Les reactions aux propos anti juifs dans la presse marocaine dans les années 1962-1963

Publié le par Yigal Bin-Nun

המאבק‭ ‬בגילויים‭ ‬אנטי‭-‬יהודיים בעיתונות‭ ‬המרוקנית‭ ‬בשנים‭ ‬1963-1962‭ ‬‭/ 

      יגאל  בן-נון   

באוגוסט‭ ‬1961‭, ‬אחרי‭ ‬תקופה‭ ‬ארוכה‭ ‬של‭ ‬ניסיונות‭ ‬למנוע‭ ‬יציאת‭ ‬יהודים‭ ‬ממרוקו‭, ‬נכנע‭ ‬המלך‭ ‬חסן‭ ‬השני‭ ‬שזה‭ ‬עתה‭ ‬עלה‭ ‬על‭ ‬כס‭ ‬המלכות‭ ‬לאחר‭ ‬מות‭ ‬אביו‭ ‬מחמד‭ ‬החמישי‭, ‬והגיע‭ ‬להסכם‭ ‬חשאי‭ ‬עם‭ ‬נציגי‭ ‬ישראל‭ ‬על‭ ‬יציאת‭ ‬היהודים‭ ‬מארצו‭. ‬לפי‭ ‬ההסכם‭ ‬הם‭ ‬יצאו‭ ‬בשעות‭ ‬הלילה‭ ‬מנמלי‭ ‬הים‭ ‬והאוויר‭, ‬כדי‭ ‬לא‭ ‬לעורר‭ ‬תגובות‭ ‬עוינות‭ ‬מצד‭ ‬מפלגות‭ ‬האופוזיציה‭ ‬שאיימו‭ ‬לתפוס‭ ‬את‭ ‬השלטון‭ ‬בכוח‭. ‬יציאת‭ ‬היהודים‭ ‬שהחלה‭ ‬ב-27‭ ‬בנובמבר‭ ‬לא‭ ‬נעלמה‭ ‬מעיניה‭ ‬של‭ ‬העיתונות‭ ‬המרוקנית‭. ‬מבצע‭ ‬היציאה‭ ‬ההמוני‭ ‬העלה‭ ‬על‭ ‬סדר‭ ‬היום‭ ‬את‭ ‬הנושא‭ ‬היהודי‭ ‬בכלל‭ ‬ואת‭ ‬סוגיית‭ ‬ההגירה‭ ‬ממרוקו‭ ‬בפרט‭. ‬כמו‭ ‬כן‭ ‬נידונה‭ ‬לראשונה‭ ‬בעיתונות‭ ‬תופעה‭ ‬שלא‭ ‬דובר‭ ‬בה‭ ‬קודם‭ ‬לכן‭: ‬בעיית‭ ‬התאסלמותן‭ ‬של‭ ‬קטינות‭ ‬יהודיות‭ ‬ונישואיהן‭ ‬עם‭ ‬צעירים‭ ‬מוסלמים‭. ‬

בד‭ ‬בבד‭ ‬עם‭ ‬זרם‭ ‬היציאה‭ ‬הגואה‭, ‬הרגישו‭ ‬ראשי‭ ‬הקהילה‭ ‬היהודית‭ ‬חזקים‭ ‬דיים‭ ‬כדי‭ ‬להיערך‭ ‬שיטתית‭, ‬באופן‭ ‬מתוכנן‭ ‬ויזום‭ ‬נגד‭ ‬כל‭ ‬פרסום‭ ‬בכלי‭ ‬התקשורת‭ ‬שנראה‭ ‬להם‭ ‬כפוגע‭ ‬ביהודים‭. ‬הדבר‭ ‬בא‭ ‬לידי‭ ‬ביטוי‭ ‬מובהק‭ ‬בביטאון‭ ‬הרשמי‭ ‬של‭ ‬הקהילה‭ ‬בשפה‭ ‬הצרפתית‭: ‬La voix des communautés ‭(‬קול‭ ‬הקהילות‭) ‬שהקדיש‭ ‬את‭ ‬עמודיו‭ ‬למטרה‭ ‬זו‭. ‬העורך‭ ‬הצעיר‭ ‬ויקטור‭ ‬מלכא‭, ‬יד‭ ‬ימינו‭ ‬של‭ ‬ראש‭ ‬הקהילה‭ ‬דוד‭ ‬עמר‭, ‬עקב‭ ‬בקפדנות‭ ‬ובהתמדה‭ ‬אחר‭ ‬ביטויים‭ ‬בעיתונות‭ ‬המרוקנית‭, ‬בעיקר‭ ‬בשפה‭ ‬הערבית‭, ‬שכללו‭ ‬רמזים‭ ‬ונימות‭ ‬אנטי‭-‬יהודיים‭. ‬בכל‭ ‬חודש‭ ‬תרגם‭ ‬אותם‭ ‬והדפיסם‭ ‬בבולטין‭ ‬שהופץ‭ ‬בין‭ ‬מוסדות‭ ‬יהודיים‭ ‬לפי‭ ‬הזמנה‭. ‬להערכתו‭, ‬העיתון‭ ‬שביטא‭ ‬את‭ ‬הדעות‭ ‬השליליות‭ ‬ביותר‭ ‬על‭ ‬היהודים‭ ‬היה‭ ‬אלעלאם‭ (‬העולם‭) ‬של‭ ‬מפלגת‭ ‬אלאסתקלאל‭. ‬אך‭ ‬גם‭ ‬בעיתונים‭ ‬כמו‭ ‬אלמע‭'‬ריב‭ ‬אלערבי‭ (‬המערב‭ ‬הערבי‭) ‬של‭ "‬התנועה‭ ‬העממית‭" ‬שייצגה‭ ‬את‭ ‬הכפר‭ ‬המרוקני‭ ‬הברברי‭ ‬Mouvement Populaire‭, ‬השבועון‭ ‬הסטירי‭ ‬אח‭'‬בר‭ ‬אדוניה‭ (‬חדשות‭ ‬העולם‭), ‬העיתונים‭ ‬אלמתיק‭ (‬האמנה‭), ‬תאוג‭'‬ה‭ (‬ההכתרה‭) ‬ואשעב‭ (‬העם‭) ‬ובשידורי‭ ‬הטלוויזיה‭ ‬היו‭ ‬לעתים‭ ‬ביטויים‭ ‬לא‭ ‬מחמיאים‭ ‬כלפי‭ ‬היהודים‭. ‬מזכיר‭ ‬מועצת‭ ‬הקהילות‭ ‬היהודיות‭, ‬דוד‭ ‬עמר‭, ‬הסביר‭ ‬את‭ ‬מהות‭ ‬החיבור‭ ‬הפרוטוקולים‭ ‬של‭ ‬זקני‭ ‬ציון‭ ‬במאמר‭ ‬מערכת‭ ‬עם‭ ‬פרסום‭ ‬חלקים‭ ‬ממנו‭ ‬בעיתונות‭ ‬המפלגתית‭ ‬המרוקאית‭. ‬העיתון‭ ‬אלעלאם‭ ‬פרסם‭ ‬מאמר‭ ‬ארסי‭ ‬מאת‭ ‬העיתונאי‭ ‬חסן‭ ‬שריף‭ ‬שכינה‭ ‬את‭ ‬היהודים‭ ‬בשמות‭ ‬גנאי‭ ‬–‭ ‬קרציות‭, ‬שועלים‭ ‬תאבי‭ ‬בצע‭ ‬וגם‭ ‬בוגדים‭ ‬כיהודה‭ ‬איש‭ ‬קריות‭ ‬שבגד‭ ‬בישו‭. ‬המאמר‭ ‬היה‭ ‬כה‭ ‬חריף‭ ‬עד‭ ‬שגם‭ ‬קוראים‭ ‬מוסלמים‭ ‬מצאו‭ ‬לנכון‭ ‬לגנותו‭. ‬כעבור‭ ‬זמן‭ ‬פרסם‭ ‬העיתון‭ ‬שפקיד‭ ‬ממשלתי‭ ‬בשם‭ ‬חסן‭ ‬חלאוי‭ ‬פוטר‭ ‬מתפקידו‭ ‬ובמקומו‭ ‬מונה‭ "‬פקיד‭ ‬ציוני‭". ‬הכוונה‭ ‬הייתה‭ ‬ליהודי‭ ‬רנה‭ ‬קוריאט‭, ‬מן‭ ‬הפעילים‭ ‬הראשונים‭ ‬שתמכו‭ ‬בתנועה‭ ‬הלאומית‭ ‬המרוקנית‭. ‬הוא‭ ‬מונה‭ ‬למפקח‭ ‬על‭ ‬הכנסות‭ ‬המדינה‭ ‬ולמנהל‭ ‬משרדו‭ ‬של‭ ‬שר‭ ‬האוצר‭ ‬מוחמד‭ ‬דואירי‭ ‬מן‭ ‬האסתקלאל‭, ‬והמשיך‭ ‬בתפקידו‭ ‬גם‭ ‬בימי‭ ‬כהונת‭ ‬דריס‭ ‬סלאוי‭. ‬

השבועון‭ ‬הסטירי‭ ‬אח‭'‬בר‭ ‬אדוניה‭ ‬פרסם‭ ‬בראשית‭ ‬פברואר‭ ‬1963‭ ‬מאמר‭ ‬מפרי‭ ‬עטו‭ ‬של‭ ‬מנהלו‭ ‬מוצטפא‭ ‬עלאוי‭ ‬ובו‭ ‬תמונה‭ ‬של‭ "‬קצין‭ ‬צה‭"‬ל‭" ‬במדים‭ ‬הולך‭ ‬לכאורה‭ ‬ברחובות‭ ‬רבאט‭. ‬עלאוי‭ ‬ניהל‭ ‬קודם‭ ‬לכן‭ ‬את‭ ‬העיתון‭ ‬אלפג‭'‬ר‭ (‬השחר‭) ‬ופוטר‭ ‬בידי‭ ‬שר‭ ‬הפנים‭ ‬הקודם‭ ‬מְברכְּ‭ ‬בכּאי‭ ‬בגלל‭ ‬מאמר‭ ‬שטנה‭ ‬כלפי‭ ‬היהודים‭. ‬בעבר‭ ‬התבטא‭ ‬עלאוי‭ ‬גם‭ ‬נגד‭ ‬העובדה‭ ‬שאחד‭ ‬מעוזריו‭ ‬הקרובים‭ ‬של‭ ‬שר‭ ‬הפנים‭ ‬רדה‭ ‬גדירה‭ ‬קרוי‭ ‬כהן‭. ‬ראשי‭ ‬הקהילה‭ ‬לא‭ ‬התקשו‭ ‬לגלות‭ ‬שתמונת‭ ‬ה‭"‬קצין‭ ‬הישראלי‭" ‬הייתה‭ ‬לאמיתו‭ ‬של‭ ‬דבר‭ ‬תמונת‭ ‬איש‭ ‬חברה‭ ‬קדישא‭. ‬הפעם‭ ‬לא‭ ‬נמנעו‭ ‬היהודים‭ ‬ממאמרי‭ ‬תגובה‭ ‬שגיחכו‭ ‬על‭ ‬טעותו‭ ‬של‭ ‬מנהל‭ ‬השבועון‭; ‬אחד‭ ‬מהם‭ ‬היה‭ ‬מאמר‭ ‬של‭ ‬פעיל‭ ‬השמאל‭ ‬יהודה‭ ‬אזואלוס‭. ‬במקום‭ ‬התנצלות‭ ‬פרסם‭ ‬מוצטפא‭ ‬עלאוי‭ ‬מאמר‭ ‬נוסף‭ ‬ובו‭ ‬האשים‭ ‬את‭ ‬היהודים‭ ‬בשנאת‭ ‬ערבים‭. ‬ערב‭ ‬הבחירות‭ ‬לא‭ ‬הרפה‭ ‬העיתון‭ ‬מן‭ ‬הנושא‭ ‬היהודי‭, ‬פרסם‭ ‬מאמר‭ ‬בשם‭ "‬הבחירות‭ ‬והחמין‭" ‬ואיים‭ ‬לפרסם‭ ‬בו‭ ‬עוד‭ ‬תמונות‭. ‬ראשי‭ ‬הקהילה‭ ‬איימו‭ ‬לפנות‭ ‬לערכאות‭ ‬משפטיות‭. ‬בספטמבר‭ ‬1963‭ ‬פרסם‭ ‬העיתון‭ ‬אח‭'‬בר‭ ‬אדוניה‭ ‬ידיעה‭ ‬כי‭ ‬העברית‭ ‬היא‭ ‬השפה‭ ‬שלישית‭ ‬בהיקף‭ ‬השימוש‭ ‬בה‭ ‬במרוקו‭. ‬עיתון‭ ‬מרוקני‭ ‬אחר‭ ‬פרסם‭ ‬באותה‭ ‬תקופה‭ ‬ידיעה‭ ‬שביום‭ ‬כיפור‭ ‬אמרו‭ ‬היהודים‭ ‬תפילה‭ ‬בגנות‭ ‬ברית‭ ‬המועצות‭ ‬והתקומם‭ ‬נגד‭ ‬שליטת‭ ‬יהודי‭ ‬מרוקו‭ ‬בתפקידי‭ ‬מפתח‭ ‬במשרדי‭ ‬הממשלה‭ ‬המרוקנים‭.‬ ‭  ‬

גם‭ ‬עיתון‭ ‬הליברלים‭ ‬העצמאיים‭ ‬אנידאל‭ (‬המאבק‭), ‬המקורב‭ ‬לארמון‭ ‬המלוכה‭, ‬לא‭ ‬היה‭ ‬נקי‭ ‬מדעות‭ ‬קדומות‭. ‬הוא‭ ‬לא‭ ‬היסס‭ ‬לכתוב‭ ‬שכל‭ ‬מרוקני‭ ‬צריך‭ ‬להתבייש‭ ‬בעובדה‭ ‬שמורים‭ ‬יהודים‭ ‬מלמדים‭ ‬ילדים‭ ‬מוסלמים‭ ‬את‭ ‬ההיסטוריה‭ ‬של‭ ‬האסלאם‭ ‬ואת‭ ‬דתו‭ ‬ושאל‭ ‬אם‭ ‬תצלח‭ ‬דרכו‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬זה‭  ‬כאשר‭ ‬יהודים‭ ‬מלמדים‭ ‬את‭ ‬דתו‭. ‬כתגובה‭ ‬למאמר‭ ‬השיב‭ ‬ביטאון‭ ‬הקהילה‭ ‬שבפקולטה‭ ‬לספרות‭ ‬באוניברסיטת‭ ‬רבאט‭, ‬מלמדים‭ ‬מורים‭ ‬מוסלמים‭ ‬את‭ ‬השפה‭ ‬העברית‭. ‬העיתון‭ ‬אלאסלאם‭ ‬אלאיפריקי‭ (‬האסלאם‭ ‬האפריקאי‭) ‬נטפל‭ ‬ליום‭ ‬כיפור‭ ‬ולראש‭ ‬השנה‭ ‬בטענות‭ ‬מעוררות‭ ‬גיחוך‭. ‬לדברי‭ ‬הכותב‭ ‬בתי‭ ‬הקפה‭ ‬שברחוב‭ ‬הראשי‭ ‬שברבאט‭, "‬רנסנס‭", "‬אלזס‭" ‬ו‭"‬אמבסדור‭", ‬נסגרו‭ ‬ל-48‭ ‬שעות‭ ‬מפני‭ ‬שבעליהם‭ ‬יהודים‭. ‬הוא‭ ‬התלונן‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬שלקוחות‭ ‬בתי‭ ‬הקפה‭ ‬אינם‭ ‬יכולים‭ ‬לשתות‭ ‬קפה‭ ‬מפני‭ ‬שהיהודים‭ ‬בכל‭ ‬העולם‭ ‬חוגגים‭ ‬את‭ ‬ראש‭ ‬השנה‭. ‬לדבריו‭ ‬אין‭ ‬ליהודים‭ ‬רשות‭ ‬למנוע‭ ‬מלקוחותיהם‭ ‬את‭ ‬הקפה‭ ‬שלהם‭ ‬בייחוד‭ ‬מפני‭ ‬שכל‭ ‬העובדים‭ ‬מרוקנים‭ ‬מוסלמים‭. ‬לאחר‭ ‬מכן‭ ‬טען‭ ‬שהיהודים‭ ‬מזדהים‭ ‬בתפילותיהם‭ ‬עם‭ ‬החלומות‭ ‬הציוניים‭ ‬ומבקשים‭ ‬מאלוהים‭, ‬מעומק‭ ‬לבם‭, ‬שיקיים‭ ‬את‭ ‬שאיפתם‭ ‬לראות‭ ‬את‭ ‬ישראל‭ ‬משתלטת‭ ‬על‭ ‬אדמה‭ ‬ערבית‭ ‬באימפריה‭ ‬שתשתרע‭ ‬מן‭ ‬היאור‭ ‬עד‭ ‬הפרת‭. ‬

לעומת‭ ‬גילויים‭ ‬אנטי‭-‬יהודיים‭ ‬אלה‭ ‬פרסם‭ ‬העיתון‭ ‬הכלכלי‭ ‬איזדיהאר‭ ‬אלמע‭'‬ריב‭ (‬פריחת‭ ‬המערב‭) ‬מאמר‭ ‬מפורט‭ ‬בשם‭ "‬מחלוקת‭ ‬על‭ ‬קברן‭", ‬המגחך‭ ‬על‭ ‬פרסום‭ ‬תמונת‭ ‬קצין‭ ‬צה‭"‬ל‭ ‬בעיתון‭ ‬אח‭'‬בר‭ ‬דוניה‭: "‬מטרתנו‭ ‬למנוע‭ ‬פגיעה‭ ‬באחדות‭ ‬הקיימת‭ ‬בין‭ ‬הקהילות‭ ‬כדי‭ ‬שלא‭ ‬יעמידו‭ ‬בספק‭ [‬את‭] ‬הזכויות‭ ‬המובטחות‭ ‬בחוקה‭ ‬המרוקנית‭. ‬אחדות‭ ‬זו‭ ‬הושגה‭ ‬בעמל‭ ‬רב‭ ‬ויהיה‭ ‬זה‭ ‬חמור‭ ‬אם‭ ‬נרשה‭ ‬למישהו‭ ‬לפגוע‭ ‬בה‭. ‬היהודים‭ ‬עמדו‭ ‬להיות‭ ‬קרבן‭ ‬של‭ ‬טעות‭ ‬גסה‭ ‬ועלינו‭ ‬להזכיר‭ ‬להם‭ ‬שאין‭ ‬אצלנו‭ ‬גזרות‭ ‬מפלות‭ ‬כלפיהם‭". ‬העיתון‭ ‬קרא‭ ‬ליהודי‭ ‬מרוקו‭ ‬להשתלב‭ ‬בחיים‭ ‬הציבוריים‭ ‬והפוליטיים‭ ‬של‭ ‬מרוקו‭ ‬בעידן‭ ‬החוקה‭ ‬הדמוקרטית‭ ‬החדשה‭ ‬ולא‭ ‬רק‭ ‬בחייה‭ ‬הכלכליים‭. ‬ברומזו‭ ‬לפעילות‭ ‬הציונית‭ ‬במדינה‭, ‬ציין‭: "‬הקומדיה‭ ‬של‭ ‬אזרחות‭ ‬כפולה‭ ‬היא‭ ‬מניפולציה‭ ‬שאין‭ ‬לה‭ ‬סיכוי‭". ‬העיתון‭ ‬הזכיר‭ ‬את‭ ‬חלקם‭ ‬הגדול‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬במשרות‭ ‬הציבוריות‭ ‬הבכירות‭ ‬ואת‭ ‬רגישותם‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬לביטויים‭ ‬פוגעים‭ ‬כלפיהם‭. ‬לדברי‭ ‬כותב‭ ‬המאמר‭ ‬נוטים‭ ‬מיעוטים‭ ‬לראות‭ ‬בכל‭ ‬מריבה‭ ‬חסרת‭ ‬ערך‭ ‬מזימה‭ ‬מתוכננת‭ ‬או‭ ‬מדיניות‭ ‬יזומה‭ ‬שהם‭ ‬קרבנותיה‭. ‬אחרי‭ ‬שהזכיר‭ ‬את‭ ‬עמדתו‭ ‬האמיצה‭ ‬של‭ ‬מחמד‭ ‬החמישי‭ ‬כלפי‭ ‬היהודים‭ ‬בימי‭ ‬שלטון‭ ‬וישי‭, ‬סיים‭ ‬את‭ ‬מאמרו‭ ‬בקריאה‭ ‬נרגשת‭ ‬ליהודי‭ ‬ארצו‭: "‬ארץ‭ ‬זו‭ ‬היא‭ ‬ארצכם‭. ‬נולדתם‭ ‬בה‭ ‬ואתם‭ ‬חיים‭ ‬ועובדים‭ ‬בה‭ ‬בחופש‭ ‬ובשלווה‭. ‬המשיכו‭ ‬בעבודתכם‭ ‬היומיומית‭ ‬כדי‭ ‬שלא‭ ‬תיפתח‭ ‬פרצה‭ ‬דרכה‭ ‬יחדרו‭ ‬אי‭ ‬הבנה‭ ‬וחשדנות‭. ‬המדיניות‭ ‬שאימצה‭ ‬ארצנו‭ ‬להבטחת‭ ‬עצמאותה‭ ‬ולביסוסה‭ ‬זקוקה‭ ‬להתגייסות‭ ‬כל‭ ‬בניה‭ ‬כדי‭ ‬שתוגשם‭. ‬לשם‭ ‬כך‭ ‬עלינו‭ ‬לצעוד‭ ‬קדימה‭ ‬יד‭ ‬ביד‭". ‬

ויקטור‭ ‬מלכא‭, ‬שפיתח‭ ‬חושים‭ ‬מחודדים‭ ‬כלפי‭ ‬כל‭ ‬רמז‭ ‬אנטי‭-‬יהודי‭, ‬לא‭ ‬חסך‭ ‬במחמאות‭ ‬לעיתונאי‭ ‬האמיץ‭ ‬עבד‭ ‬אסלאם‭ ‬חאג‭'‬י‭, ‬שפרסם‭ ‬בעיתון‭ ‬בשפה‭ ‬הצרפתית‭ ‬Maroc Information ‭(‬ידיעות‭ ‬מרוקו‭) ‬מאמר‭ ‬ביולי‭ ‬1963‭ ‬למען‭ ‬שלום‭ ‬יהודי‭-‬ערבי‭ ‬ובגללו‭ ‬פוטר‭ ‬מעבודתו‭ ‬במשרד‭ ‬ההסברה‭. ‬חאג‭'‬י‭ ‬קרא‭ ‬לסיום‭ ‬המלחמה‭ ‬בין‭ ‬הערבים‭ ‬לישראל‭ ‬ואף‭ ‬תבע‭ ‬את‭ ‬הפסקת‭ ‬פעילות‭ ‬הנאצים‭ ‬לשעבר‭ ‬במצרים‭. ‬קודם‭ ‬לכן‭, ‬עיתונה‭ ‬הצרפתי‭ ‬של‭ "‬החזית‭ ‬להגנה‭ ‬על‭ ‬המוסדות‭ ‬התחוקתיים‭" ‬FDIC המקורב‭ ‬לארמון‭ ‬המלוכה‭ ‬Clarté ‭(‬בהירות‭), ‬שהחליף‭ ‬את‭ ‬Les Phares ‭(‬המגדלורים‭), ‬נזעק‭ ‬בחודש‭ ‬מרס‭ ‬1963‭ ‬להגנת‭ ‬היהודים‭ ‬ופרסם‭ ‬מאמר‭ ‬שבו‭ ‬הודגש‭ ‬כי‭ ‬מרוקו‭ ‬התנגדה‭ ‬לאפליה‭ ‬גזעית‭ ‬מאז‭ ‬ומתמיד‭. ‬הוא‭ ‬הזכיר‭ ‬שיהודי‭ ‬ספרד‭ ‬המגורשים‭ ‬הגיעו‭ ‬למרוקו‭ ‬שאירחה‭ ‬אותם‭ ‬והגנה‭ ‬עליהם‭. ‬היהודים‭ ‬עשו‭ ‬את‭ ‬מרוקו‭ ‬למולדתם‭ ‬וכפטריוטים‭ ‬תרמו‭ ‬בכל‭ ‬אמצעי‭ ‬שעמד‭ ‬לרשותם‭ ‬לטובת‭ ‬ארצם‭. ‬

השבועון‭ ‬הצרפתי‭ ‬Avant‭-‬Guarde של‭ "‬איחוד‭ ‬העבודה‭ ‬המרוקני‭" (‬UMT‭), ‬פרסם‭ ‬את‭ ‬דברי‭ ‬יריבו‭ ‬הפוליטי‭ ‬עלאל‭ ‬אלפאסי‭ ‬בפני‭ ‬17‭ ‬נציגי‭ ‬רשויות‭ ‬אזוריות‭ ‬שהיהודי‭ ‬המרוקני‭ ‬הוא‭ ‬ד‭'‬ימי‭. "‬האומר‭ ‬מרוקני‭, ‬אומר‭ ‬מוסלמי‭. ‬האזרחות‭ ‬המרוקנית‭ ‬נולדה‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬הקולוניאליזם‭ ‬הצרפתי‭. ‬המרוקני‭ ‬הוא‭ ‬בעצם‭ ‬מוסלמי‭: ‬היהודי‭ '‬המרוקני‭' ‬הוא‭ ‬רק‭ ‬ד‭'‬ימי‭. ‬מעתה‭ ‬אף‭ ‬אחד‭ ‬לא‭ ‬רשאי‭ ‬לקבל‭ ‬את‭ ‬האזרחות‭ ‬המרוקנית‭ ‬אם‭ ‬לא‭ ‬יתאסלם‭". ‬הצהרה‭ ‬זו‭ ‬עוררה‭ ‬את‭ ‬זעמם‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬שכן‭ ‬הייתה‭ ‬מנוגדת‭ ‬להצהרות‭ ‬המלך‭ ‬חסן‭ ‬השני‭ ‬ולעמדות‭ ‬אביו‭, ‬לפיהן‭ ‬היהודים‭ ‬הם‭ ‬אזרחים‭ ‬מרוקנים‭ ‬לכל‭ ‬דבר‭. ‬דברי‭ ‬אלפאסי‭ ‬היו‭ ‬תמוהים‭ ‬שכן‭ ‬שלושה‭ ‬חודשים‭ ‬קודם‭ ‬לכן‭, ‬בסוף‭ ‬פברואר‭ ‬1962‭, ‬פרסם‭ ‬בעיתון‭ ‬מפלגתו‭ ‬הצהרה‭ ‬שהגירת‭ ‬היהודים‭ ‬היא‭ ‬תוצאה‭ ‬טבעית‭ ‬של‭ ‬כיבוד‭ ‬הזכות‭ ‬לחופש‭ ‬התנועה‭. ‬ברוח‭ ‬מיליטנטית‭ ‬חסרת‭ ‬תסביכים‭ ‬כינה‭ ‬מנהיג‭ ‬הקהילה‭ ‬דוד‭ ‬עמר‭ ‬הצהרה‭ ‬זו‭ "‬מגוחכת‭ ‬ואנכרוניסטית‭" ‬ודרש‭ ‬את‭ ‬הכחשת‭ ‬השר‭. ‬הוא‭ ‬הזכיר‭ ‬שבהזדמנות‭ ‬קודמת‭ ‬הצהיר‭ ‬מנהיג‭ ‬האסתקלאל‭ ‬באומץ‭ ‬לב‭ ‬בפני‭ "‬האיחוד‭ ‬הלאומי‭ ‬של‭ ‬הסטודנטים‭ ‬המרוקנים‭" (‬UNEM‭), ‬שהיהודי‭ ‬המרוקני‭ ‬הוא‭ ‬אזרח‭ ‬במלא‭ ‬מובן‭ ‬המילה‭ ‬ולפיכך‭ ‬זכותו‭ ‬ללכת‭ ‬לאן‭ ‬שהוא‭ ‬רוצה‭. ‬

גם‭ ‬הסופר‭ ‬קרלוס‭ ‬דה‭ ‬נזרי‭ ‬ופעיל‭ ‬השמאל‭ ‬יהודה‭ ‬אזואלוס‭ ‬נזעקו‭ ‬להגיב‭ ‬על‭ ‬הגדרות‭ ‬אלפאסי‭ ‬במאמרים‭ ‬שפרסמו‭ ‬בקול‭ ‬הקהילות‭. ‬הם‭ ‬רגזו‭ ‬על‭ ‬השימוש‭ ‬בשם‭ ‬המפלה‭ "‬ד‭'‬ימי‭" ‬כלפי‭ ‬יהודי‭ ‬מרוקו‭, ‬הוכחה‭ ‬לכך‭ ‬שמנהיג‭ ‬האסתקלאל‭ ‬אינו‭ ‬רואה‭ ‬ביהודים‭ ‬אזרחים‭ ‬שווי‭ ‬זכויות‭. ‬כותרת‭ ‬מאמרו‭ ‬האירונית‭ ‬של‭ ‬אזואלוס‭, ‬מחסידי‭ ‬זרם‭ ‬ההשתלבות‭, ‬הייתה‭: "‬עמדתו‭ ‬של‭ ‬ד‭'‬ימי‭". ‬הוא‭ ‬התקומם‭ ‬על‭ ‬שההצהרה‭ ‬באה‭ ‬מצד‭ ‬נציג‭ ‬מפלגה‭ ‬המכהנת‭ ‬בממשלה‭ ‬ועל‭ ‬כך‭ ‬שמנהיגה‭ ‬מתגאה‭ ‬בדבריו‭. ‬אם‭ ‬הייתה‭ ‬זו‭ ‬הצהרת‭ ‬אדם‭ ‬אנונימי‭, ‬כתב‭, ‬הייתה‭ ‬זו‭ ‬הוכחה‭ ‬לגזענות‭ ‬מפגרת‭. ‬אך‭ ‬בפי‭ ‬שר‭ ‬בממשלה‭ ‬הדבר‭ ‬דורש‭ ‬את‭ ‬התערבות‭ ‬בתי‭ ‬המשפט‭ ‬של‭ ‬המדינה‭. ‬הוא‭ ‬קרא‭ ‬לגנות‭ ‬מעשים‭ ‬פסולים‭ ‬מסוג‭ ‬זה‭ ‬הפוגעים‭ ‬בביטחונה‭ ‬הפנימי‭ ‬של‭ ‬המדינה‭ ‬ופנה‭ ‬לראשי‭ ‬מועצת‭ ‬הקהילות‭ ‬לנקוט‭ ‬צעדים‭ ‬משפטיים‭ ‬על‭ ‬פגיעה‭ ‬באינטרסים‭ ‬מוסריים‭ ‬של‭ ‬הקהילה‭. ‬דרישת‭ ‬אזואלוס‭ ‬להעמיד‭ ‬לדין‭ ‬את‭ ‬מנהיג‭ ‬האסתקלאל‭ ‬צוטטה‭ ‬בהנאה‭ ‬רבה‭ ‬בעיתוני‭ ‬השמאל‭. ‬

יותר‭ ‬מגילויי‭ ‬הגזענות‭ ‬בעיתונות‭ ‬הערבית‭ ‬העסיקה‭ ‬את‭ ‬היהודים‭ ‬תופעה‭ ‬חדשה‭: ‬גל‭ ‬התאסלמות‭ ‬של‭ ‬נערות‭ ‬יהודיות‭, ‬חלקן‭ ‬מתחת‭ ‬לגיל‭ ‬20‭, ‬שנותקו‭ ‬ממשפחותיהן‭. ‬מקרה‭ ‬שזכה‭ ‬לפרסום‭ ‬רב‭ ‬היה‭ ‬מעשה‭ ‬חטיפתה‭ ‬של‭ ‬מזל‭ ‬פרוג‭'‬ה‭ ‬והסתרתה‭. ‬הודות‭ ‬להתערבות‭ ‬ראשי‭ ‬הקהילה‭ ‬שוחררה‭ ‬הנערה‭ ‬והוברחה‭ ‬לישראל‭. ‬ירחון‭ ‬הקהילה‭ ‬הקדיש‭ ‬גיליון‭ ‬מיוחד‭ ‬לסוגיית‭ ‬המרת‭ ‬דתן‭ ‬של‭ ‬קטינות‭ ‬יהודיות‭ ‬בעידוד‭ ‬משרד‭ ‬הדתות‭ ‬והחבוס‭ (‬נכסי‭ ‬מוסדות‭ ‬הדת‭ ‬–‭ ‬הוואקף‭) ‬בראשות‭ ‬מנהיגה‭ ‬ההיסטורי‭ ‬של‭ ‬האסתקלאל‭, ‬עלאל‭ ‬אלפאסי‭.‬

אלפאסי‭ ‬נולד‭ ‬במשפחת‭ ‬נכבדים‭ ‬שהגיעה‭ ‬לפאס‭ ‬מאנדלוסיה‭. ‬בבית‭ ‬אביו‭ ‬מצויה‭ ‬אחת‭ ‬הספריות‭ ‬הפרטיות‭ ‬החשובות‭ ‬ביותר‭ ‬לכתבי‭ ‬יד‭ ‬עתיקים‭ ‬במדינה‭. ‬הבן‭ ‬עלאל‭ ‬היה‭ ‬חניך‭ ‬מדרשת‭ ‬הקָרָאווין‭ ‬היוקרתית‭ ‬בפאס‭ ‬במשפט‭ ‬אסלאמי‭ ‬ובגיל‭ ‬24‭ ‬החל‭ ‬ללמד‭ ‬באותו‭ ‬מוסד‭ ‬את‭ ‬תולדות‭ ‬האסלאם‭ ‬ואת‭ ‬חיי‭ ‬מחמד‭. ‬בדצמבר‭ ‬1932‭ ‬זימנה‭ ‬מועצת‭ ‬המדרשה‭ ‬אותו‭ ‬ואת‭ ‬שני‭ ‬חבריו‭ ‬בהוראת‭ ‬הנציבות‭ ‬הצרפתית‭ ‬ודרשה‭ ‬מהם‭, ‬תמורת‭ ‬קבלת‭ ‬תואר‭ "‬עאלם‭" (‬חכם‭ ‬דת‭) ‬לחתום‭ ‬על‭ ‬כתב‭ ‬התחייבות‭ ‬לציית‭ ‬לכל‭ ‬הוראות‭ ‬הנציבות‭ ‬ולהימנע‭ ‬מדרישות‭ ‬המנוגדות‭ ‬לעמדותיה‭. ‬השלושה‭ ‬סירבו‭ ‬לחתום‭ ‬ואיבדו‭ ‬את‭ ‬זכותם‭ ‬לתואר‭. ‬עם‭ ‬מנהיגים‭ ‬מרוקנים‭ ‬נוספים‭ ‬הושפע‭ ‬אלפאסי‭ ‬ממחמד‭ ‬עבדוהְ‭ ‬המצרי‭ ‬ומתורת‭ ‬הסלפִיה‭, ‬והוקסם‭ ‬מרעיונותיו‭ ‬הלאומיים‭ ‬של‭ ‬שכיב‭ ‬ארסלאן‭ ‬הסורי‭. ‬מחשש‭ ‬למעצר‭ ‬בתואנה‭ ‬של‭ ‬הסתה‭ ‬נגד‭ ‬הנציבות‭ ‬בהרצאותיו‭, ‬עזב‭ ‬את‭ ‬הקראווין‭ ‬ונסע‭ ‬לפריס‭ ‬לחודשים‭ ‬אחדים‭ ‬עד‭ ‬ינואר‭ ‬1934‭. ‬עם‭ ‬שובו‭ ‬התקבל‭ ‬לשיחה‭ ‬אצל‭ ‬הסולטאן‭. ‬הרצאותיו‭, ‬מאמריו‭ ‬ושירתו‭ ‬הלהיבו‭ ‬את‭ ‬הנוער‭ ‬המוסלמי‭. ‬עקב‭ ‬הפגנות‭ ‬נגד‭ ‬הנציבות‭ ‬הצרפתית‭ ‬בשנת‭ ‬1937‭ ‬הוגלה‭ ‬לכפר‭ ‬קטן‭ ‬בגבון‭. ‬בכפר‭ ‬התוודע‭ ‬לדוקטור‭ ‬שווייצר‭ ‬והתחיל‭ ‬ללמוד‭ ‬צרפתית‭ ‬בגיל‭ ‬מבוגר‭, ‬שפה‭ ‬שסירב‭ ‬ללמוד‭ ‬מטעמים‭ ‬אידאולוגיים‭. ‬הוא‭ ‬נשאר‭ ‬בגלות‭ ‬יותר‭ ‬מתשע‭ ‬שנים‭, ‬עד‭ ‬שנת‭ ‬1946‭. ‬עם‭ ‬שובו‭ ‬למרוקו‭ ‬התמנה‭ ‬למזכיר‭ ‬הכללי‭ ‬של‭ ‬מפלגת‭ ‬האסתקלאל‭ ‬שנוסדה‭ ‬בהיעדרו‭ ‬ב-11‭ ‬בינואר‭ ‬1944‭. ‬כשנה‭ ‬לאחר‭ ‬מכן‭ ‬יצא‭ ‬לגלות‭ ‬מרצון‭ ‬בקהיר‭ ‬ונשאר‭ ‬שם‭ ‬עוד‭ ‬תשע‭ ‬שנים‭ ‬עד‭ ‬לעצמאות‭ ‬מולדתו‭. ‬בקהיר‭ ‬פרסם‭ ‬את‭ ‬ספרו‭ ‬ביקורת‭ ‬עצמית‭ (‬1952‭) ‬שפיתח‭ ‬בו‭ ‬את‭ ‬התפיסה‭ ‬הכּוּלית‭ ‬הרואה‭ ‬באסלאם‭ ‬את‭ ‬התשובה‭ ‬לשאלות‭ ‬המדיניות‭, ‬החברתיות‭ ‬והדתיות‭ ‬המעסיקות‭ ‬את‭ ‬החברה‭ ‬המרוקנית‭. ‬עם‭ ‬קבלת‭ ‬העצמאות‭ ‬לא‭ ‬העניק‭ ‬לו‭ ‬המלך‭ ‬מחמד‭ ‬החמישי‭ ‬תפקיד‭ ‬מיניסטריאלי‭ ‬ול‭"‬זעים‭" (‬מנהיג‭) ‬לא‭ ‬הייתה‭ ‬ברירה‭ ‬אלא‭ ‬שוב‭ ‬לצאת‭ ‬לנשום‭ ‬את‭ ‬אווירתה‭ ‬התרבותית‭ ‬של‭ ‬קהיר‭ ‬ולהביע‭ ‬בכך‭ ‬את‭ ‬אכזבתו‭ ‬מן‭ ‬היחס‭ ‬אליו‭. ‬בבירת‭ ‬מצרים‭ ‬פרסם‭ ‬מאמרים‭ ‬ונשא‭ ‬נאומים‭ ‬אירידנטיים‭ ‬על‭ ‬השטחים‭ ‬ממרוקו‭ ‬שנשארו‭ ‬בשליטה‭ ‬ספרדית‭: ‬סבתה‭, ‬מלייה‭ ‬והאיים‭ ‬מול‭ ‬אלחוסימה‭. ‬הוא‭ ‬דרש‭ ‬לצרף‭ ‬למרוקו‭ ‬את‭ ‬שטחי‭ ‬איפני‭ ‬שבדרום‭ ‬ואת‭ ‬הסחרה‭ ‬המערבית‭ ‬ותבע‭ ‬לבצע‭ ‬תיקוני‭ ‬גבול‭ ‬בשטח‭ ‬אלג‭'‬יריה‭. ‬קבלת‭ ‬העצמאות‭ ‬חידדה‭ ‬את‭ ‬חילוקי‭ ‬הדעות‭ ‬בינו‭ ‬ובין‭ ‬צעירי‭ ‬האסתקלאל‭ ‬בראשות‭ ‬מהדי‭ ‬בן‭ ‬בַּרכָּה‭ ‬וחבריו‭, ‬שיסדו‭ ‬בנובמבר‭ ‬1959‭  ‬את‭ "‬האיחוד‭ ‬הלאומי‭ ‬של‭ ‬הכוחות‭ ‬העממיים‭". ‬בשנת‭ ‬1961‭ ‬מינה‭ ‬אותו‭ ‬מחמד‭ ‬החמישי‭ ‬לשר‭ ‬לעניינים‭ ‬אסלאמיים‭. ‬

הקהילה‭ ‬היהודית‭ ‬תקפה‭ ‬את‭ ‬שר‭ ‬השר‭ ‬לעניינים‭ ‬אסלאמיים‭ ‬החדש‭ ‬מפני‭ ‬שפרסם‭ ‬בעיתון‭ ‬מפלגתו‭ ‬אלעלאם‭ ‬כמעט‭ ‬מדי‭ ‬יום‭ ‬תצלומי‭ ‬נערות‭ ‬יהודיות‭, ‬תחת‭ ‬הכותרת‭ "‬מתאסלמות‭". ‬גיל‭ ‬הצעירות‭ ‬היה‭ ‬לרוב‭ ‬פחות‭ ‬מעשרים‭ ‬שנה‭ ‬והן‭ ‬נישאו‭ ‬לצעירים‭ ‬מוסלמים‭ ‬ללא‭ ‬ידיעת‭ ‬הוריהן‭. ‬אחרי‭ ‬שהתאסלמו‭ ‬הוריהן‭ ‬לא‭ ‬הורשו‭ ‬להשיבן‭ ‬לבתיהן‭. ‬הביתן‭ ‬של‭ ‬משרד‭ ‬הדתות‭ ‬והחבוס‭ ‬ביריד‭ ‬הבין‭-‬לאומי‭ ‬השנתי‭ ‬בקזבלנקה‭ ‬הוקדש‭ ‬ברובו‭ ‬להצגת‭ ‬תצלומי‭ ‬היהודיות‭ ‬שבחרו‭ ‬בדת‭ ‬האסלאם‭ ‬הקהילה‭ ‬פרסמה‭ ‬דו‭"‬ח‭ ‬בביטאונה‭ ‬קול‭ ‬הקהילות‭ ‬בסוגיה‭ ‬משפטית‭ ‬זו‭. ‬המסמך‭ ‬פתח‭ ‬בקביעה‭ ‬שאין‭ ‬בעיה‭ ‬בגיור‭ ‬יהודים‭ ‬בוגרים‭ ‬אם‭ ‬הדבר‭ ‬נובע‭ ‬ממשבר‭ ‬פנימי‭, ‬אך‭ ‬בקטינות‭ ‬הבעיה‭ ‬חמורה‭ ‬יותר‭. ‬מאמר‭ ‬המערכת‭ ‬של‭ ‬הביטאון‭ ‬ציין‭: "‬במקום‭ ‬לטפל‭ ‬במסגדים‭, ‬בדרשות‭ ‬ובעליות‭ ‬לרגל‭ ‬למקומות‭ ‬קדושים‭, ‬עלאל‭ ‬אלפאסי‭ ‬עוסק‭ ‬בפרשת‭ ‬ההתאסלמויות‭ ‬כדי‭ ‬לזכות‭ ‬באהדת‭ ‬הקהילה‭ ‬המוסלמית‭". ‬מאמר‭ ‬מערכת‭ ‬זה‭ ‬יותר‭ ‬משפנה‭ ‬לקוראיו‭ ‬היהודים‭ ‬הפנה‭ ‬את‭ ‬דבריו‭ ‬לתשומת‭ ‬לבם‭ ‬של‭ ‬שרי‭ ‬הממשלה‭, ‬של‭ ‬מנהיגי‭ ‬מפלגות‭, ‬של‭ ‬מנהיגים‭ ‬דתיים‭ ‬ושל‭ ‬עורכי‭ ‬העיתונים‭. ‬משום‭ ‬כך‭ ‬תורגם‭ ‬המאמר‭ ‬לערבית‭ ‬וצורף‭ ‬לגיליון‭ ‬מיוחד‭. ‬זמן‭ ‬מה‭ ‬אחרי‭ ‬הפרסום‭ ‬הופעלו‭ ‬לחצים‭ ‬על‭ ‬משרד‭ ‬הדתות‭ ‬לבטל‭ ‬את‭ ‬פרסום‭ ‬התמונות‭. ‬המשרד‭ ‬בוטל‭ ‬בממשלות‭ ‬הבאות‭; ‬דבר‭ ‬זה‭ ‬התפרש‭ ‬כניצחון‭ ‬של‭ ‬הקהילה‭ ‬היהודית‭. ‬

באותו‭ ‬גיליון‭ ‬הציע‭ ‬המשפטן‭ ‬קרלוס‭ ‬דה‭ ‬נזרי‭ ‬לעודד‭ ‬את‭ ‬ההורים‭ ‬להתלונן‭ ‬על‭ ‬ניצול‭ ‬קטינות‭ ‬אם‭ ‬מדיניות‭ ‬האסלום‭ ‬תתחדש‭. ‬לשם‭ ‬כך‭ ‬יש‭ ‬להסתמך‭ ‬על‭ ‬סעיף‭ ‬290‭ ‬בחוק‭ ‬הפלילי‭ ‬המרוקני‭ ‬ולפנות‭ ‬לבית‭ ‬המשפט‭ ‬העליון‭: "‬שופטי‭ ‬בית‭ ‬המשפט‭ ‬יוכיחו‭ ‬את‭ ‬עצמאותם‭ ‬אם‭ ‬יענישו‭ ‬כהלכה‭ ‬את‭ ‬הניצול‭ ‬הבלתי‭ ‬חוקי‭". ‬מזכיר‭ ‬מועצת‭ ‬הקהילות‭ ‬דוד‭ ‬עמר‭ ‬וחבר‭ ‬מועצת‭ ‬העיר‭ ‬קזבלנקה‭ ‬מקס‭ ‬לב‭ ‬דרשו‭ ‬מן‭ ‬השר‭ ‬אלפאסי‭ ‬שיכחיש‭ ‬את‭ ‬דבריו‭ ‬על‭ ‬היהודים‭ ‬שהם‭ ‬ד‭'‬ימי‭. ‬הם‭ ‬פנו‭ ‬לעזרת‭ ‬דעת‭ ‬הקהל‭ ‬במדינה‭ ‬וביקשו‭ ‬גם‭ ‬לכנס‭ ‬את‭ ‬מועצת‭ ‬הרבנים‭ ‬בראשות‭ ‬הרב‭ ‬שאול‭ ‬אבן‭-‬דנאן‭, ‬שלא‭ ‬התכנסה‭ ‬זה‭ ‬זמן‭ ‬רב‭. ‬ביטאונה‭ ‬של‭ ‬מפלגת‭ ‬השמאל‭ ‬אתחריר‭ (‬השחרור‭) ‬פרסם‭ ‬גרסה‭ ‬משלו‭ ‬על‭ ‬ההתאסלמויות‭ ‬בעידוד‭ ‬יריבו‭ ‬הפוליטי‭. ‬לדבריו‭, ‬הצעירות‭ ‬היהודיות‭ ‬מתאסלמות‭ ‬כדי‭ ‬לזכות‭ ‬בדרכון‭ ‬מטעם‭ ‬משרד‭ "‬סי‭ ‬עלל‭" (‬האדון‭ ‬עלאל‭) ‬כדי‭ ‬לעלות‭ ‬לרגל‭ ‬לכאורה‭ ‬למכה‭ ‬ותחת‭ ‬זאת‭ ‬נוסעות‭ ‬לישראל‭. ‬

המשפטן‭ ‬קרלוס‭ ‬דה‭ ‬נזרי‭ ‬נדרש‭ ‬אף‭ ‬הוא‭ ‬לבעיה‭ ‬מטרידה‭ ‬זו‭. ‬לדבריו‭, ‬ילדות‭ ‬יהודיות‭ ‬נחטפות‭ ‬באורח‭ ‬מסתורי‭ ‬ומובלות‭ ‬לאזור‭ ‬מגורים‭ ‬מוסלמי‭, ‬שם‭ ‬כופים‭ ‬עליהן‭ ‬להינשא‭ ‬ולהתאסלם‭. ‬בגלל‭ ‬פרסומים‭ ‬אלה‭ ‬הציף‭ ‬גל‭ ‬פחדים‭ ‬את‭ ‬הקהילה‭ ‬שהרגישה‭ ‬חסרת‭ ‬אונים‭. ‬דה‭ ‬נזרי‭ ‬טען‭ ‬שלקהילה‭ ‬אין‭ ‬אמצעי‭ ‬הגנה‭ ‬יעילים‭ ‬שכן‭ ‬אין‭ ‬מענה‭ ‬בחוק‭ ‬המרוקני‭ ‬לבעיה‭ ‬זו‭ ‬והשופטים‭ ‬פוסקים‭ ‬כראות‭ ‬עיניהם‭. ‬לכן‭ ‬אין‭ ‬ברירה‭ ‬אלא‭ ‬לקוות‭ ‬שהבעיה‭ ‬תיפתר‭ ‬לפי‭ ‬אמנת‭ ‬האו‭"‬ם‭ ‬לזכויות‭ ‬האדם‭ ‬שמרוקו‭ ‬חתומה‭ ‬עליה‭. ‬לדבריו‭ ‬הרצון‭ ‬להגר‭ ‬בקרב‭ ‬היהודים‭ ‬מעולם‭ ‬לא‭ ‬היה‭ ‬כה‭ ‬חזק‭. ‬הוא‭ ‬הזכיר‭ ‬את‭ ‬סיפורה‭ ‬של‭ ‬הצעירה‭ ‬סול‭  (‬סוליכה‭) ‬חתשואל‭ ‬שנחטפה‭ ‬וגוירה‭ ‬בראשית‭ ‬המאה‭ ‬בפאס‭ ‬אך‭ ‬המשיכה‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬דתה‭ ‬בסתר‭. ‬עקב‭ ‬התעקשותה‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬יהדותה‭ ‬ערפו‭ ‬את‭ ‬ראשה‭ ‬בכיכר‭ ‬העיר‭. "‬סוּליכּה‭ ‬הצדיקה‭" ‬נעשתה‭ ‬לסמל‭ ‬ולאגדה‭ ‬בקרב‭ ‬יהודי‭ ‬מרוקו‭. ‬

פקיד‭ ‬מרוקני‭ ‬בכיר‭ ‬טען‭ ‬בפני‭ ‬נציגי‭ ‬הקהילה‭ ‬שהיהודים‭ ‬אינם‭ ‬מוחים‭ ‬כאשר‭ ‬יהודיות‭ ‬מתחתנות‭ ‬עם‭ ‬נוצרים‭ ‬אך‭ ‬נזעקים‭ ‬בעת‭ ‬חתונה‭ ‬עם‭ ‬מוסלמי‭. ‬עיתון‭ ‬הקהילה‭ ‬השיב‭ ‬שהם‭ ‬מוחים‭ ‬מפני‭ ‬שמדובר‭ ‬בקטינות‭ ‬שגילן‭ ‬מתחת‭ ‬לגיל‭ ‬עשרים‭. ‬נציגי‭ ‬משרד‭ ‬הדתות‭ ‬השיבו‭ ‬שהאסלום‭ ‬נעשה‭ ‬בהסכמה‭, ‬ללא‭ ‬לחץ‭ ‬ותוך‭ ‬מודעות‭ ‬מלאה‭ ‬של‭ ‬הנוגעים‭ ‬בדבר‭. ‬כיוון‭ ‬שאלפאסי‭ ‬לא‭ ‬מצא‭ ‬לנכון‭ ‬להכחיש‭ ‬את‭ ‬דבריו‭, ‬פרסם‭ ‬עורך‭ ‬ביטאון‭ ‬הקהילה‭ ‬ויקטור‭ ‬מלכא‭ ‬מכתב‭ ‬גלוי‭ ‬לשר‭. ‬הוא‭ ‬הכחיש‭ ‬את‭ ‬הידיעה‭ ‬כאילו‭ ‬ראשי‭ ‬הקהילה‭ ‬מתכוונים‭ ‬לתבוע‭ ‬את‭ ‬העמדתו‭ ‬לדין‭ ‬ושאל‭ ‬אם‭ ‬בא‭ ‬הקץ‭ ‬לתור‭ ‬הזהב‭ ‬מתקופת‭ ‬אלוִיפאק‭ (‬ההבנה‭ ‬היהודית‭-‬מוסלמית‭) ‬אחרי‭ ‬העצמאות‭. ‬אמנם‭ ‬בפועל‭ ‬זוכים‭ ‬היהודים‭ ‬לשוויון‭ ‬זכויות‭ ‬מלא‭, ‬אך‭ ‬דברי‭ ‬השר‭ ‬עלולים‭ ‬להסית‭ ‬להידרדרות‭ ‬המצב‭. ‬העורך‭ ‬הזכיר‭ ‬את‭ ‬הצהרתו‭ ‬של‭ ‬המלך‭ ‬חסן‭ ‬השני‭ ‬בהיותו‭ ‬יורש‭ ‬העצר‭: "‬אין‭ ‬אני‭ ‬רוצה‭ ‬לשמוע‭ ‬על‭ ‬מוסלמים‭ ‬ויהודים‭ ‬אלא‭ ‬על‭ ‬מרוקנים‭ ‬בלבד‭". ‬

עלאל‭ ‬אלפאסי‭ ‬לא‭ ‬מצא‭ ‬לנכון‭ ‬להכחיש‭ ‬את‭ ‬דבריו‭, ‬אך‭ ‬בהמלצת‭ ‬מנהיג‭ ‬מפלגת‭ ‬השמאל‭, ‬עבד‭ ‬ארחים‭ ‬בועביד‭ ‬הזמין‭ ‬את‭ ‬ויקטור‭ ‬מלכא‭ ‬לשיחה‭. ‬מלכא‭ ‬חשש‭ ‬מאוד‭ ‬מפגישה‭ ‬זו‭ ‬עם‭ ‬מנהיגה‭ ‬ההיסטורי‭ ‬של‭ ‬האסתקלאל‭ ‬שהיה‭ ‬סמל‭ ‬האיום‭ ‬על‭ ‬היהודים‭. ‬הוא‭ ‬חשש‭ ‬ממעצר‭, ‬אך‭ ‬אזר‭ ‬אומץ‭ ‬ונפגש‭ ‬עם‭ ‬השר‭. ‬בפגישתם‭, ‬שנמשכה‭ ‬חמישים‭ ‬דקות‭, ‬טען‭ ‬אלפאסי‭ ‬שמשרדו‭ ‬אינו‭ ‬עוסק‭ ‬בתעמולה‭ ‬אלא‭ ‬בפרסום‭ ‬המידע‭ ‬שמוסרים‭ ‬לו‭ ‬בתי‭ ‬הדין‭ ‬של‭ ‬הממלכה‭. ‬אין‭ ‬הוא‭ ‬מתנגד‭ ‬להמרות‭ ‬דת‭ ‬מרצון‭ ‬של‭ ‬שני‭ ‬הצדדים‭ ‬כמו‭ ‬במקרה‭ ‬של‭ ‬ז‭'‬אן‭ ‬בן‭ ‬עבד‭ ‬אלג‭'‬ליל‭ ‬שהמיר‭ ‬את‭ ‬דתו‭ ‬והפך‭ ‬לכומר‭. ‬היה‭ ‬גם‭ ‬צעיר‭ ‬מוסלמי‭ ‬בן‭ ‬18‭ ‬מפס‭ ‬בשם‭ ‬בן‭ ‬זכיר‭ ‬שהתגייר‭ ‬ואיש‭ ‬לא‭ ‬מחה‭ ‬על‭ ‬כך‭. ‬השר‭ ‬חזר‭ ‬על‭ ‬עמדתו‭ ‬לשוויון‭ ‬זכויות‭ ‬מלא‭ ‬לכול‭. ‬אין‭ ‬שני‭ ‬סוגי‭ ‬אזרחים‭ ‬יש‭ ‬רק‭ ‬סוג‭ ‬אחד‭, ‬המרוקני‭, ‬ואין‭ ‬אפליה‭ ‬גזעית‭ ‬במרוקו‭ ‬כיוון‭ ‬שהיא‭ ‬מנוגדת‭ ‬לטבעו‭ ‬של‭ ‬העם‭ ‬המרוקני‭ ‬ולמנטליות‭ ‬שלו‭. ‬כראיה‭ ‬הוא‭ ‬הזכיר‭ ‬את‭ ‬מספר‭ ‬הפקידים‭ ‬הבכירים‭ ‬היהודים‭ ‬במנהל‭ ‬המדינה‭. ‬יתר‭ ‬על‭ ‬כן‭, ‬על‭ ‬בסיס‭ ‬עקרונות‭ ‬החופש‭ ‬והדמוקרטיה‭ ‬המנחים‭ ‬את‭ ‬דרכו‭ ‬אין‭ ‬הוא‭ ‬מתנגד‭ ‬לזכותם‭ ‬של‭ ‬יהודים‭ ‬לעזוב‭ ‬את‭ ‬מרוקו‭ ‬אם‭ ‬רצונם‭ ‬בכך‭. ‬

בסוגיית‭ ‬הד‭'‬ימי‭ ‬אלפאסי‭ ‬לא‭ ‬הכחיש‭ ‬את‭ ‬דבריו‭ ‬אך‭ ‬ציין‭ ‬שאין‭ ‬להבין‭ ‬לא‭ ‬נכונה‭ ‬את‭ ‬המושג‭ ‬ואין‭ ‬לראות‭ ‬בו‭ ‬פגיעה‭, ‬שכן‭ ‬בחוק‭ ‬האסלאמי‭ ‬יש‭ ‬לד‭'‬ימי‭ ‬זכויות‭ ‬יתר‭ ‬שלא‭ ‬מוענקות‭ ‬לשאר‭ ‬האזרחים‭. ‬הלא‭ ‬מוסלמי‭ ‬המבקש‭ ‬לחיות‭ ‬בקהילה‭ ‬המוסלמית‭ ‬מוגן‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬הד‭'‬ימה‭ ‬שמשמעותה‭ ‬התחייבות‭ ‬המדינה‭ ‬המוסלמית‭, ‬בשם‭ ‬האלוהים‭, ‬להגן‭ ‬על‭ ‬זכויותיו‭ ‬החברתיות‭ ‬והדתיות‭ ‬של‭ ‬המיעוט‭. ‬בשל‭ ‬כך‭ ‬אין‭ ‬מחייבים‭ ‬את‭ ‬אנשי‭ ‬המיעוט‭ ‬להילחם‭ ‬לצד‭ ‬המוסלמי‭ ‬במלחמת‭ ‬מצווה‭ ‬אם‭ ‬הם‭ ‬לא‭ ‬רוצים‭ ‬בכך‭. ‬הד‭'‬ימי‭ ‬משלם‭ ‬מס‭ ‬למדינה‭ ‬המוסלמית‭ ‬ומקבל‭ ‬את‭ ‬אותן‭ ‬זכויות‭ ‬וחובות‭ ‬כמו‭ ‬המוסלמי‭. ‬אף‭ ‬שהחוק‭ ‬האסלאמי‭ ‬התפרש‭ ‬לרעה‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬נציגי‭ ‬הקולוניאליזם‭, ‬העולם‭ ‬המוסלמי‭ ‬תומך‭ ‬מרצונו‭ ‬בתאוריות‭ ‬המודרניות‭ ‬של‭ ‬מושג‭ ‬האזרחות‭ ‬הכולל‭ ‬מיזוג‭ ‬כל‭ ‬יסודות‭ ‬האוכלוסייה‭ ‬בקהילה‭ ‬לאומית‭ ‬אחת‭. ‬

הוויכוח‭ ‬הבין‭-‬דתי‭ ‬בין‭ ‬מוסלמים‭ ‬ויהודים‭ ‬בחברה‭ ‬המרוקנית‭ ‬הוליד‭ ‬בעקיפין‭ ‬ויכוח‭ ‬פנימי‭ ‬בקהילה‭ ‬היהודית‭. ‬תחושת‭ ‬התרופפות‭ ‬הקשר‭ ‬לדת‭ ‬בתוך‭ ‬הקהילה‭ ‬שהתעוררה‭ ‬עם‭ ‬פרשת‭ ‬ההתאסלמויות‭ ‬עודדה‭ ‬את‭ ‬הכותב‭ ‬ויקטור‭ ‬אמיל‭ [‬ויקטור‭ ‬מלכא‭] ‬לפרסם‭ ‬התקפה‭ ‬נגד‭ ‬צעירים‭ ‬יהודים‭ ‬המתרחקים‭ ‬מן‭ ‬היהדות‭ ‬וסוגדים‭ ‬לאירופה‭. ‬הדבר‭ ‬בלט‭ ‬בייחוד‭ ‬בימי‭ ‬שבת‭ ‬אחר‭ ‬הצהריים‭ ‬כשהציפו‭ ‬צעירים‭ ‬את‭ ‬רחוב‭ ‬בלז‭ ‬פסקל‭ ‬‭(‬Blaise Pascal‭) ‬שהוא‭ ‬מן‭ ‬רובע‭ ‬סן‭ ‬ז‭'‬רמן‭ ‬של‭ ‬קזבלנקה‭, ‬אשר‭ ‬אותו‭ ‬כינה‭ "‬בבל‭ ‬של‭ ‬כל‭ ‬החטאים‭". ‬מלכא‭ ‬שוב‭ ‬נדרש‭ ‬לנושא‭ ‬התרחקות‭ ‬הנוער‭ ‬מענייני‭ ‬הקהילה‭ ‬במאמר‭ ‬בשם‭ "‬אדישות‭ ‬או‭ ‬זלזול‭" (‬שתמך‭ ‬כמובן‭ ‬במסקנות‭ ‬ויקטור‭ ‬אמיל‭) ‬וזכה‭ ‬לשני‭ ‬מאמרי‭ ‬תגובה‭ ‬מאת‭ ‬ז‭'‬אן‭ ‬זַקלַאד‭ ‬וכותב‭ ‬שחתם‭ ‬בשם‭ "‬איקס‭". ‬השניים‭ ‬הגנו‭ ‬על‭ ‬הנוער‭ ‬היהודי‭ ‬ועל‭ ‬ערכיו‭. ‬למרות‭ ‬ההסתייגויות‭ ‬מהתקפותיו‭ ‬של‭ ‬עורך‭ ‬ביטאון‭ ‬הקהילה‭ ‬על‭ ‬הצעירים‭ ‬היהודים‭ ‬שב‭ ‬מלכא‭ ‬לטפל‭ ‬בנושא‭ ‬במאמר‭ ‬בשם‭ "‬הצעירים‭ ‬והאחרים‭ ‬או‭ ‬עידן‭ ‬החברֶה‭". ‬הכותב‭ ‬מקונן‭ ‬על‭ ‬העדר‭ ‬אידאלים‭ ‬בקרב‭ ‬הנוער‭, ‬על‭ ‬ההתרחקות‭ ‬מערכי‭ ‬המוסר‭ ‬ועל‭ ‬דור‭ ‬הבנים‭ ‬המעמיד‭ ‬בספק‭ ‬את‭ ‬חלומות‭ ‬הוריהם‭. ‬לדבריו‭, ‬הצעירים‭ ‬חולמים‭ ‬רק‭ ‬על‭ ‬עושר‭ ‬בעולם‭ ‬חומרי‭ ‬ורציונלי‭ ‬שלמשורר‭ ‬אין‭ ‬קיום‭ ‬בו‭. ‬דור‭ ‬ה‭"‬יֶה‭ ‬יֶה‭" ‬לדבריו‭ ‬הבשיל‭ ‬בטרם‭ ‬עת‭. ‬זהו‭ ‬דור‭ ‬ללא‭ ‬שמחת‭ ‬חיים‭, ‬לא‭ ‬מחייך‭ ‬ולא‭ ‬צוחק‭. ‬

ב‭"‬שבוע‭ ‬הערביזציה‭" ‬שמטרתו‭ ‬לקדם‭ ‬את‭ ‬תהליך‭ ‬השימוש‭ ‬בשפה‭ ‬הערבית‭ ‬בחיים‭ ‬הציבוריים‭ ‬שנערך‭ ‬בראשית‭ ‬ינואר‭ ‬1963‭ ‬הושמעו‭ ‬תביעות‭ ‬לביטול‭ ‬המעמד‭ ‬המיוחד‭ ‬של‭ ‬השפה‭ ‬הצרפתית‭ ‬במדינה‭. ‬הושמעה‭ ‬אף‭ ‬דרישה‭ ‬לביטול‭ ‬לימוד‭ ‬הצרפתית‭ ‬בבתי‭ ‬הספר‭ ‬היסודיים‭, ‬דבר‭ ‬שהוסיף‭ ‬דאגה‭ ‬בקרב‭ ‬היהודים‭ ‬שהתלבטו‭ ‬בסוגיית‭ ‬עתידם‭ ‬במדינה‭. ‬שבוע‭ ‬אחר‭ ‬שאלפאסי‭ ‬יזם‭, ‬הוא‭ "‬שבוע‭ ‬פלסטין‭", ‬שנערך‭ ‬במאי‭ ‬1964‭. ‬בהודעה‭ ‬לעיתונות‭ ‬הילל‭ ‬אלפאסי‭ ‬את‭ ‬היהדות‭ ‬ותמך‭ ‬בשוויון‭ ‬זכויות‭ ‬מלא‭ ‬ליהודים‭ ‬אך‭ ‬קרא‭ ‬להם‭ ‬להתנגד‭ ‬להגירה‭ ‬ממרוקו‭. ‬הוא‭ ‬פנה‭ ‬אליהם‭ ‬ליטול‭ ‬חלק‭ ‬ככל‭ ‬שאר‭ ‬האזרחים‭ ‬בחיים‭ ‬הפוליטיים‭ ‬במדינה‭. ‬ימים‭ ‬אחדים‭ ‬לאחר‭ ‬מכן‭ ‬התקיף‭ ‬את‭ ‬הממשלה‭ ‬המרוקנית‭ ‬המעניקה‭ ‬העדפות‭ ‬ליהודים‭.‬

גילויים‭ ‬אנטי‭-‬יהודיים‭ ‬רבים‭ ‬בעיתונות‭ ‬הערבית‭ ‬במרוקו‭ ‬יש‭ ‬לפרש‭ ‬בהקשר‭ ‬למאבק‭ ‬הפוליטי‭ ‬הפנימי‭ ‬בין‭ ‬ארמון‭ ‬המלוכה‭ ‬ותומכיו‭ ‬לבין‭ ‬מפלגות‭ ‬האופוזיציה‭. ‬ההסכם‭ ‬החשאי‭ ‬עם‭ ‬נציגי‭ ‬ישראל‭ ‬בתיווכם‭ ‬של‭ ‬אישים‭ ‬בקהילה‭ ‬היהודית‭ ‬היה‭ ‬ידוע‭ ‬רק‭ ‬לשרים‭ ‬מעטים‭ ‬ונעלם‭ ‬מעיניהם‭ ‬של‭ ‬ראשי‭ ‬האופוזיציה‭ ‬השמאלית‭ ‬ושל‭ ‬מפלגת‭ ‬האסתיקלאל‭ ‬הימנית‭. ‬למרות‭ ‬אהדתם‭ ‬של‭ ‬ראשי‭ ‬מפלגת‭ ‬השמאל‭, ‬ובעיקר‭ ‬הקשרים‭ ‬שניהל‭ ‬מנהיג‭ ‬השמאל‭ ‬מהדי‭ ‬בן‭-‬ברכה‭ ‬עם‭ ‬ישראלים‭ ‬רבים‭, ‬לא‭ ‬נמנע‭ ‬עיתון‭ ‬מפלגתו‭ ‬אתחריר‭ (‬השחרור‭) ‬מלתקוף‭ ‬את‭ ‬הארמון‭ ‬ואת‭ ‬מדיניותו‭ ‬בתחום‭ ‬ההגירה‭ ‬היהודית‭. ‬הדבר‭ ‬נכון‭ ‬גם‭ ‬לגבי‭ "‬התנועה‭ ‬העממית‭" ‬בראשות‭ ‬מחג‭'‬ובי‭ ‬אחרדן‭ ‬שייצגה‭ ‬את‭ ‬דוברי‭ ‬הברברית‭ ‬בכפרי‭ ‬האטלס‭ ‬שאף‭ ‬לה‭ ‬היו‭ ‬קשרים‭ ‬חיוביים‭ ‬עם‭ ‬ארגונים‭ ‬יהודיים‭ ‬עולמיים‭. ‬אך‭ ‬מכיוון‭ ‬שמפלגה‭ ‬זו‭ ‬הייתה‭ ‬באותו‭ ‬זמן‭ ‬באופוזיציה‭, ‬לא‭ ‬היססו‭ ‬עיתונאיה‭ ‬לתקוף‭ ‬את‭ ‬חופש‭ ‬היציאה‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬ממרוקו‭ ‬בעיקר‭ ‬כאשר‭ ‬היה‭ ‬ברור‭ ‬לכול‭ ‬שפני‭ ‬היוצאים‭ ‬לישראל‭. ‬חשוב‭ ‬להדגיש‭ ‬שלמרות‭ ‬גילויים‭ ‬אלה‭ ‬בעיתונים‭ ‬אחדים‭ ‬החברה‭ ‬המרוקנית‭ ‬המוסלמית‭ ‬בכללותה‭, ‬כולל‭ ‬הנהגתה‭ ‬המדינית‭ ‬וראשי‭ ‬מפלגותיה‭, ‬גילו‭ ‬לרוב‭ ‬יחס‭ ‬אוהד‭ ‬ליהודי‭ ‬המדינה‭ ‬שאף‭ ‬קודמו‭ ‬לעמדות‭ ‬בכירות‭ ‬במנהל‭ ‬הציבורי‭.‬

מעניינת‭ ‬במיוחד‭ ‬עמדתם‭ ‬של‭ ‬מנהיגי‭ ‬הקהילה‭ ‬היהודית‭ ‬ושכבת‭ ‬האינטלקטואלים‭ ‬שבה‭. ‬תומכי‭ ‬הארמון‭ ‬ותומכי‭ ‬השמאל‭, ‬תומכי‭ ‬הבדלנות‭ ‬האתנית‭ ‬וחסידי‭ ‬ההשתלבות‭ ‬בחברה‭ ‬המרוקנית‭, ‬כולם‭ ‬ללא‭ ‬הבדל‭ ‬פוליטי‭ ‬או‭ ‬מפלגתי‭ ‬נזעקו‭ ‬להגן‭ ‬על‭ ‬זכויות‭ ‬היהודים‭ ‬ועל‭ ‬זכותם‭ ‬לחופש‭ ‬תנועה‭. ‬העיתונאי‭ ‬ויקטור‭ ‬מלכא‭ ‬טרח‭ ‬ללא‭ ‬לאות‭ ‬לגלות‭ ‬כל‭ ‬סממן‭, ‬ולו‭ ‬הקטן‭ ‬ביותר‭, ‬של‭ ‬ביטוי‭ ‬עיתונאי‭ ‬שיכול‭ ‬להתפרש‭ ‬כמפלה‭ ‬יהודים‭. ‬כאשר‭ ‬מסר‭ ‬לי‭ ‬בראיון‭ ‬את‭ ‬רשמיו‭ ‬מתקופה‭ ‬זו‭, ‬הוא‭ ‬חזר‭ ‬והודה‭ ‬בעדותו‭ ‬שהאווירה‭ ‬הכללית‭ ‬המסתמנת‭ ‬ממאמריו‭ ‬בעיתון‭ ‬קול‭ ‬הקהילות‭ ‬באותה‭ ‬תקופה‭ ‬אינה‭ ‬משקפת‭ ‬את‭ ‬המציאות‭ ‬במרוקו‭ ‬ושהאנטישמיות‭ ‬לא‭ ‬הייתה‭ ‬כה‭ ‬חריפה‭ ‬כפי‭ ‬שהיא‭ ‬עלולה‭ ‬להצטייר‭ ‬ממאמריו‭. ‬סיבת‭ ‬פרסום‭ ‬המאמרים‭ ‬קשורה‭ ‬ליזמת‭ ‬המוסדות‭ ‬היהודיים‭ ‬לאתר‭ ‬באמצעותו‭ ‬כל‭ ‬אזכור‭ ‬שיכול‭ ‬להשתמע‭ ‬ממנו‭ ‬נימה‭ ‬הפוגעת‭ ‬ביהודים‭, ‬בציונות‭ ‬או‭ ‬בישראל‭. ‬מלכא‭ ‬עשה‭ ‬שימוש‭ ‬נרחב‭ ‬בחומר‭ ‬שתרגם‭ ‬מן‭ ‬העיתונות‭ ‬הערבית‭. ‬עם‭ ‬זאת‭ ‬הוא‭ ‬מציין‭ ‬שבאותה‭ ‬תקופה‭ ‬היה‭ ‬משוכנע‭ ‬בעמדותיו‭ ‬ואף‭ ‬שאין‭ ‬לטעון‭ ‬שהייתה‭ ‬אנטישמיות‭ ‬במרוקו‭ ‬באותה‭ ‬תקופה‭, "‬הקהילה‭ ‬הייתה‭ ‬מלאה‭ ‬חששות‭ ‬מתופעות‭ ‬אנטישמיות‭, ‬אף‭ ‬שלא‭ ‬התרחשו‭ ‬הלכה‭ ‬למעשה".


Publié dans Publcations

Pour être informé des derniers articles, inscrivez vous :

Commenter cet article