬בין‭ ‬החששות‭ ‬הנוספים‭ ‬יש‭ ‬להציב‭ ‬את‭ ‬נושא‭ ‬הסכסוך‭ ‬המזרח‭ ‬תיכוני‭ ‬כגורם‭ ‬חשוב‭ ‬בהתערערות‭ ‬היחסים‭ ‬בין‭ ‬יהודים‭ ‬למוסלמים‭. ‬סכסוך‭ ‬זה‭ ‬עורר‭ ‬דאגות‭ ‬בתחום‭ ‬הרגשי‭ ‬והדתי‭. ‬במוקדם‭ ‬או‭ ‬במאוחר‭ ‬נושא‭ ‬זה‭ ‬היה‭ ‬עלול‭ ‬לחדד‭ ‬את‭ ‬הניגודים‭ ‬בין‭ ‬שתי‭ ‬הקהילות‭ ‬ומעמד‭ ‬היהודי‭ ‬היה‭ ‬נפגע‭. ‬קורות‭ ‬היהודים‭ ‬במדינות‭ ‬ערב‭ ‬אחרות‭ ‬לא‭ ‬היוו‭ ‬מקור‭ ‬עידוד‭ ‬לעתיד‭ ‬יחסי‭ ‬השכנות‭ ‬הטובה‭ ‬בין‭ ‬יהודים‭ ‬ומוסלמים‭ ‬במרוקו‭.‬

אימוץ‭ ‬התרבות‭ ‬הצרפתית‭ ‬בתקופה‭ ‬הקולוניאלית‭ ‬יצר‭ ‬יתרונות‭ ‬ליהודים‭ ‬בהשוואה‭ ‬לציבור‭ ‬המוסלמי‭. ‬החשש‭ ‬מאיבוד‭ ‬יתרונות‭ ‬אלה‭ ‬עקב‭ ‬אימוץ‭ ‬הערביזציה‭ ‬הציק‭ ‬לרחוב‭ ‬היהודי‭ ‬ויצר‭ ‬חרדה‭ ‬שהלכה‭ ‬והתעצמה‭. ‬הערביזציה‭ ‬איימה‭ ‬לבטל‭ ‬את‭ ‬העדיפות‭ ‬בקבלת‭ ‬משרות‭ ‬ניהול‭ ‬ולחסום‭ ‬את‭ ‬הקידום‭ ‬החברתי‭. ‬חוגי‭ ‬הבורגנות‭ ‬היהודית‭ ‬ובעלי‭ ‬המקצועות‭ ‬החופשיים‭ ‬נאלצו‭ ‬להכריע‭ ‬בין‭ ‬השפה‭ ‬הצרפתית‭ ‬ותרבותה‭ ‬אליה‭ ‬נפתחו‭ ‬בצימאון‭ ‬רב‭ ‬ובין‭ ‬אימוץ‭ ‬הערביזציה‭ ‬שתגרור‭ ‬אחריה‭ ‬מטען‭ ‬תרבותי‭ ‬מוסלמי‭ ‬בו‭ ‬יד‭ ‬היהודים‭ ‬תהייה‭ ‬על‭ ‬התחתונה‭. ‬אך‭ ‬רוב‭ ‬היהודים‭ ‬הבין‭ ‬שאי‭ ‬אפשר‭ ‬להיאחז‭ ‬מלאכותית‭ ‬בצרפת‭ ‬ובתרבותה‭ ‬במדינה‭ ‬העצמאית‭. ‬חבר‭ ‬ועד‭ ‬קהילת‭ ‬קזבלנקה‭, ‬סלומון‭ ‬בן‭-‬ברוך‭, ‬שלא‭ ‬היה‭ ‬בין‭ ‬חסידי‭ ‬ההשתלבות‭, ‬מציין‭: "‬איך‭ ‬ניתן‭ ‬בתמימות‭ ‬להאמין‭ ‬שלא‭ ‬יבוטל‭ ‬המבנה‭ ‬המלאכותי‭ ‬שהקים‭ ‬שלטון‭ ‬החסות‭ ‬הצרפתי‭, ‬שחזותה‭ ‬של‭ ‬התרבות‭ ‬הצרפתית‭ ‬לא‭ ‬תהייה‭ ‬בלתי‭ ‬קבילה‭ ‬בעיני‭ ‬העם‭ ‬המרוקאי‭, ‬בעיני‭ ‬ראשיו‭ ‬ומנהיגיו‭. ‬הכיצד‭ ‬לא‭ ‬תדחה‭ ‬המדינה‭ ‬גוף‭ ‬זה‭. ‬שום‭ ‬פשרה‭ ‬ושום‭ ‬פטרנליזם‭ ‬לא‭ ‬יכלו‭ ‬להתקבל‭ ‬על‭ ‬הדעת‭. ‬יש‭ ‬לומר‭ ‬בכל‭ ‬הכנות‭ - ‬היה‭ ‬צריך‭ ‬להיטמע‭ ‬או‭ ‬ללכת‭".‬ ‭  ‬ההנהגה‭ ‬היהודית‭ ‬הרשמית‭ ‬נותרה‭ ‬אילמת‭ ‬בשל‭ ‬בעיית‭ ‬הנאמנות‭ ‬הכפולה‭. ‬פעמים‭ ‬רבות‭ ‬נאלצו‭ ‬ראשי‭ ‬הקהילה‭ ‬לומר‭ ‬בהזדמנויות‭ ‬שונות‭ ‬דבר‭ ‬והיפוכו‭ ‬כדי‭ ‬למנוע‭ ‬חיכוכים‭ ‬עם‭ ‬ההנהגה‭ ‬המרוקאית‭ ‬וגם‭ ‬כדי‭ ‬לנהוג‭ ‬לפי‭ ‬נטיות‭ ‬הלב‭. ‬האופציה‭ ‬העברית‭-‬ישראלית‭ ‬לא‭ ‬היתה‭ ‬אידאלית‭ ‬מבחינה‭ ‬זו‭ ‬אך‭ ‬היתה‭ ‬עדיפה‭ ‬על‭ ‬עתיד‭ ‬יהודי‭ ‬במדינה‭ ‬מוסלמית‭ ‬המתמודדת‭ ‬על‭ ‬אופי‭ ‬משטרה‭. ‬כיוון‭ ‬שמרוקו‭ ‬לא‭ ‬היתה‭ ‬יכולה‭ ‬להבטיח‭ ‬עתיד‭ ‬בטוח‭ ‬לאזרחיה‭ ‬היהודים‭, ‬לא‭ ‬נותרה‭ ‬כל‭ ‬דרך‭ ‬אפשרית‭ ‬מלבד‭ ‬ההגירה‭. ‬

 

Publié dans Publcations

Pour être informé des derniers articles, inscrivez vous :

Commenter cet article