Entre euphorie et déception: la communauté juive au Maroc independant

Publié le par Yigal Bin-Nun




בין אופוריה לאכזבה‭:‬ הקהילה היהודית אחרי עצמאות מרוקו

יגאל בן־נון

 

‭ ‬עם‭ ‬מתן‭ ‬עצמאות‭ ‬למרוקו‭ ‬בשנת‭ ‬1956‭ ‬הורגשה‭ ‬באינטליגנציה‭ ‬היהודית‭ ‬תחושת‭ ‬אופוריה‭. ‬אחדים‭ ‬הבחינו‭ ‬שעומד‭ ‬להיפתח‭ ‬עידן‭ ‬חדש‭ ‬ביחסי‭ ‬יהודים‭ ‬ומוסלמים‭ ‬דוגמת‭ "‬תור‭ ‬הזהב‭" ‬בספרד‭. ‬עד‭ ‬מהרה‭ ‬התפתחה‭ ‬בהנהגת‭ ‬הקהילה‭ ‬מגמת‭ ‬השתלבות‭ ‬בחברה‭ ‬ובפוליטיקה‭ ‬המרוקאית‭, ‬שנאבקה‭ ‬במצדדי‭ ‬הבדלנות‭ ‬היהודית‭. ‬הצעירים‭ ‬היהודים‭ ‬ביקשו‭ ‬לתפוס‭ ‬חלק‭ ‬בחיי‭ ‬המדינה‭ ‬ובמוסדות‭ ‬הקהילה‭ ‬ולשנות‭ ‬את‭ ‬מדיניות‭ ‬ההנהגה‭ ‬הוותיקה‭. ‬הצעירים‭ ‬שהשתלבו‭ ‬בבניית‭ ‬המינהל‭ ‬הממשלתי‭ ‬החדש‭ ‬מעידים‭: "‬שררה‭ ‬במדינה‭ ‬התלהבות‭ ‬חלוצית‭ ‬יוצאת‭ ‬מן‭ ‬הכלל‭".‬

שליחי‭ ‬המוסד‭ ‬שהגיעו‭ ‬למרוקו‭ ‬כשנה‭ ‬לפני‭ ‬עצמאותה‭ ‬נאלצו‭ ‬להודות‭ ‬שפעילותם‭ ‬בתחום‭ ‬ההגנה‭ ‬העצמית‭ ‬באותם‭ ‬ימים‭ ‬היתה‭ ‬מאכזבת‭ ‬למדי‭. ‬בניתוח‭ ‬מצב‭ ‬שערכו‭, ‬הם‭ ‬הודו‭ ‬שתקופה‭ ‬זו‭ ‬היתה‭ ‬תור‭ ‬הזהב‭ ‬ביחסי‭ ‬יהודים‭ ‬ומוסלמים‭: "‬היציאה‭ ‬ההמונית‭ ‬של‭ ‬הצרפתים‭ ‬ממרוקו‭, ‬שהגיעה‭ ‬אז‭ ‬לעיצומה‭, ‬הביאה‭ ‬להתרוקנות‭ ‬הדרגתית‭ ‬של‭ ‬כוח‭ ‬אדם‭ ‬ברמה‭ ‬אינטלקטואלית‭ ‬הדרוש‭ ‬להפעלת‭ ‬המכונה‭ ‬האדמיניסטרטיבית‭ ‬במדינה‭ ‬והמסוגל‭ ‬לקיים‭ ‬את‭ ‬הפעילות‭ ‬הכלכלית‭ ‬הלאומית‭ ‬ולהגבירה‭. ‬למרוקאים‭ ‬לא‭ ‬היתה‭ ‬רזרבה‭ ‬מוכנה‭ ‬של‭ ‬דור‭ ‬המשך‭, ‬ולכן‭ ‬היו‭ ‬חייבים‭ ‬לגייס‭ ‬את‭ ‬החסר‭ ‬מקרב‭ ‬האוכלוסייה‭ ‬היהודית‭. ‬היה‭ ‬זה‭, ‬כביכול‭, ‬תור‭ ‬הזהב‭ ‬לאינטליגנציה‭ ‬ולמעמד‭ ‬הבינוני‭ ‬היהודי‭".‬

‭ ‬גם‭ ‬מפקד‭ "‬המסגרת‭" ‬הראשון‭ ‬שלמה‭ ‬יחזקאלי‭ ‬מציין‭ ‬שבאותם‭ ‬ימים‭ ‬נמנעו‭ ‬היהודים‭ ‬לבוא‭ ‬במגע‭ ‬עם‭ ‬שליחים‭ ‬ישראלים‭ ‬ושהתקופה‭ ‬לא‭ ‬בישרה‭ ‬טובות‭ ‬לעבודה‭ ‬המחתרתית‭: "‬עסקנים‭ ‬יהודים‭ ‬מחוגים‭ ‬שונים‭ ‬צירפו‭ ‬קולם‭ ‬להטפה‭ ‬להשתלבות‭ ‬בקרב‭ ‬העם‭ ‬המרוקאי‭ ‬המחדש‭ ‬כוחו‭. ‬כמובן‭, ‬ההתפכחות‭ ‬לא‭ ‬איחרה‭ ‬לבוא‭ ‬ובוודאי‭ ‬עבודתנו‭ ‬העקבית‭ ‬והמתמידה‭ ‬תרמה‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬להתפכחות‭ ‬זו‭". ‬פעילות‭ ‬שליחי‭ ‬ישראל‭ ‬ומדיניות‭ ‬שגויה‭ ‬של‭ ‬השלטונות‭ ‬המרוקאיים‭ ‬גרמו‭ ‬יחדיו‭ ‬לערעור‭ "‬תור‭ ‬זהב‭" ‬זה‭. ‬

המלך‭ ‬מוחמד‭ ‬החמישי‭ ‬וראשי‭ ‬המחנות‭ ‬הפוליטיים‭ ‬דאגו‭ ‬בהצהרות‭ ‬אין‭ ‬ספור‭ ‬להרגיע‭ ‬חששות‭ ‬פוטנציאליים‭ ‬בקהילה‭ ‬היהודית‭. ‬תכיפות‭ ‬ההצהרות‭ ‬גרמה‭ ‬אינוחות‭ ‬אצל‭ ‬ראשי‭ ‬הקהילה‭ ‬שחששו‭ ‬שריבויין‭ ‬עלול‭ ‬לעורר‭ ‬תמיהות‭ ‬באשר‭ ‬לסיבותיהן‭. ‬בראשית‭ ‬דצמבר‭ ‬1955‭, ‬הוועידה‭ ‬הראשונה‭ ‬של‭ ‬מפלגת‭ ‬האיסתיקלל‭, ‬שסילקה‭ ‬את‭ ‬השלטון‭ ‬הקולוניאלי‭ ‬מן‭ ‬המדינה‭, ‬התייחסה‭ ‬בהחלטותיה‭ ‬למעמד‭ ‬היהודים‭: "‬הואיל‭ ‬והיהודים‭ ‬המרוקאים‭ ‬הם‭ ‬אזרחי‭ ‬המדינה‭ ‬עלפי‭ ‬כל‭ ‬בחינה‭ ‬משפטית‭ ‬והיסטורית‭ ‬של‭ ‬המונח‭ [‬‮…‬‭] ‬הואיל‭ ‬ועליהם‭ ‬להיות‭ ‬חלק‭ ‬בלתי‭ ‬נפרד‭ ‬מן‭ ‬הקהילה‭ ‬המרוקאית‭ [‬‮…‬‭] ‬הוועידה‭ ‬דורשת‭ ‬שוויון‭ ‬זכויות‭ ‬בין‭ ‬כל‭ ‬אזרחי‭ ‬מרוקו‭ ‬ללא‭ ‬הבדל‭ ‬מעמד‭ ‬או‭ ‬דת‭. ‬שוויון‭ ‬הזכויות‭ ‬יוצהר‭ ‬בריש‭ ‬גלי‭ ‬וימצא‭ ‬את‭ ‬ביטויו‭ ‬בספרי‭ ‬החוקים‭. ‬על‭ ‬היהודים‭ ‬המרוקאים‭ ‬ליהנות‭ ‬מכל‭ ‬הזכויות‭ ‬האזרחיות‭ ‬והפוליטיות‭, ‬עליהם‭ ‬ליהנות‭ ‬מזכות‭ ‬ההצבעה‭ ‬ומן‭ ‬הזכות‭ ‬להיבחר‭ ‬ולקבל‭ ‬ייצוג‭ ‬בכל‭ ‬המוסדות‭ ‬המרוקנים‭. ‬יש‭ ‬לפתוח‭ ‬בפניהם‭ ‬את‭ ‬הגישה‭ ‬לכל‭ ‬המשרות‭ ‬הציבוריות‭ ‬במדינה‭ ‬המרוקאית‭ ‬במידה‭ ‬שווה‭ ‬לחבריהם‭ ‬המוסלמים‭". ‬

כתגובה‭ ‬להחלטת‭ ‬המפלגה‭ ‬הדמוקרטית‭ ‬לעצמאות‭, ‬מדל‭"‬ע‭, ‬לפתוח‭ ‬את‭ ‬שעריה‭ ‬ליהודים‭, ‬ביטלה‭ ‬האיסתיקלל‭ ‬ליהודים‭ ‬את‭ ‬החובה‭ ‬להישבע‭ ‬על‭ ‬הקוראן‭ ‬כתנאי‭ ‬להצטרפות‭ ‬למפלגה‭ ‬ויזמה‭ ‬את‭ ‬יסוד‭ ‬ארגון‭ ‬ה‭"‬וויפאק‭" (‬הבנה‭) ‬למען‭ ‬התקרבות‭ ‬בין‭ ‬יהודים‭ ‬למוסלמים‭. ‬לקראת‭ ‬הקמת‭ ‬הממשלה‭ ‬החדשה‭, ‬הרבו‭ ‬מנהיגי‭ ‬שתי‭ ‬המפלגות‭ ‬בהצהרות‭ ‬למען‭ ‬שילוב‭ ‬היהודים‭ ‬בבניית‭ ‬המדינה‭ ‬החדשה‭ ‬ולמען‭ ‬בחירת‭ ‬שר‭ ‬יהודי‭ ‬בממשלה‭ ‬שתקום‭. ‬

ב-13‭ ‬בספטמבר‭ ‬1956‭ ‬אירח‭ ‬המלך‭ ‬בארמונו‭ ‬את‭ ‬חברי‭ ‬ועד‭ ‬הקהילה‭ ‬החדש‭ ‬בקזבלנקה‭ (‬דארלבידה‭) ‬ופרס‭ ‬בפניהם‭ ‬את‭ ‬תפיסותיו‭ ‬בנושא‭ ‬מעמד‭ ‬הקהילה‭ ‬במרוקו‭ ‬העצמאית‭. ‬בדבריו‭ ‬הטיף‭ ‬המלך‭ ‬לאחווה‭ ‬ביןדתית‭ ‬ולהשתלבות‭ ‬מוסלמים‭ ‬ויהודים‭ ‬בחברה‭ ‬מרוקאית‭ ‬אחת‭ ‬וקרא‭ ‬למנהיגות‭ ‬היהודית‭ ‬לפעול‭ ‬לצמצום‭ ‬גל‭ ‬העזיבות‭: "‬ברצוני‭ ‬לבקשכם‭ ‬ליזום‭ ‬פעולת‭ ‬הסברה‭ ‬בקרב‭ ‬היהודים‭ ‬כדי‭ ‬לשכנעם‭ ‬לא‭ ‬לעזוב‭ ‬את‭ ‬מרוקו‭ ‬מכיוון‭ ‬שמקומם‭ ‬כאן‭. ‬מרוקו‭ ‬זקוקה‭ ‬לכל‭ ‬בניה‭, ‬בין‭ ‬אם‭ ‬מוסלמים‭ ‬ובין‭ ‬אם‭ ‬יהודים‭. ‬מרוקו‭ ‬זקוקה‭ ‬לכל‭ ‬רופאיה‭, ‬לכל‭ ‬מהנדסיה‭, ‬לכל‭ ‬עורכי‭ ‬הדין‭ ‬שלה‭. ‬אני‭ ‬כמובן‭ ‬בעד‭ ‬חופש‭ ‬תנועה‭ ‬לכל‭ ‬נתיני‭, ‬אולם‭ ‬יש‭ ‬לשכנע‭ ‬את‭ ‬היהודים‭ ‬שחובתם‭ ‬לא‭ ‬לנטוש‭ ‬את‭ ‬מרוקו‭ ‬אלא‭ ‬להישאר‭ ‬בה‭. ‬עלינו‭ ‬לאחד‭ ‬את‭ ‬כוחותינו‭, ‬לראות‭ ‬עצמנו‭ ‬מגויסים‭ ‬לשירות‭ ‬המולדת‭ ‬ולהתייחס‭ ‬לעוזבים‭ ‬כאל‭ ‬עריקים‭ [‬‮…‬‭]". ‬

וכך‭ ‬תיאר‭ ‬אחד‭ ‬מצעירי‭ ‬המשכילים‭ ‬שהשתלבו‭ ‬במינהל‭ ‬הציבורי‭ ‬החדש‭ ‬את‭ ‬השקפת‭ ‬עולמו‭ ‬באשר‭ ‬לעתיד‭ ‬במרוקו‭: "‬עלינו‭ ‬להישאר‭ ‬כאן‭. ‬זכותנו‭ ‬לחיות‭ ‬במרוקו‭ ‬אינה‭ ‬פחותה‭ ‬מזכות‭ ‬המוסלמים‭, ‬בזכות‭ ‬הוותק‭ ‬שלנו‭ ‬במקום‭. ‬מוסלמים‭ ‬רבים‭ ‬מבינים‭ ‬זאת‭ ‬ועלינו‭ ‬לגרום‭ ‬לכך‭ ‬שגם‭ ‬אחרים‭ ‬יבינו‭ ‬זאת‭. ‬הדבר‭ ‬לא‭ ‬ייעשה‭ ‬עלידי‭ ‬בריחה‭. ‬אמנם‭ ‬קל‭ ‬לברוח‭, ‬אולם‭ ‬זו‭ ‬דרך‭ ‬הפחדן‭ [‬‮…‬‭] ‬היהודי‭ ‬מוצא‭ ‬תמיד‭ ‬את‭ ‬הדרך‭ ‬להגן‭ ‬על‭ ‬עצמו‭. ‬כך‭ ‬עשה‭ ‬במשך‭ ‬דורות‭. ‬היום‭ ‬יש‭ ‬לו‭ ‬תסביך‭ ‬נטישה‭. ‬בארץ‭ ‬הזו‭ ‬נולדנו‭. ‬היא‭ ‬ארץ‭ ‬טובה‭. ‬יש‭ ‬לנו‭ ‬חובות‭ ‬כלפי‭ ‬הארץ‭ ‬שאנו‭ ‬חיים‭ ‬בה‭. ‬זו‭ ‬מולדתנו‭. ‬עלינו‭ ‬להוכיח‭ ‬למי‭ ‬שעולים‭ ‬עלינו‭ ‬כמותית‭ ‬שאנו‭ ‬מרוקאים‭ ‬אמיתיים‭. ‬יש‭ ‬לנו‭ ‬אויבים‭ ‬כאן‭ ‬וצריך‭ ‬להתמודד‭ ‬אתם‭ ‬בנחרצות‭. ‬יש‭ ‬לנו‭ ‬חברים‭ ‬כאן‭ ‬ועלינו‭ ‬לעזור‭ ‬להם‭ ‬להיאבק‭ ‬נגד‭ ‬חוסר‭ ‬הסובלנות‭ ‬שאנו‭ ‬נלחמים‭ ‬בה‭. ‬זו‭ ‬הדרך‭ ‬היחידה‭ ‬אם‭ ‬אנו‭ ‬רוצים‭ ‬לחיות‭ ‬בכבוד‭ ‬כבני‭ ‬אדם‭". ‬

על‭ ‬אף‭ ‬הקשיים‭ ‬שערמו‭ ‬השלטונות‭ ‬בהענקת‭ ‬דרכונים‭, ‬לא‭ ‬פסקה‭ ‬התלהבות‭ ‬היהודים‭. ‬אחדים‭ ‬עדיין‭ ‬השתאו‭ ‬מן‭ ‬השינוי‭ ‬לטובה‭ ‬שחל‭ ‬במעמדם‭ ‬אחרי‭ ‬העצמאות‭. ‬עדות‭ ‬לכך‭ ‬אפשר‭ ‬למצוא‭ ‬במכתב‭ ‬שנשלח‭ ‬ממרוקו‭ ‬לקרוב‭ ‬משפחה‭ ‬שעלה‭ ‬לישראל‭ ‬לפני‭ ‬עצמאות‭ ‬מרוקו‭, ‬בו‭ ‬נאמר‭: "[‬‮…‬‭] ‬אתה‭ ‬יכול‭ ‬להיווכח‭ ‬שלא‭ ‬שגיתי‭ ‬באופטימיות‭ ‬שלי‭ ‬ובאמון‭ ‬שנתתי‭ ‬במרוקו‭. ‬אף‭ ‬בימים‭ ‬הקודרים‭ ‬ביותר‭ ‬היחס‭ ‬אלינו‭ ‬ואל‭ ‬המוסלמים‭ ‬שווה‭. ‬האפליה‭ ‬הגזעית‭ ‬בין‭ ‬מרוקאים‭ ‬ללא‭ ‬מרוקאים‭ ‬שהיתה‭ ‬רצויה‭ ‬בעיני‭ ‬הקולוניאליזם‭ ‬חלפה‭ [‬‮…‬‭] ‬האם‭ ‬אתה‭ ‬זוכר‭ ‬כיצד‭ ‬היה‭ ‬בלתי‭ ‬אפשרי‭ ‬למרוקאי‭ ‬להיות‭ ‬פקיד‭ ‬ממשלתי¿ כעת‭, ‬יכול‭ ‬אני‭ ‬לבשרך‭, ‬ששמונה‭ ‬גברים‭ ‬ונשים‭ ‬ממשפחתנו‭ ‬הם‭ ‬פקידים‭ ‬ממשלתיים‭". ‬

ג‭'‬ו‭ ‬אוחנה‭ ‬הגדיל‭ ‬לעשות‭ ‬בתחום‭ ‬האסימילציה‭ ‬וכבר‭ ‬באוקטובר‭ ‬1955‭ ‬פרסם‭ ‬מאמר‭ ‬חריף‭ ‬בעיתון‭ ‬Maroc Presse בכותרת‭ "‬המצפון‭ ‬הלאומי‭". ‬הוא‭ ‬יצא‭ ‬בהתקפות‭ ‬חריפות‭ ‬על‭ ‬מוסדות‭ ‬הקהילה‭ ‬והטיף‭ ‬לאינטגרציה‭ ‬מוחלטת‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬באומה‭ ‬המרוקאית‭: "‬היהודים‭ ‬מבקשים‭ ‬זכויות‭, ‬האם‭ ‬הם‭ ‬ממלאים‭ ‬את‭ ‬חובותיהם‭? ‬הם‭ ‬מבקשים‭ ‬ביטחונות‭ ‬דמוקרטיים‭, ‬האם‭ ‬ידוע‭ ‬להם‭ ‬לפחות‭ ‬מה‭ ‬המושג‭ ‬אומה‭ ‬דורש‭ ‬מהם‭? ‬הבטחות‭ ‬ניתנו‭ ‬להם‭ ‬בהזדמנויות‭ ‬רבות‭, ‬אך‭ ‬הן‭ ‬דורשות‭ ‬תמורה‭ ‬ברורה‭ [‬‮…‬‭] ‬רק‭ ‬עם‭ ‬מילוי‭ ‬חובותיהם‭ ‬הלאומיות‭ ‬ייהנו‭ ‬היהודים‭ ‬ממלוא‭ ‬זכויותיהם‭ ‬הלאומיות‭ [‬‮…‬‭] ‬הפטריוטיות‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬באה‭ ‬לידי‭ ‬ביטוי‭ ‬בשתיקה‭ ‬חסרת‭ ‬אומץ‭, ‬בה‭ ‬רק‭ ‬קול‭ ‬מנהיגיהם‭ ‬שיקף‭ ‬את‭ ‬תחושותיהם‭ ‬האמיתיות‭. ‬מפלגתנו‭ ‬התנגדה‭ ‬למצב‭ ‬שעלול‭ ‬לפגוע‭ ‬קשות‭ ‬באחדות‭ ‬הלאומית‭. ‬היום‭ [‬‮…‬‭] ‬על‭ ‬היהודים‭ ‬לפעול‭ ‬מתוך‭ ‬אחדות‭, ‬כדי‭ ‬להגיע‭ ‬לאינטגרציה‭ ‬מהירה‭, ‬טוטלית‭ ‬וסופית‭ ‬באומה‭ ‬המרוקאית‭ [‬‮…‬‭] ‬יש‭ ‬צורך‭ ‬דחוף‭ ‬לחסל‭, ‬פשוטו‭ ‬כמשמעו‭, ‬את‭ ‬מועצת‭ ‬הקהילות‭ ‬היהודיות‭, ‬את‭ ‬ועדי‭ ‬הקהילות‭ ‬ובאופן‭ ‬כללי‭, ‬כל‭ ‬מנגנון‭ ‬ספרטיסטי‭, ‬הגורם‭ ‬להפרדת‭ ‬היהודים‭ ‬מן‭ ‬האומה‭ ‬המרוקאית‭. ‬יש‭ ‬להעביר‭ ‬את‭ ‬תפקידיה‭ ‬המקוריים‭ ‬של‭ ‬מועצת‭ ‬הקהילות‭ ‬לידי‭ ‬מוסדות‭ ‬צדקה‭ ‬לגאליים‭, ‬שיטפלו‭ ‬רק‭ ‬בתחום‭ ‬זה‭ [‬‮…‬‭] ‬כאשר‭ ‬המוסדות‭ ‬שהכבידו‭ ‬על‭ ‬צוואר‭ ‬היהודים‭ ‬כאבן־ריחיים‭ ‬יחוסלו‭, ‬דבר‭ ‬לא‭ ‬ימנע‭ ‬מהם‭ ‬ליטול‭ ‬חלק‭ ‬פעיל‭ ‬בחיים‭ ‬הציבוריים‭, ‬בדיוק‭ ‬כמו‭ ‬אחיהם‭ ‬המוסלמים‭". ‬

יהודים‭ ‬אחדים‭ ‬האשימו‭ ‬את‭ ‬אוחנה‭ ‬בבגידה‭ ‬וראו‭ ‬בו‭ "‬יהודי‭ ‬יותר‭ ‬קתולי‭ ‬מן‭ ‬האפיפיור‭". ‬כידידו‭ ‬הקרוב‭ ‬של‭ ‬בן־בֶּרכֶֻה‭ ‬הצטרף‭ ‬אוחנה‭ ‬לאגף‭ ‬השמאלי‭ ‬של‭ ‬האיסתיקלל‭. ‬דובר‭ ‬נחרץ‭ ‬של‭ ‬מצדדי‭ ‬הזהות‭ ‬המרוקאית‭ ‬הוא‭ ‬אלבר‭ ‬אפללו‭. ‬ביולי‭ ‬1958‭ ‬פרס‭ ‬את‭ ‬משנתו‭ ‬בפני‭ ‬דר‭' ‬וולפגנג‭ ‬ברטהולץ‭ ‬שביקש‭ ‬לעמוד‭ ‬על‭ ‬דעותיו‭: "‬אנו‭ ‬יהודים‭ ‬טובים‭, ‬ואולם‭ ‬אין‭ ‬זו‭ ‬סיבה‭ ‬שלא‭ ‬נהייה‭ ‬גם‭ ‬אזרחים‭ ‬לויאליים‭ ‬למרוקו‭. ‬במדינה‭ ‬זו‭ ‬כל‭ ‬האזרחים‭, ‬מוסלמים‭, ‬ברברים‭ ‬ויהודים‭ ‬הם‭ ‬אחים‭. ‬שליחותנו‭ ‬לשמש‭ ‬הוכחה‭ ‬שבמדינה‭ ‬ערבית‭ ‬יתכן‭ ‬שיתוף‭ ‬פעולה‭ ‬בין‭ ‬יהודים‭ ‬למוסלמים‭. ‬לצורך‭ ‬זה‭ ‬יסדנו‭ ‬את‭ ‬אגודת‭ ‬הוויפאק‭ ‬שעושה‭ ‬למען‭ ‬הידידות‭ ‬בין‭ ‬יהודים‭ ‬למוסלמים‭. ‬אנו‭ ‬רואים‭ ‬כעריקים‭ ‬את‭ ‬היהודים‭ ‬המוסתים‭ ‬עלידי‭ ‬ארגונים‭ ‬ציוניים‭ ‬והמבקשים‭ ‬לעזוב‭ ‬את‭ ‬מרוקו‭ ‬בגלל‭ ‬פסיכוזת‭ ‬הפחד‭ ‬שנטעו‭ ‬בהם‭. ‬החלטתנו‭ ‬נחושה‭ ‬לעשות‭ ‬הכול‭ ‬למניעת‭ ‬הגירת‭ ‬יהודים‭ ‬לישראל‭, ‬כי‭ ‬עם‭ ‬עזיבת‭ ‬כל‭ ‬יהודי‭, ‬נחלשת‭ ‬עמדתנו‭ ‬במרוקו‭ [‬‮…‬‭] ‬עד‭ ‬עתה‭ ‬לא‭ ‬היתה‭ ‬אנטישמיות‭ ‬במדינה‭, ‬אף‭ ‬לא‭ ‬בעת‭ ‬ההתקפה‭ ‬הישראלית‭ ‬על‭ ‬מצרים‭. ‬אולם‭ ‬הגירת‭ ‬יהודים‭ ‬המונית‭ ‬עלולה‭ ‬לעורר‭ ‬גל‭ ‬של‭ ‬אנטישמיות‭. ‬אולם‭ ‬אז‭ ‬זה‭ ‬לא‭ ‬יקרה‭ ‬באשמת‭ ‬המוסלמים‭, ‬כי‭ ‬אם‭ ‬באשמת‭ ‬היהודים‭ ‬עצמם‭ ‬המוכיחים‭ ‬בהגירתם‭ ‬שהם‭ ‬לא‭ ‬מרגישים‭ ‬מרוקאים‭ ‬ופורשים‭ ‬מן‭ ‬העם‭ ‬המרוקאי‭". ‬

בנושא‭ ‬ההגירה‭ ‬הבלתיחוקית‭, ‬אפללו‭ ‬תיאר‭ ‬כיצד‭ ‬חדרו‭ ‬ארגונים‭ ‬ציוניים‭ ‬למרוקו‭ ‬ושידלו‭ ‬יהודים‭ ‬בכל‭ ‬דרך‭ ‬אפשרית‭ ‬לצאת‭ ‬מהמדינה‭. ‬לדבריו‭, ‬הם‭ ‬הלכו‭ ‬לבתי‭ ‬עניים‭ ‬וחסרי‭ ‬השכלה‭ ‬וסיפרו‭ ‬שעומדים‭ ‬לפרוץ‭ ‬פוגרומים‭ ‬אנטישמיים‭. ‬הם‭ ‬טיפחו‭ ‬פסיכוזת‭ ‬פחד‭ ‬בקרב‭ ‬היהודים‭ ‬שיצרה‭ ‬רצון‭ ‬להגירה‭. ‬הוא‭ ‬מעיד‭ ‬שהיהודים‭ ‬עצמם‭ ‬פנו‭ ‬למשרד‭ ‬הפנים‭ ‬ודרשו‭ ‬להפסיק‭ ‬את‭ ‬התעמולה‭ ‬הציונית‭ ‬המתבצעת‭ ‬באופן‭ ‬בלתי‭ ‬חוקי‭ ‬וגורמת‭ ‬נזק‭ ‬ליהודים‭. ‬כהוכחה‭ ‬שהיהודים‭ ‬אינם‭ ‬רוצים‭ ‬להגר‭, ‬מביא‭ ‬אפללו‭ ‬את‭ ‬העובדה‭ ‬שיהודים‭ ‬רבים‭ ‬קנו‭ ‬מן‭ ‬הצרפתים‭ ‬חנויות‭, ‬בתים‭ ‬ומפעלים‭ ‬שננטשו‭ ‬עלידיהם‭, ‬לעתים‭ ‬במחיר‭ ‬של‭ ‬כחמישהעשר‭ ‬אחוזים‭ ‬מערכם‭. ‬לדבריו‭, ‬האינטליגנציה‭ ‬היהודית‭ ‬מתנגדת‭ ‬להגירה‭. ‬לעומתה‭, ‬המסכנים‭ ‬מבקשים‭ ‬להגר‭ ‬בעיקר‭ ‬מטעמים‭ ‬כלכליים‭, ‬כיוון‭ ‬שהאמינו‭ ‬שישתפר‭ ‬מצבם‭ ‬בישראל‭. ‬הוא‭ ‬ציין‭ ‬לחיוב‭ ‬את‭ ‬ראש‭ ‬הממשלה‭ ‬בלפרג‭', ‬שבהיותו‭ ‬שר‭ ‬חוץ‭, ‬ביקר‭ ‬ביום‭ ‬כיפור‭ ‬בבית־כנסת‭ ‬והצהיר‭ ‬שאין‭ ‬למוסלמים‭ ‬דרישה‭ ‬לזכויות‭ ‬יתר‭ ‬וכי‭ ‬כולם‭, ‬יהודים‭ ‬ומוסלמים‭, ‬צריכים‭ ‬לעבוד‭ ‬שכם‭ ‬אחד‭ ‬לטובתה‭ ‬של‭ ‬המדינה‭. ‬

באותם‭ ‬ימים‭, ‬בחוגי‭ ‬הבורגנות‭ ‬המוסלמית‭ ‬נחשבה‭ ‬קרבתם‭ ‬החברתית‭ ‬אל‭ ‬היהודים‭ ‬ליוקרתית‭. ‬בעסקים‭ ‬העדיפו‭ ‬אותם‭ ‬כשותפים‭ ‬והתגאו‭ ‬בהם‭. ‬מוסלמים‭ ‬מן‭ ‬החברה‭ ‬הגבוהה‭ ‬התחתנו‭ ‬עם‭ ‬יהודיות‭ ‬שהתגיירו‭ ‬מרצונן‭, ‬ויהודי‭ ‬יכול‭ ‬היה‭ ‬להיראות‭ ‬ברחוב‭ ‬עם‭ ‬בחורה‭ ‬מוסלמית‭ ‬ללא‭ ‬חשש‭. ‬בהדרגה‭, ‬עם‭ ‬התגברות‭ ‬האחווה‭ ‬הכללערבית‭ ‬והמוסלמית‭, ‬נעשה‭ ‬המושג‭ "‬סאחב‭ ‬ליהוד‭", ‬ידיד‭ ‬היהודים‭, ‬ממושג‭ ‬להתהדר‭ ‬בו‭ ‬לדבר‭ ‬לא‭ ‬תקני‭ ‬מן‭ ‬הבחינה‭ ‬הפוליטית‭. ‬אמנם‭ ‬תומכי‭ ‬ההשתלבות‭ ‬היו‭ ‬צעירים‭ ‬משכילים‭ ‬בעלי‭ ‬משקל‭ ‬סגולי‭ ‬גבוה‭, ‬אך‭ ‬השפעתם‭ ‬בקהילה‭ ‬היתה‭ ‬מועטה‭. ‬באופן‭ ‬פרדוקסלי‭, ‬אף‭ ‬שההנהגה‭ ‬המרוקאית‭ ‬דאגה‭ ‬למנות‭ ‬פקידים‭ ‬גבוהים‭ ‬מקרב‭ ‬קבוצה‭ ‬זו‭ ‬ושילבה‭ ‬את‭ ‬חבריה‭ ‬בוועדי‭ ‬הקהילות‭, ‬הם‭ ‬העדיפו‭ ‬לשאת‭ ‬ולתת‭ ‬עם‭ ‬הקבוצה‭ ‬היריבה‭ ‬וחיפשו‭ ‬את‭ ‬קרבתה‭, ‬כיוון‭ ‬שהבינו‭ ‬שהיא‭ ‬מייצגת‭ ‬את‭ ‬הרחוב‭ ‬היהודי‭ ‬יותר‭ ‬מקבוצת‭ ‬המשכילים‭. ‬לזרם‭ ‬הבדלני‭ ‬במרוקו‭ ‬היו‭ ‬נטיות‭ ‬מסורתיות‭ ‬מתונות‭ ‬ועמדות‭ ‬ציוניות‭ ‬רגשיות‭, ‬לצד‭ ‬נאמנות‭ ‬יחסית‭ ‬למרוקו‭ ‬ולמלכה‭ ‬המגן‭ ‬על‭ ‬נתיניו‭ ‬היהודים‭. ‬

פגישת‭ ‬נציגי‭ ‬מועצת‭ ‬הקהילות‭, ‬ב-4‭ ‬ביולי‭ ‬1957‭, ‬עם‭ ‬מוחמד‭ ‬חמיאני‭, ‬מנהל‭ ‬המחלקה‭ ‬המדינית‭ ‬במשרד‭ ‬הפנים‭, ‬היא‭ ‬אחד‭ ‬המקרים‭ ‬הבולטים‭ ‬שהולידו‭ ‬גל‭ ‬של‭ ‬חששות‭ ‬באשר‭ ‬לגורלם‭ ‬העתידי‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬במדינה‭ ‬המוסלמית‭. ‬זאת‭ ‬גם‭ ‬דוגמה‭ ‬מובהקת‭ ‬לעמידה‭ ‬אמיצה‭ ‬של‭ ‬ההנהגה‭ ‬על‭ ‬זכויות‭ ‬היהודים‭. ‬חברי‭ ‬המשלחת‭, ‬בראשות‭ ‬דוד‭ ‬עמר‭, ‬מחו‭ ‬נמרצות‭ ‬בפני‭ ‬נציג‭ ‬השר‭ ‬דריס‭ ‬מחמדי‭ ‬על‭ ‬אפליית‭ ‬היהודים‭ ‬בהענקת‭ ‬דרכונים‭. ‬הם‭ ‬טענו‭ ‬שהדבר‭ ‬הוא‭ ‬הפרת‭ ‬ההכרזה‭ ‬לכל‭ ‬באי‭ ‬עולם‭ ‬בדבר‭ ‬זכויות‭ ‬האדם‭ ‬של‭ ‬האו‭"‬ם‭ ‬והפרת‭ ‬הצהרות‭ ‬המלך‭ ‬מוחמד‭ ‬החמישי‭. ‬המשלחת‭ ‬דרשה‭ ‬את‭ ‬הסרת‭ ‬המגבלות‭ ‬מיידית‭ ‬וציינה‭ ‬שההגירה‭ ‬לישראל‭ ‬מדאיגה‭ ‬אותה‭ ‬פחות‭ ‬מהיעדר‭ ‬הזכות‭ ‬הדמוקרטית‭ ‬לחופש‭ ‬הגירה» אם‭ ‬רוצים‭ ‬יהודי‭ ‬מרוקו‭ ‬להגר‭ ‬לישראל‭, ‬זוהי‭ ‬זכותם‭. ‬חמיאני‭ ‬השיב‭ ‬לחברי‭ ‬המשלחת‭ ‬ששר‭ ‬הפנים‭ ‬שיגר‭ ‬הוראה‭ ‬לרשויות‭ ‬המקומיות‭ ‬שלא‭ ‬להעניק‭ ‬דרכונים‭ ‬ליהודים‭ ‬המתכוונים‭ ‬לנסוע‭ ‬לישראל‭ ‬ולא‭ ‬לאפשר‭ ‬את‭ ‬שובם‭ ‬למרוקו‭ ‬של‭ ‬יהודים‭ ‬שהיגרו‭ ‬ממנה‭. ‬כיוון‭ ‬שמניחים‭ ‬שהיוצאים‭ ‬מגיעים‭ ‬בסופו‭ ‬של‭ ‬דבר‭ ‬לישראל‭, ‬מרוקו‭ ‬לא‭ ‬תרשה‭, ‬לדבריו‭, ‬שמדינה‭ ‬זו‭ ‬תנצל‭ ‬מרוקאים‭ ‬נגד‭ ‬הארצות‭ ‬הערביות‭ ‬במזרח‭ ‬התיכון‭. ‬

בחוסר‭ ‬רגישות‭ ‬הוסיף‭ ‬אותו‭ ‬פקיד‭ ‬בכיר‭: "‬חשבתי‭ ‬רבות‭ ‬על‭ ‬הנושא‭ ‬ושאלתי‭ ‬את‭ ‬עצמי‭ ‬לצד‭ ‬מי‭ ‬עלי‭ ‬להיות‭, ‬לצד‭ ‬שבעים‭ ‬מיליון‭ ‬ערבים‭ ‬או‭ ‬לצד‭ ‬מאתיים‭ ‬חמישים‭ ‬אלף‭ ‬אזרחים‭ ‬יהודים‭". ‬הטיעון‭ ‬עורר‭ ‬את‭ ‬חמת‭ ‬המשלחת‭. ‬גילוי‭ ‬לבו‭ ‬של‭ ‬הפקיד‭ ‬הבכיר‭ ‬הקשיח‭ ‬את‭ ‬עמדת‭ ‬דוד‭ ‬עמר‭ ‬שהגיב‭ ‬בטון‭ ‬חריף‭: "‬פלטת‭ ‬את‭ ‬המילים‭ ‬שאסור‭ ‬לומר‭. ‬אנחנו‭ ‬אזרחים‭ ‬מרוקאים‭ ‬בעלי‭ ‬זכויות‭ ‬שוות‭. ‬אמרתם‭ ‬זאת‭ ‬פעמים‭ ‬רבות‭. ‬הוד‭ ‬מעלתו‭ ‬המלך‭ ‬אמר‭ ‬לנו‭ ‬זאת‭, ‬הממשלה‭ ‬אמרה‭ ‬לנו‭ ‬זאת‭. ‬תנו‭ ‬לנו‭ ‬דרכונים‭. ‬מה‭ ‬שקורה‭ ‬כאן‭ ‬מזכיר‭ ‬את‭ ‬התקופה‭ ‬ההיטלרית‭". ‬חמיאני‭ ‬הבין‭ ‬שדבריו‭ ‬היו‭ ‬שגויים‭, ‬ניסה‭ ‬להרגיע‭ ‬את‭ ‬בני‭ ‬שיחו‭ ‬והבטיח‭ ‬להעביר‭ ‬את‭ ‬דרישותיהם‭ ‬לשר‭ ‬הפנים‭. ‬עמר‭ ‬לא‭ ‬הרפה‭ ‬והציב‭ ‬אולטימטום‭: ‬אם‭ ‬לא‭ ‬תקבל‭ ‬מועצת‭ ‬הקהילות‭ ‬תשובה‭ ‬משביעת‭ ‬רצון‭ ‬תוך‭ ‬עשרה‭ ‬ימים‭ ‬היא‭ ‬תעלה‭ ‬את‭ ‬הנושא‭ ‬בפני‭ ‬המלך‭ ‬ואם‭ ‬גם‭ ‬אז‭ ‬הבעיה‭ ‬לא‭ ‬תיפתר‭, ‬כל‭ ‬נשיאי‭ ‬הקהילות‭ ‬יתפטרו‭ ‬יחד‭. ‬

באותו‭ ‬היום‭ ‬זומנה‭ ‬ישיבה‭ ‬מיוחדת‭ ‬של‭ ‬הסניף‭ ‬המרוקאי‭ ‬של‭ ‬הקונגרס‭ ‬היהודי‭ ‬העולמי‭ (‬קי‭"‬ע‭), ‬בנוכחות‭ ‬אלכסנדר‭ ‬איסטרמן‭ ‬ואנדרה‭ ‬ז‭'‬אבס‭, ‬ובהשתתפות‭ ‬ראשי‭ ‬המוסדות‭ ‬והארגונים‭ ‬היהודיים‭. ‬מזכ‭"‬ל‭ ‬מועצת‭ ‬הקהילות‭ ‬מסר‭ ‬דיווח‭ ‬על‭ ‬פגישת‭ ‬המשלחת‭ ‬עם‭ ‬חמיאני‭ ‬וסיפר‭ ‬שבפגישה‭ ‬עלתה‭ ‬באופן‭ ‬נחרץ‭ ‬בעיית‭ ‬הדרכונים‭ ‬גם‭ ‬בשביל‭ ‬אלה‭ ‬שכוונתם‭ ‬להגיע‭ ‬לישראל‭: "‬אם‭ ‬מותר‭ ‬לנסוע‭ ‬לקהיר‭ ‬למה‭ ‬אסור‭ ‬לנסוע‭ ‬לירושלים‭" ‬טען‭ ‬עמר‭, "‬והאם‭ ‬שקולים‭ ‬250,000‭ ‬נתינים‭ ‬מרוקאים‭ ‬כנגד‭ ‬70‭ ‬מיליון‭ ‬ערבים‭. ‬אם‭ ‬אזרחים‭ ‬אנו‭, ‬שיאמרו‭ ‬לנו‭ ‬זאת‭, ‬ואם‭ ‬חשודים‭ ‬אנו‭, ‬עלינו‭ ‬לדעת‭ ‬זאת‭". ‬אחרי‭ ‬שהתברר‭ ‬שהשר‭ ‬נתן‭ ‬הוראה‭ ‬להנפיק‭ ‬דרכונים‭ ‬רק‭ ‬למי‭ ‬שלא‭ ‬נוסע‭ ‬לישראל‭, ‬עמר‭ ‬שלח‭ ‬מכתב‭ ‬לשר‭ ‬הפנים‭ ‬והציב‭ ‬ארכה‭ ‬של‭ ‬עשרה‭ ‬ימים‭ ‬שבסיומה‭ ‬יבקשו‭ ‬להתקבל‭ ‬אצל‭ ‬המלך‭. ‬אם‭ ‬לא‭ ‬ישתנה‭ ‬המצב‭ ‬גם‭ ‬אז‭, ‬יארגן‭ ‬עם‭ ‬עמיתיו‭ ‬עצרת‭ ‬מחאה‭ ‬בהשתתפות‭ ‬כל‭ ‬הארגונים‭ ‬היהודיים‭. ‬דר‭' ‬ג‭'‬ו‭ ‬לוי‭, ‬נשיא‭ ‬אגודת‭ ‬הסיוע‭ ‬הלימודי‭, ‬הזכיר‭ ‬את‭ ‬תוניסיה‭ ‬כדוגמה‭: ‬כאשר‭ ‬חביב‭ ‬בורגיבה‭ ‬נתן‭ ‬חופש‭ ‬יציאה‭, ‬יצאו‭ ‬פחות‭ ‬יהודים‭. ‬לעומתו‭, ‬שלטונות‭ ‬מרוקו‭ ‬חוששים‭ ‬מפסיכוזה‭ ‬של‭ ‬יציאה‭ ‬המונית‭. ‬

גם‭ ‬נציגי‭ ‬ישראל‭, ‬שהיו‭ ‬ביקורתיים‭ ‬כלפי‭ ‬ההנהגה‭ ‬המקומית‭, ‬נאלצו‭ ‬להודות‭ ‬שהיא‭ ‬גילתה‭ "‬זקיפות‭ ‬קומה‭" ‬ראויה‭ ‬לשמה‭. ‬איסטרמן‭ ‬לא‭ ‬שכח‭ ‬לדווח‭ ‬לנשיא‭ ‬הקונגרס‭ ‬נחום‭ ‬גולדמן‭ ‬שהוא‭ ‬היה‭ ‬הגורם‭ ‬שדרבן‭ ‬את‭ ‬ראשי‭ ‬המועצה‭ ‬להיפגש‭ ‬עם‭ ‬שר‭ ‬הפנים‭ ‬ולעמוד‭ ‬על‭ ‬דרישותיהם‭ ‬לחופש‭ ‬תנועה‭. ‬נציג‭ ‬קי‭"‬ע‭ ‬ראה‭ ‬בפגישה‭ ‬זו‭ ‬תפנית‭ ‬חשובה‭ ‬בדרך‭ ‬עמידתם‭ ‬של‭ ‬מנהיגי‭ ‬הקהילה‭ ‬על‭ ‬זכויותיהם‭. ‬הוא‭ ‬תמך‭ ‬בהצעתו‭ ‬של‭ ‬מזכ‭"‬ל‭ ‬המועצה‭ ‬להמתין‭ ‬עשרה‭ ‬ימים‭ ‬לתשובה‭, ‬עד‭ ‬ה-14‭ ‬ביולי‭, ‬ואילו‭ ‬אחרי‭ ‬תאריך‭ ‬זה‭ ‬יזעיק‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬נציגויות‭ ‬קי‭"‬ע‭ ‬בעולם‭. ‬איסטרמן‭ ‬הסתמך‭ ‬על‭ ‬סעיף‭ ‬13‭ ‬של‭ ‬ההכרזה‭ ‬בדבר‭ ‬זכויות‭ ‬האדם‭ ‬של‭ ‬האו‭"‬ם‭, ‬המציינת‭ ‬את‭ ‬הזכות‭ ‬לצאת‭ ‬ולחזור‭, ‬כפי‭ ‬שהדבר‭ ‬קיים‭ ‬בארצות‭ ‬רבות‭ ‬בעולם‭. ‬בהשפעת‭ ‬עמדותיו‭ ‬של‭ ‬עמר‭, ‬דברי‭ ‬איסטרמן‭ ‬היו‭ ‬חריפים‭ ‬ביותר‭: "‬אין‭ ‬אני‭ ‬בא‭ ‬לבקש‭ ‬הגירת‭ ‬יהודים‭ ‬לישראל‭ [‬‮…‬‭] ‬אני‭ ‬בא‭ ‬לבקש‭ ‬את‭ ‬הזכות‭ ‬לכל‭ ‬יהודי‭ ‬לעלות‭ ‬על‭ ‬אנייה‭, ‬מטוס‭ ‬או‭ ‬אוטובוס‭. ‬זה‭ ‬לא‭ ‬עניינו‭ ‬של‭ ‬איש‭ ‬לאן‭ ‬הוא‭ ‬נוסע‭. ‬מדובר‭ ‬בחופש‭ ‬תנועה‭. ‬זו‭ ‬לא‭ ‬תעמולה‭ ‬לישראל‭. ‬אנו‭ ‬לא‭ ‬אומרים‭ ‬ליהודים‭ '‬צאו‭'. ‬אם‭ ‬השלטונות‭ ‬טוענים‭ ‬שהיעד‭ ‬הוא‭ ‬ישראל‭, ‬אנו‭ ‬משיבים‭ '‬למה‭ ‬בממשלה‭ ‬המרוקאית‭ ‬אתם‭ ‬יותר‭ ‬קתולים‭ ‬מן‭ ‬האפיפיור‭'. ‬לא‭ ‬היכרתם‭ ‬בישראל‭ ‬ואתם‭ ‬לא‭ ‬במלחמה‭ ‬אתה‭". ‬

איסטרמן‭ ‬הזכיר‭ ‬מדינות‭ ‬יריבות‭ ‬לישראל‭, ‬שאחדות‭ ‬אף‭ ‬נלחמו‭ ‬בה‭, ‬כגון‭ ‬עירק‭ ‬שאפשרה‭ ‬למאה‭ ‬אלף‭ ‬יהודים‭ ‬לצאת‭. ‬הוא‭ ‬הזכיר‭ ‬את‭ ‬תימן‭ ‬שהעניקה‭ ‬לשלושים‭ ‬אלף‭ ‬יהודים‭ ‬את‭ ‬זכות‭ ‬ההגירה‭, ‬את‭ ‬סוריה‭ ‬שנקטה‭ ‬בצעד‭ ‬דומה‭. ‬גם‭ ‬מצרים‭ ‬בהנהגת‭ ‬עבד‭ ‬אנאסר‭ ‬לא‭ ‬מנעה‭ ‬מ-25,000‭ ‬יהודים‭ ‬לצאת‭ ‬משטחה‭, ‬אף‭ ‬שהיא‭ ‬ידעה‭ ‬היטב‭ ‬שרובם‭ ‬יגיעו‭ ‬לישראל‭. ‬בנוסף‭ ‬לדרישה‭ ‬לחופש‭ ‬תנועה‭, ‬הבינו‭ ‬ראשי‭ ‬הקהילה‭ ‬שתביעותיהם‭ ‬יזכו‭ ‬לאמינות‭ ‬רק‭ ‬אם‭ ‬יסתייגו‭ ‬מפעולותיה‭ ‬המחתרתיות‭ ‬של‭ ‬ישראל‭ ‬בשטח‭ ‬מרוקו‭. ‬בימי‭ ‬ביקורו‭ ‬של‭ ‬המלך‭ ‬מוחמד‭ ‬החמישי‭ ‬בעצרת‭ ‬האו‭"‬ם‭, ‬בסוף‭ ‬נובמבר‭ ‬1957‭, ‬התקיימה‭ ‬ישיבת‭ ‬מועצת‭ ‬הקהילות‭ ‬ברבט‭, ‬שקיבלה‭ ‬החלטה‭ ‬האומרת‭ "‬שההגירה‭ ‬הקבוצתית‭ ‬המתנהלת‭ ‬במחתרת‭ ‬מהווה‭ ‬מכשול‭ ‬רציני‭ ‬להרמוניית‭ ‬היחסים‭ ‬בין‭ ‬יהודים‭ ‬ומוסלמים‭ ‬מרוקאים‭". ‬באותה‭ ‬שנה‭, ‬משלחת‭ ‬מטעם‭ ‬הקהילה‭ ‬נפגשה‭ ‬בפריס‭ ‬עם‭ ‬שגריר‭ ‬ישראל‭ ‬יעקב‭ ‬צור‭ ‬ודרשה‭ ‬את‭ ‬פירוק‭ ‬הרשת‭ ‬הישראלית‭ ‬במרוקו‭, ‬כיוון‭ ‬שהיא‭ ‬עוסקת‭ ‬בפעולות‭ ‬בלתיחוקיות‭, ‬דבר‭ ‬המסכן‭ ‬את‭ ‬ביטחון‭ ‬הקהילה‭. ‬שלמה‭ ‬חביליו‭, ‬מפקד‭ ‬מטה‭ "‬המסגרת‭" ‬בפריס‭, ‬שנכח‭ ‬בחדר‭ ‬סמוך‭, ‬המליץ‭ ‬כמובן‭ ‬לשגריר‭ ‬לדחות‭ ‬את‭ ‬בקשתם‭. ‬אליעזר‭ ‬שושני‭ ‬מזכיר‭ ‬גם‭ ‬משלחת‭ ‬מטעם‭ ‬מועצת‭ ‬הקהילות‭ ‬שנפגשה‭ ‬באותו‭ ‬החודש‭ ‬עם‭ ‬גורמים‭ ‬שלטוניים‭ ‬במדינה‭ ‬ותקפה‭ ‬את‭ ‬נושא‭ ‬הגירת‭ ‬היהודים‭ ‬לישראל‭ ‬והנזק‭ ‬שהגירה‭ ‬זו‭ ‬גורמת‭ ‬ליהדות‭ ‬מרוקו‭. ‬עם‭ ‬זאת‭, ‬ציין‭ ‬שושני‭ ‬בסיפוק‭ ‬את‭ ‬התמורה‭ ‬החיובית‭ ‬שחלה‭ ‬בעמדות‭ ‬ראש‭ ‬הקהילה‭ ‬דוד‭ ‬עמר‭ ‬וחבריו‭, ‬שנים‭ ‬מאוחר‭ ‬יותר‭. ‬

הצטרפות‭ ‬מרוקו‭ ‬ל‭"‬איחוד‭ ‬הדואר‭ ‬הערבי‭" ‬וניתוק‭ ‬קשרי‭ ‬הדואר‭ ‬בינה‭ ‬לבין‭ ‬ישראל‭ ‬אחרי‭ ‬הקמת‭ ‬ממשלת‭ ‬השמאל‭ ‬בראשות‭ ‬עבדאללה‭ ‬איברהים‭ ‬בדצמבר‭ ‬1958‭ ‬הם‭ ‬אירועים‭ ‬שפגעו‭ ‬בסימביוזה‭ ‬היהודיתמוסלמית‭ ‬במדינה‭ ‬העצמאית‭. ‬אמנם‭ ‬הזרם‭ ‬ההשתלבותי‭ ‬לא‭ ‬פסק‭ ‬והמשיך‭ ‬להתקיים‭ ‬עד‭ ‬אחרי‭ ‬מלחמת‭ ‬ששת‭ ‬הימים‭, ‬אך‭ ‬החשש‭ ‬והדאגה‭ ‬ברחוב‭ ‬היהודי‭ ‬התחזקו‭ ‬והלכו‭. ‬באותה‭ ‬תקופה‭, ‬תהליך‭ ‬הערביזציה‭ ‬הלשונית‭ ‬גבר‭ ‬והדאיג‭ ‬גם‭ ‬את‭ ‬צעירי‭ ‬היהודים‭. ‬השלטונות‭ ‬מימנו‭ ‬אמנם‭ ‬לימודי‭ ‬סטודנטים‭ ‬יהודים‭ ‬מחוץ‭ ‬למדינה‭, ‬אולם‭ ‬הם‭ ‬חשו‭ ‬שההזדקקות‭ ‬לשירותיהם‭ ‬עלולה‭ ‬לחלוף‭ ‬ביום‭ ‬מן‭ ‬הימים‭. ‬באותה‭ ‬תקופה‭ ‬החלו‭ ‬להישמע‭ ‬רינוני‭ ‬קינאה‭ ‬נגד‭ ‬קבלת‭ ‬יהודים‭ ‬למשרות‭ ‬בכירות‭ ‬במינהל‭ ‬הציבורי‭. ‬יהודים‭ ‬דיברו‭ ‬על‭ "‬נומרוס‭ ‬קלאוזוס‭" ‬בלתימוצהר‭, ‬אם‭ ‬כי‭ ‬מורגש‭. ‬גם‭ ‬פעילות‭ ‬הוויפאק‭ ‬שהחלה‭ ‬עם‭ ‬העצמאות‭ ‬שקעה‭ ‬בשנת‭ ‬1959‭, ‬אחרי‭ ‬הקמת‭ ‬ממשלת‭ ‬השמאל‭. ‬ביטחונם‭ ‬העצמי‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬התערער‭ ‬ככל‭ ‬שהתהדקו‭ ‬יחסי‭ ‬השלטונות‭ ‬עם‭ ‬העולם‭ ‬הערבי‭ ‬וככל‭ ‬שהתפתחה‭ ‬מדיניות‭ ‬המסתייגת‭ ‬מן‭ ‬המערב‭. ‬למעשה‭, ‬נקרעה‭ ‬ההנהגה‭ ‬המרוקאית‭ ‬בין‭ ‬סובלנותה‭ ‬הטבעית‭ ‬לבין‭ ‬לחצי‭ ‬הליגה‭ ‬הערבית‭.‬


השפעתו‭ ‬של‭ ‬ביקור‭ ‬נאסר‭ ‬

שנת‭ ‬1961‭ ‬היתה‭ ‬שנה‭ ‬קריטית‭ ‬בתולדות‭ ‬מרוקו‭ ‬וקהילתה‭. ‬במהלכה‭ ‬התרחשו‭ ‬אירועים‭ ‬שקבעו‭ ‬את‭ ‬גורל‭ ‬הקהילה‭: ‬ב-3‭ ‬בינואר‭ ‬הגיע‭ ‬גמל‭ ‬עבד‭ ‬אנאסר‭ ‬למרוקו‭ ‬כדי‭ ‬להשתתף‭ ‬בוועידת‭ ‬קזבלנקה‭, ‬וגרם‭ ‬לגל‭ ‬התנכלויות‭ ‬ליהודים‭ ‬שנחקקו‭ ‬בתודעה‭ ‬היהודית‭ ‬כאירוע‭ ‬טראומטי‭. ‬שבוע‭ ‬לאחר‭ ‬מכן‭ ‬טבעה‭ ‬ספינת‭ ‬העולים‭ "‬אגוז‭" ‬כשעל‭ ‬סיפונה‭ ‬44‭ ‬נפשות‭. ‬חודש‭ ‬אחרכך‭, ‬לרגל‭ ‬יום‭ ‬האזכרה‭ ‬למותם‭ ‬הטרגי‭ ‬של‭ ‬המעפילים‭, ‬הפיצו‭ ‬שליחי‭ ‬ישראל‭ ‬כרוזים‭ ‬בגנות‭ ‬השלטונות‭ ‬שגרמו‭ ‬להתמוטטות‭ ‬הרשת‭ ‬המחתרתית‭ ‬שהקימו‭ ‬במרוקו‭. ‬במרס‭ ‬נפטר‭ ‬המלך‭ ‬מוחמד‭ ‬החמישי‭ ‬אחרי‭ ‬שימים‭ ‬ספורים‭ ‬קודם‭ ‬לכן‭ ‬קיבל‭ ‬לשיחה‭ ‬את‭ ‬ראשי‭ ‬הקהילה‭, ‬ובנו‭ ‬מולאי‭ ‬חסן‭ ‬הוכתר‭ ‬במקומו‭. ‬באוגוסט‭ ‬סוכם‭ ‬המשא‭ ‬ומתן‭ ‬בין‭ ‬ישראל‭ ‬לשלטונות‭ ‬המרוקאיים‭ ‬בנושא‭ ‬יציאתם‭ ‬הקולקטיבית‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬מן‭ ‬המדינה‭ ‬ובנובמבר‭ ‬החל‭ ‬מבצע‭ "‬יכין‭" ‬שהביא‭ ‬לפינוי‭ ‬הקהילה‭ ‬היהודית‭ ‬ולהעברתה‭ ‬לישראל‭. ‬שנה‭ ‬זו‭ ‬היא‭ ‬ללא‭ ‬ספק‭ ‬נקודת‭ ‬מפנה‭ ‬בתולדות‭ ‬הקהילה‭ ‬וחוללה‭ ‬גם‭ ‬שינויים‭ ‬במבנה‭ ‬הדמוגרפי‭ ‬של‭ ‬החברה‭ ‬הישראלית‭. ‬

כינוס‭ ‬ועידת‭ ‬קזבלנקה‭ ‬עלידי‭ ‬המלך‭ ‬מוחמד‭ ‬החמישי‭ ‬באה‭ ‬להוכיח‭ ‬לגוש‭ ‬המדינות‭ ‬הבלתימזדהות‭, ‬שלמרות‭ ‬הדחת‭ ‬השמאל‭ ‬מן‭ ‬הממשלה‭ ‬מרוקו‭ ‬נשארה‭ ‬נאמנה‭ ‬למאבק‭ ‬באימפריאליזם‭ ‬באפריקה‭. ‬מגמת‭ ‬הדיונים‭ ‬היתה‭ ‬אנטימערבית‭ ‬וישראל‭ ‬תוארה‭ ‬בהם‭ ‬כמכשיר‭ ‬בידי‭ ‬האימפריאליזם‭ ‬שהפך‭ ‬אותה‭ ‬בסיס‭ ‬לתוקפנות‭ ‬נגד‭ ‬הערבים‭ ‬במזרח‭ ‬התיכון‭. ‬המנהיג‭ ‬הבלתימעורער‭ ‬של‭ ‬הוועידה‭ ‬היה‭ ‬נשיא‭ "‬הקהילה‭ ‬הערבית‭ ‬המאוחדת‭" (‬מצרים‭ ‬וסוריה‭), ‬גמל‭ ‬עבד‭ ‬אנאסר‭, ‬גיבור‭ ‬ועידת‭ ‬בנדונג‭ ‬מאפריל‭ ‬1955‭, ‬שם‭ ‬התגבש‭ ‬רעיון‭ ‬המדינות‭ ‬הבלתימזדהות‭, ‬אשר‭ ‬הציע‭ ‬להקים‭ ‬שוק‭ ‬אפריקאי‭ ‬משותף‭. ‬הרעיון‭ ‬לא‭ ‬התממש‭, ‬אך‭ ‬גרם‭ ‬להחלשת‭ ‬התמיכה‭ ‬האפריקאית‭ ‬בישראל‭. ‬גם‭ ‬מפלתו‭ ‬הצבאית‭ ‬של‭ ‬הראיס‭ ‬המצרי‭ ‬במבצע‭ ‬סיני‭ ‬הפכה‭ ‬לניצחון‭ ‬מדיני‭. ‬התעמולה‭ ‬הנאסריסטית‭ ‬הגיעה‭ ‬לשיאים‭ ‬חדשים‭ ‬והשפעתה‭ ‬על‭ ‬העולם‭ ‬הערבי‭, ‬המוסלמי‭ ‬והאפריקאי‭ ‬לא‭ ‬הותירה‭ ‬את‭ ‬מרוקו‭ ‬מחוץ‭ ‬לשלושת‭ ‬מעגלים‭ ‬אלה‭. ‬מפלגת‭ ‬האיסתיקלל‭, ‬עם‭ ‬נטיותיה‭ ‬השמרניות‭, ‬ניהלה‭ ‬תעמולה‭ ‬אנטיציונית‭ ‬שהשתלבה‭ ‬בתפיסתה‭ ‬הערבית‭. ‬

ביקור‭ ‬נשיא‭ ‬מצרים‭ ‬בקזבלנקה‭ ‬היה‭ ‬לאירוע‭ ‬טראומטי‭ ‬לקהילה‭. ‬המנהיג‭ ‬המצרי‭ ‬סימל‭ ‬באותם‭ ‬ימים‭ ‬את‭ ‬הגאווה‭ ‬הכלל־ערבית‭ ‬והפיח‭ ‬רוח‭ ‬לאומנית‭ ‬באוכלוסייה‭ ‬המרוקאית‭. ‬מלחמתו‭ ‬בישראל‭ ‬קירבה‭ ‬את‭ ‬הסכסוך‭ ‬הישראליערבי‭ ‬ללב‭ ‬המרוקאים‭, ‬חיזקה‭ ‬בהם‭ ‬את‭ ‬לאומיותם‭ ‬הערבית‭ ‬ועוררה‭ ‬בדלת‭ ‬העם‭ ‬רגשי‭ ‬עוינות‭ ‬שלא‭ ‬אובחנו‭ ‬בעבר‭ ‬ביחסים‭ ‬בין‭ ‬מוסלמים‭ ‬ויהודים‭ ‬במדינה‭. ‬השלטונות‭, ‬שכאמור‭ ‬היו‭ ‬מסויגים‭ ‬מכוחו‭ ‬הרב‭, ‬המתינו‭ ‬בדריכות‭ ‬לבוא‭ ‬המנהיג‭, ‬כדי‭ ‬למדוד‭ ‬את‭ ‬השפעתו‭ ‬על‭ ‬ההמון‭ ‬המרוקאי‭. ‬היהודים‭ ‬מצדם‭ ‬המתינו‭ ‬בחרדה‭ ‬לאויבה‭ ‬הראשי‭ ‬של‭ ‬ישראל‭ ‬כדי‭ ‬לראות‭ ‬איך‭ ‬ישפיע‭ ‬הביקור‭ ‬על‭ ‬יחס‭ ‬המוסלמים‭ ‬אליהם‭. ‬

ב-2‭ ‬בינואר‭ ‬1961‭ ‬נחת‭ ‬נאסר‭ ‬במרוקו‭, ‬אך‭ ‬כבר‭ ‬יום‭ ‬קודם‭ ‬לכן‭ ‬הגיעו‭ ‬עדויות‭ ‬על‭ ‬התנכלויות‭ ‬שרירותיות‭ ‬של‭ ‬שוטרים‭ ‬לעוברים‭ ‬ושבים‭ ‬יהודים‭. ‬זקנים‭, ‬נשים‭ ‬וילדים‭ ‬הועלבו‭ ‬עלידי‭ ‬שוטרים‭ ‬ברחוב‭ ‬בגלל‭ ‬שלבשו‭ ‬בגדים‭ ‬עם‭ ‬שילוב‭ ‬של‭ ‬צבעי‭ ‬כחול‭ ‬ולבן‭, ‬דגל‭ ‬ישראל‭, ‬או‭ ‬בגדים‭ ‬בצבע‭ ‬שחור‭, ‬כהפגנת‭ ‬אבלות‭ ‬נוכח‭ ‬ביקורו‭ ‬של‭ ‬אויב‭ ‬ישראל‭. ‬במקרים‭ ‬אחדים‭ ‬קיללו‭ ‬שוטרים‭ ‬את‭ ‬ראש‭ ‬ממשלת‭ ‬ישראל‭ ‬דוד‭ ‬בן־גוריון‭. ‬עם‭ ‬זאת‭, ‬ראוי‭ ‬לציין‭, ‬שלמרות‭ ‬התנכלויות‭ ‬השוטרים‭ ‬ליהודים‭, ‬תושבי‭ ‬מרוקו‭ ‬נשארו‭ ‬שלווים‭ ‬ולא‭ ‬נודע‭ ‬על‭ ‬פגיעה‭ ‬ביהודים‭ ‬מצד‭ ‬מוסלמים‭. ‬בנוסף‭ ‬לביטויים‭ ‬אנטיישראליים‭ ‬בפי‭ ‬שוטרים‭, ‬אפשר‭ ‬היה‭ ‬להבחין‭ ‬אצלם‭ ‬גם‭ ‬בביטויי‭ ‬הערצה‭ ‬כלפי‭ ‬מנהיג‭ ‬העולם‭ ‬ערבי‭. ‬הערצה‭ ‬זו‭ ‬כלל‭ ‬לא‭ ‬היתה‭ ‬ספונטנית‭ ‬אלא‭ ‬נולדה‭ ‬מהטפה‭ ‬שיטתית‭ ‬מצד‭ ‬גורמים‭ ‬מפלגתיים‭. ‬

דו‭"‬ח‭ ‬של‭ ‬נציג‭ ‬המוסד‭ ‬במרוקו‭ ‬לשגרירות‭ ‬ישראל‭ ‬בפריס‭ ‬מונה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הפגיעות‭ ‬ביהודים‭ ‬שהתרחשו‭ ‬בעשרת‭ ‬הימים‭ ‬השחורים‭ ‬בתולדות‭ ‬הקהילה‭ ‬מאחד‭ ‬בינואר‭ ‬ועד‭ ‬לטביעת‭ ‬האנייה‭ "‬אגוז‭" ‬בליל‭ ‬ה-10‭ ‬בינואר‭. ‬הדו‭"‬ח‭ ‬מפרט‭ ‬כעשרים‭ ‬אירועים‭ ‬שבהם‭ ‬התנכלו‭ ‬השוטרים‭ ‬לכמאתיים‭ ‬עד‭ ‬שלוש‭ ‬מאות‭ ‬יהודים‭ ‬שחלקם‭ ‬אף‭ ‬נעצר‭. ‬אמנם‭ ‬האירועים‭ ‬הסתיימו‭ ‬ללא‭ ‬פגיעות‭ ‬חמורות‭ ‬והעצורים‭ ‬שוחררו‭ ‬אחרי‭ ‬שעות‭ ‬אחדות‭, ‬אולם‭ ‬עובדה‭ ‬זו‭ ‬לא‭ ‬הפחיתה‭ ‬מחומרת‭ ‬השפעתם‭ ‬על‭ ‬מצב‭ ‬רוחם‭ ‬של‭ ‬היהודים‭. ‬הדו‭"‬ח‭ ‬שולל‭ ‬את‭ ‬הערכת‭ ‬נציגי‭ ‬ישראל‭ ‬והקונגרס‭ ‬היהודי‭ ‬העולמי‭ ‬שטענו‭ ‬תחילה‭ ‬שנעצרו‭ ‬כאלפיים‭ ‬יהודים‭. ‬גם‭ ‬מחלקת‭ ‬המדינה‭ ‬האמריקנית‭ ‬ציינה‭ ‬שהמספר‭ ‬קטן‭ ‬בהרבה‭. ‬

האירוע‭ ‬החמור‭ ‬ביותר‭ ‬במסכת‭ ‬ההתנכלויות‭ ‬של‭ ‬משטרת‭ ‬מרוקו‭ ‬התרחש‭ ‬בשבת‭ ‬8‭ ‬בינואר‭ ‬ברובע‭ "‬עין‭ ‬שבע‭" ‬בקזבלנקה‭ ‬ובו‭ ‬נעצרו‭ ‬25‭ ‬תלמידי‭ ‬ישיבת‭ "‬נווה‭ ‬שלום‭". ‬התלמידים‭ ‬יצאו‭ ‬לצפות‭ ‬לתומם‭ ‬בשיירתו‭ ‬של‭ ‬נאסר‭ ‬בדרכו‭ ‬לשדה‭ ‬התעופה‭ ‬לפני‭ ‬צאתו‭ ‬ממרוקו‭ ‬ונעצרו‭ ‬עלידי‭ ‬שוטרים‭ ‬שלקחו‭ ‬אותם‭ ‬לחקירה‭. ‬בתחנת‭ ‬משטרה‭ ‬הואשמו‭ ‬בהפגנה‭ ‬נגד‭ ‬נשיא‭ ‬מצרים‭ ‬בהשראת‭ ‬ישראל‭. ‬כשמנהלם‭, ‬הרב‭ ‬מאיר‭ ‬ורשנר‭ ‬‭(‬Wrechner‭) ‬בעל‭ ‬האזרחות‭ ‬השווייצית‭, ‬הגיע‭ ‬לתחנה‭ ‬לטפל‭ ‬בשחרורם‭, ‬ניצלו‭ ‬שוטרים‭ ‬אלימים‭ ‬את‭ ‬ההזדמנות‭ ‬כדי‭ ‬להעליבו‭ ‬ולהכותו‭ ‬והובילו‭ ‬אותו‭ ‬למעצר‭. ‬במוצאי‭ ‬שבת‭ ‬שוחררו‭ ‬כל‭ ‬התלמידים‭ ‬אך‭ ‬הרב‭ ‬הוחזק‭ ‬במקום‭. ‬למחרת‭ ‬חברי‭ ‬מועצת‭ ‬הקהילות‭ ‬ניסו‭ ‬להיפגש‭ ‬עם‭ ‬מושל‭ ‬העיר‭, ‬אך‭ ‬המושל‭ ‬חלה‭ ‬והם‭ ‬נפגשו‭ ‬עם‭ ‬ממלא‭ ‬מקומו‭ ‬שהתנצל‭ ‬על‭ ‬התנהגות‭ ‬השוטרים‭ ‬שלא‭ ‬הבינו‭ ‬את‭ ‬ההוראות‭. ‬גם‭ ‬הקונסול‭ ‬השווייצי‭ ‬התערב‭ ‬למען‭ ‬הרב‭. ‬לאחר‭ ‬התערבות‭ ‬אישים‭ ‬אחרים‭ ‬שוחרר‭ ‬הרב‭ ‬ב-10‭ ‬בינואר‭. ‬

ראשי‭ ‬המפלגות‭ ‬לא‭ ‬מצאו‭ ‬לנכון‭ ‬לגנות‭ ‬את‭ ‬ההתנכלויות‭ ‬והעדיפו‭ ‬שלא‭ ‬להתערב‭, ‬כדי‭ ‬לא‭ ‬להתנגש‭ ‬עם‭ ‬דעת‭ ‬הקהל‭ ‬במדינתם‭. ‬עיתון‭ ‬השמאל‭ ‬אתחריר‭ ‬אף‭ ‬תקף‭ ‬את‭ ‬הקהילה‭ ‬היהודית‭ ‬על‭ ‬שהרב‭ ‬הראשי‭ ‬נעדר‭ ‬מן‭ ‬הטקסים‭ ‬הרשמיים‭ ‬לכבוד‭ ‬ביקורו‭ ‬של‭ ‬נאסר‭ ‬ועל‭ ‬כך‭ ‬שיום‭ ‬הביקור‭ ‬הוכרז‭ ‬כיום‭ ‬אבל‭ ‬עלידי‭ ‬הקהילה‭ ‬היהודית‭ ‬ובכך‭ ‬ניתקו‭ ‬עצמם‭ ‬היהודים‭ ‬מכלל‭ ‬האומה‭. ‬שלושה‭ ‬ימים‭ ‬לאחר‭ ‬מכן‭, ‬נאלץ‭ ‬העיתון‭ ‬להודות‭ ‬בטעותו‭ ‬ופרסם‭ ‬הכחשה‭ ‬מטעם‭ ‬קהילת‭ ‬קזבלנקה‭, ‬המציינת‭ ‬שרב‭ ‬העיר‭ ‬וראשי‭ ‬הקהילה‭ ‬לא‭ ‬השתתפו‭ ‬בקבלות‭ ‬הפנים‭ ‬כיוון‭ ‬שכלל‭ ‬לא‭ ‬הוזמנו‭ ‬אליהם‭. ‬השלטונות‭ ‬היו‭ ‬מפוכחים‭ ‬דיים‭ ‬כדי‭ ‬לא‭ ‬להביך‭ ‬את‭ ‬ההנהגה‭ ‬היהודית‭ ‬עם‭ ‬הזמנות‭ ‬מסוג‭ ‬זה‭. ‬אך‭ ‬ההתנכלויות‭ ‬לא‭ ‬אירעו‭ ‬בימי‭ ‬ממשלת‭ ‬השמאל‭ ‬שהואשמה‭ ‬בניהול‭ ‬מדיניות‭ ‬פןערבית‭, ‬אלא‭ ‬בימי‭ ‬שלטון‭ ‬מוחמד‭ ‬החמישי‭ ‬ובנו‭, ‬שהיו‭ ‬מסויגים‭ ‬מאישיותו‭ ‬של‭ ‬נאסר‭ ‬וחששו‭ ‬מחתרנותו‭. ‬

אחרי‭ ‬שראשי‭ ‬קהילת‭ ‬קזבלנקה‭ ‬אספו‭ ‬בשיטתיות‭ ‬נתונים‭ ‬על‭ ‬אירועים‭ ‬אלה‭ ‬הם‭ ‬מסרו‭ ‬אותם‭ ‬למלך‭ ‬כעדות‭ ‬למתרחש‭. ‬החומר‭ ‬כלל‭ ‬אישורים‭ ‬רפואיים‭ ‬לגבי‭ ‬פגיעות‭ ‬וגם‭ ‬עדויות‭ ‬על‭ ‬ילדים‭ ‬ומבוגרים‭ ‬שהושפלו‭ ‬בידי‭ ‬שוטרים‭. ‬נשיא‭ ‬הקהילה‭ ‬מאיר‭ ‬עובדיה‭ ‬פנה‭ ‬לממלא‭ ‬מקום‭ ‬מושל‭ ‬העיר‭, ‬מוחמד‭ ‬מּדבוח‭, ‬ולמפקד‭ ‬המשטרה‭ ‬עלי‭ ‬בלקסם‭ ‬ותיאר‭ ‬בפניהם‭ ‬את‭ ‬התנהגות‭ ‬שוטרי‭ ‬העיר‭ ‬שפגעו‭ ‬בנשים‭ ‬ובילדים‭ ‬ללא‭ ‬הצדקה‭. ‬המושל‭ ‬הודיע‭ ‬לנציגי‭ ‬הקהילה‭ ‬שמתנהלת‭ ‬חקירה‭ ‬בנושא‭ ‬וביקש‭ ‬להרגיע‭ ‬את‭ ‬הרחוב‭ ‬היהודי‭. ‬גם‭ ‬איש‭ ‬העסקים‭ ‬יצחק‭ ‬כהןאוליבר‭ ‬פנה‭ ‬לשותפו‭, ‬הנסיך‭ ‬מולאי‭ ‬עלי‭ ‬עלאוי‭, ‬והתלונן‭ ‬על‭ ‬התנהגות‭ ‬המשטרה‭. ‬הנסיך‭ ‬השיב‭ ‬שהדברים‭ ‬ידועים‭ ‬לו‭ ‬אך‭ ‬ציין‭ ‬שברבט‭, ‬למשל‭, ‬לא‭ ‬נודע‭ ‬על‭ ‬שום‭ ‬פגיעה‭ ‬ביהודים‭. ‬הוא‭ ‬הוסיף‭ ‬שהציונים‭ ‬מפעילים‭ ‬מערך‭ ‬תעמולתי‭ ‬גדול‭ ‬במרוקו‭ ‬ושהם‭ ‬מגזימים‭ ‬בתיאור‭ ‬הפגיעות‭. ‬השר‭ ‬לשעבר‭ ‬בןזקן‭ ‬הגיב‭ ‬במרירות‭ ‬בפגישה‭ ‬עם‭ ‬משלחת‭ ‬הוועד‭ ‬היהודי‭ ‬האמריקני‭ ‬בראשות‭ ‬זכריה‭ ‬שוסטר‭ ‬ואברהם‭ ‬קרליקוב‭. ‬עדות‭ ‬לתחושת‭ ‬חוסר‭ ‬הביטחון‭ ‬שהרגישו‭ ‬היהודים‭ ‬בעת‭ ‬הביקור‭ ‬היתה‭ ‬בקשת‭ ‬חיים‭ ‬בןאסייג‭, ‬מזכירו‭ ‬של‭ ‬יצחק‭ ‬כהןאוליבר‭, ‬מטעם‭ ‬הנסיך‭ ‬מולאי‭ ‬עלי‭, ‬להנפיק‭ ‬לו‭ ‬אישור‭ ‬מיוחד‭ ‬שיסייע‭ ‬בידו‭ ‬להיחלץ‭ ‬מבעיות‭ ‬שהוא‭ ‬עלול‭ ‬להיתקל‭ ‬בהן‭. ‬מאוחר‭ ‬יותר‭, ‬יורש‭ ‬העצר‭ ‬ושר‭ ‬הפנים‭, ‬שהזדעזעו‭ ‬מן‭ ‬הדיווחים‭, ‬נתנו‭ ‬הנחיות‭ ‬להרגעת‭ ‬המצב‭. ‬למרות‭ ‬זיקתו‭ ‬לגוש‭ ‬הפרוקומוניסטי‭ ‬ולמרות‭ ‬תעמולתו‭ ‬האנטיישראלית‭, ‬תכנן‭ ‬איחוד‭ ‬האיגוד‭ ‬המקצועי‭, ‬שמנה‭ ‬חברים‭ ‬יהודים‭ ‬רבים‭, ‬לקיים‭ ‬הפגנה‭ ‬יהודיתמוסלמית‭ ‬נגד‭ ‬התנהגות‭ ‬המשטרה‭.‬

‭ ‬הזעזוע‭ ‬הפסיכולוגי‭ ‬מאירועי‭ ‬ועידת‭ ‬קזבלנקה‭ ‬השפיע‭ ‬עמוקות‭ ‬על‭ ‬הרחוב‭ ‬היהודי‭, ‬למרות‭ ‬הניסיונות‭ ‬לתקן‭ ‬את‭ ‬הנזק‭. ‬אף‭ ‬שבשאר‭ ‬היישובים‭ ‬שבהם‭ ‬חיו‭ ‬יהודים‭ ‬לא‭ ‬נרשמו‭ ‬פגיעות‭, ‬תדמית‭ "‬המרוקאי‭ ‬הנחמד‭" ‬התערערה‭. ‬היהודים‭ ‬שהיו‭ ‬רגילים‭ ‬לשמוע‭ ‬רק‭ ‬הצהרות‭ ‬אוהדות‭ ‬הקוראות‭ ‬להם‭ ‬לראות‭ ‬במרוקו‭ ‬את‭ ‬מולדתם‭ ‬ושהמדינה‭ ‬זקוקה‭ ‬לכשרונותיהם‭ ‬הופתעו‭ ‬לגלות‭ ‬פן‭ ‬אחר‭ ‬של‭ ‬החיים‭ ‬במדינה‭ ‬העצמאית‭. ‬רבים‭ ‬תהו‭ ‬אם‭ ‬אירועים‭ ‬אלה‭ ‬יהיו‭ ‬חדפעמיים‭, ‬כתוצר‭ ‬של‭ ‬הסכסוך‭ ‬הישראליערבי‭ ‬במזרח‭ ‬התיכון‭ ‬המרוחק‭ ‬או‭ ‬אירוע‭ ‬מבשר‭ ‬רעות‭ ‬לצפוי‭ ‬בעתיד‭. ‬פעילי‭ "‬המסגרת‭" ‬ציינו‭ ‬בסיפוק‭ ‬פרדוקסלי‭ ‬שגם‭ ‬בחוגים‭ ‬מבוססים‭ ‬גברו‭ ‬פחדים‭ ‬וחששות‭ ‬ויהודים‭ ‬עשירים‭ ‬שאלו‭ ‬את‭ ‬עצמם‭ ‬בחרדה‭, ‬מה‭ ‬פשר‭ ‬האירועים‭ ‬ומה‭ ‬סיבות‭ ‬ההתפרצות‭ ‬האנטייהודית‭. ‬הפחד‭ ‬גרם‭ ‬ליהודים‭ ‬מן‭ ‬המעמד‭ ‬הבינוני‭ ‬לתכנן‭ ‬הגירה‭. ‬משפחות‭ ‬שמעולם‭ ‬לא‭ ‬התעניינו‭ ‬בעלייה‭ ‬לישראל‭ ‬לא‭ ‬שללו‭ ‬עוד‭ ‬את‭ ‬הרעיון‭ ‬מחשש‭ ‬לאלימות‭ ‬ברחובות‭. ‬קבוצת‭ ‬תעשיינים‭ ‬יהודים‭ ‬אף‭ ‬פנו‭ ‬למנהיג‭ ‬הקהילה‭ ‬דוד‭ ‬עמר‭, ‬הביעו‭ ‬בפניו‭ ‬את‭ ‬חרדתם‭ ‬מפני‭ ‬התפרצות‭ ‬השנאה‭ ‬והציעו‭ ‬את‭ ‬עזרתם‭. ‬עמר‭ ‬השיב‭ ‬להם‭ ‬שאפשר‭ ‬לראות‭ ‬גם‭ ‬בהם‭ ‬אחראים‭ ‬להידרדרות‭ ‬המצב‭, ‬כיוון‭ ‬שעד‭ ‬עתה‭ ‬לא‭ ‬עשו‭ ‬דבר‭ ‬למען‭ ‬הקהילה‭ ‬ורק‭ ‬כאשר‭ ‬הרגישו‭ ‬שרכושם‭ ‬וביטחונם‭ ‬בסכנה‭, ‬התעניינו‭ ‬במצב‭. ‬חסידי‭ ‬מגמת‭ ‬האינטגרציה‭, ‬ובהם‭ ‬מאיר‭ ‬עובדיה‭ ‬ומרק‭ ‬סבח‭, ‬שינו‭ ‬את‭ ‬התבטאויותיהם‭ ‬והקצינו‭ ‬את‭ ‬דרישותיהם‭ ‬למימוש‭ ‬זכויות‭ ‬היהודים‭. ‬למרות‭ ‬מאבקי‭ ‬הכוח‭ ‬בהנהגה‭, ‬הקהילה‭ ‬נראתה‭ ‬מאוחדת‭ ‬יותר‭ ‬מתמיד‭ ‬מול‭ ‬האיום‭ ‬מבחוץ‭. ‬

 

 

Publié dans Publcations

Pour être informé des derniers articles, inscrivez vous :

Commenter cet article