la sélection des immigrants du Maroc en Israël

Publié le par Yigal Bin-Nun



בחינה‭ ‬מחודשת‭ ‬של‭ ‬סוגיית‭ ‬הסלקציה‭ ‬של‭ ‬העולים‭ ‬

ערב‭ ‬עצמאותה‭ ‬של‭ ‬מרוקו 

ד“ר‭ ‬יגאל‭ ‬בן‭-‬נון‭ ‬

אוניברסיטת‭ ‬פריס  ‬8

      

 

מתחילת‭ ‬שנות‭ ‬החמישים‭ ‬נחלקה‭ ‬ההנהגה‭ ‬בישראל‭ ‬ושליחיה‭ ‬במרוקו‭ ‬בנושא‭ ‬הערכת‭ ‬מידת‭ ‬הסכנה‭ ‬לחיסולה‭ ‬הפיזי‭ ‬של‭ ‬יהדות‭ ‬מרוקו‭ ‬ולהצדקת‭ ‬הצלתה‭ ‬המיידית‭. ‬להכרעה‭ ‬בסוגיה‭ ‬זו‭ ‬היתה‭ ‬זיקה‭ ‬ישירה‭ ‬לנושא‭ ‬הפעלת‭ ‬כללי‭ ‬סלקציה‭ ‬כדי‭ ‬לברור‭ ‬מי‭ ‬זכאי‭ ‬לעלות‭ ‬לישראל‭ ‬ומי‭ ‬לא‭ ‬על‭-‬פי‭ ‬קריטריונים‭ ‬שהשתנו‭ ‬מעת‭ ‬לעת‭. ‬תומכי‭ ‬ההצלה‭ ‬המיידית‭ ‬שצפו‭ ‬כליה‭ ‬ליהודים‭ ‬כאשר‭ ‬מרוקו‭ ‬תקבל‭ ‬את‭ ‬עצמאותה‭ ‬תמכו‭ ‬בביטולה‭ ‬של‭ ‬הסלקציה‭ ‬כיוון‭ ‬שמדובר‭ ‬בשעת‭ ‬חירום‭. ‬לעומתם‭ ‬טענו‭ ‬הגורמים‭ ‬שסברו‭ ‬שאין‭ ‬נשקפת‭ ‬סכנה‭ ‬מיידית‭ ‬ליהדות‭ ‬זו‭ ‬שלאור‭ ‬המצב‭ ‬הכלכלי‭ ‬הקשה‭ ‬בישראל‭, ‬יש‭ ‬קודם‭ ‬להכשיר‭ ‬את‭ ‬הקרקע‭ ‬לקליטתם‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬ושהכשרה‭ ‬זו‭ ‬תתבצע‭ ‬גם‭ ‬בישראל‭ ‬וגם‭ ‬במרוקו‭. ‬ללא‭ ‬קשר‭ ‬לויכוח‭ ‬ענייני‭ ‬זה‭, ‬צצו‭ ‬התבטאויות‭ ‬נגד‭ ‬עצם‭ ‬עלייתם‭ ‬של‭ ‬יהודים‭ ‬מצפון‭-‬אפריקה‭ ‬מתוך‭ ‬עמדות‭ ‬שאין‭ ‬מנוס‭ ‬אלא‭ ‬לכנותן‭ ‬גזעניות‭ ‬שטענו‭ ‬שעולים‭ ‬אלה‭ ‬עלולים‭ ‬להשפיע‭ ‬לרעה‭ ‬על‭ ‬אופיה‭ ‬של‭ ‬החברה‭ ‬הישראלית‭ ‬ועל‭ ‬רמתה‭ ‬התרבותית‭. ‬למרות‭ ‬תחושת‭ ‬הצורך‭ "‬להציל‭" ‬את‭ ‬יהדות‭ ‬מרוקו‭ ‬בטרם‭ ‬פורענות‭, ‬ניסחו‭ ‬נציגי‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬בקפידה‭ ‬סידרה‭ ‬של‭ ‬מגבלות‭ ‬על‭ ‬הגירת‭ ‬משפחות‭ ‬לישראל‭ ‬שהונהגו‭ ‬בנובמבר‭ ‬1951‭. ‬הנהגת‭ ‬הקהילה‭ ‬היהודית‭ ‬במרוקו‭ ‬נפגעה‭ ‬בעיקר‭ ‬מן‭ ‬העובדה‭ ‬שמגבלות‭ ‬הסלקציה‭ ‬לא‭ ‬הונהגו‭ ‬בעבר‭ ‬כאשר‭ ‬רוב‭ ‬ההגירה‭ ‬לישראל‭ ‬הגיעה‭ ‬מאירופה‭ ‬אלא‭ ‬רק‭ ‬בתקופה‭ ‬בה‭ ‬כ‭- %‬71‭ ‬הגיעו‭ ‬מארצות‭ ‬ערב‭.‬  

סוגיית‭ ‬הסלקציה‭ ‬כה‭ ‬מורכבת‭ ‬וטעונת‭ ‬משקעים‭ ‬רגשיים‭, ‬עד‭ ‬שנוטים‭ ‬לשכוח‭ ‬שהמדובר‭ ‬לא‭ ‬בוויכוח‭ ‬על‭ ‬נושא‭ ‬אחד‭ ‬ויחיד‭, ‬סלקציה‭ ‬כן‭ ‬או‭ ‬לא‭, ‬אלא‭ ‬במספר‭ ‬ויכוחים‭ ‬שחצו‭ ‬את‭ ‬ההנהגה‭ ‬ואת‭ ‬הציבור‭ ‬בישראל‭. ‬קשה‭ ‬יהיה‭ ‬אם‭ ‬כך‭ ‬לערוך‭ ‬אבחנה‭ ‬פשטנית‭ ‬בין‭ "‬הטובים‭" ‬לכאורה‭ ‬שהתנגדו‭ ‬לסלקציה‭ ‬לבין‭ "‬הרעים‭" ‬שתמכו‭ ‬בה‭. ‬סוגיה‭ ‬זו‭ ‬טמנה‭ ‬בתוכה‭ ‬מספר‭ ‬מחלוקות‭: ‬האם‭ ‬להגדיר‭ ‬את‭ ‬העלייה‭ ‬ממרוקו‭ ‬כ‭"‬עליית‭ ‬הצלה‭" ‬או‭ ‬שאין‭ ‬צפויה‭ ‬ליהדות‭ ‬זו‭ ‬כליה‭ ‬פיזית‭ ‬ורוחנית‭ ‬אחרי‭ ‬העצמאות‭. ‬האם‭ ‬יש‭ ‬להעלות‭ ‬בכל‭ ‬מחיר‭ ‬כמות‭ ‬גדולה‭ ‬של‭ ‬יהודים‭ ‬ממרוקו‭ ‬למרות‭ ‬הקשיים‭ ‬לספק‭ ‬להם‭ ‬עבודה‭ ‬ודיור‭ ‬או‭ ‬שיש‭ ‬לווסת‭ ‬את‭ ‬ההגירה‭ ‬לפי‭ ‬צרכיה‭ ‬הכלכליים‭ ‬של‭ ‬ישראל‭ ‬ויכולתה‭ ‬לקלוט‭ ‬אותם‭. ‬האם‭ ‬להפריד‭ ‬בין‭ ‬מרכיבי‭ ‬המשפחה‭, ‬הבריאים‭ ‬לעומת‭ ‬הבלתי‭ ‬נחוצים‭, ‬על‭ ‬פי‭ ‬מידת‭ ‬תועלתם‭ ‬לישראל‭ ‬או‭ ‬שאין‭ ‬לפורר‭ ‬משפחות‭ ‬ולעורר‭ ‬התמרמרות‭. ‬האם‭ ‬יהודי‭ ‬מרוקו‭ ‬תורמים‭ ‬לחוסנה‭ ‬ולביטחונה‭ ‬של‭ ‬החברה‭ ‬הישראלית‭ ‬או‭ ‬שהם‭ ‬מהווים‭ ‬סכנה‭ ‬לבריאותה‭ ‬הפיזית‭, ‬הנפשית‭ ‬והתרבותית‭ ‬ולכן‭ ‬יש‭ ‬להימנע‭ ‬מלהעלותם‭. ‬האם‭ ‬מוצדק‭ ‬להעלות‭ ‬ילדים‭ ‬ונוער‭ ‬לישראל‭ ‬אף‭ ‬בהסכמת‭ ‬הוריהם‭ ‬למרות‭ ‬שהורים‭ ‬אלה‭ ‬נשארים‭ ‬במרוקו‭. ‬אלה‭ ‬חלק‭ ‬מן‭ ‬הוויכוחים‭ ‬שנכללו‭ ‬בסוגיה‭ ‬זו‭ ‬וחצו‭ ‬את‭ ‬הנהגת‭ ‬המדינה‭. ‬אין‭ ‬מדובר‭ ‬אם‭ ‬כך‭ ‬בשני‭ ‬מחנות‭ ‬מנוגדים‭, ‬אלא‭ ‬במספר‭ ‬מחלוקות‭ ‬שחצו‭  ‬בין‭ ‬המתווכחים‭, ‬כל‭ ‬פעם‭ ‬באופן‭ ‬שונה‭ ‬בהתאם‭ ‬לנושא‭ ‬הוויכוח‭. ‬אישים‭ ‬אחדים‭ ‬שבתקופה‭ ‬מסוימת‭ ‬תמכו‭ ‬בסלקציה‭ ‬המבוססת‭ ‬על‭ ‬עקרונות‭ ‬סוציאליים‭ ‬או‭ ‬בריאותיים‭ ‬התנגדו‭ ‬לה‭ ‬בתנאים‭ ‬אחרים‭. ‬במקרים‭ ‬רבים‭ ‬עמדותיהם‭ ‬של‭ ‬הנוגעים‭ ‬בדבר‭ ‬נקבעו‭ ‬בהתאם‭ ‬בהתאם‭ ‬לתפקיד‭ ‬עליו‭ ‬היו‭ ‬ממונים‭. ‬כך‭ ‬שבמקרים‭ ‬רבים‭ ‬אנשי‭ ‬מחלקת‭ ‬העלייה‭ ‬של‭ ‬הסוה“י‭ ‬היו‭ ‬נגד‭ ‬הסלקציה‭ ‬בתוף‭ ‬תפקידם‭ ‬והממונים‭ ‬על‭ ‬הקיטה‭, ‬הדיור‭, ‬הבריאות‭, ‬העבודה‭ ‬או‭ ‬האוצר‭ ‬בתוך‭ ‬משרדי‭ ‬הממשלה‭ ‬תמכו‭ ‬בה‭ ‬במידה‭ ‬זו‭ ‬או‭ ‬אחרת‭.‬

באופן‭ ‬סכימטי‭ ‬ניתן‭ ‬לאמר‭ ‬שמערכת‭ ‬הטיעונים‭ ‬בעד‭ ‬הסלקציה‭ ‬יכולה‭ ‬לנבוע‭ ‬משני‭ ‬מניעים‭. ‬האחד‭ ‬שלילי‭ ‬ומבוסס‭ ‬על‭ ‬הדעה‭ ‬שיהדות‭ ‬מרוקו‭ ‬תפגע‭ ‬בחוסנה‭ ‬של‭ ‬החברה‭ ‬הישראלית‭ ‬ובתרבותה‭. ‬השנייה‭ ‬חיובית‭ ‬ומעריכה‭ ‬שלא‭ ‬צפוייה‭ ‬סכנה‭ ‬מיידית‭ ‬ליהדות‭ ‬זן‭ ‬ולכן‭ ‬אין‭ ‬צורך‭ ‬לקיים‭ ‬פעולות‭ ‬חפוזות‭ ‬להעלאת‭ ‬משפחות‭ ‬כאשר‭ ‬המדינה‭ ‬אינה‭ ‬מסוגלת‭ ‬לספק‭ ‬להם‭ ‬דיור‭ ‬נאות‭ ‬ועבודה‭. ‬יש‭ ‬לציין‭ ‬ששליחים‭ ‬אחדים‭ ‬של‭ ‬המסגרת‭ ‬במרוקו‭, ‬ובראשם‭ ‬מפקדם‭ ‬שלמה‭ ‬יחזקאלי‭, ‬דיווחו‭ ‬מיד‭ ‬אחר‭ ‬העצמאות‭ ‬שיהדות‭ ‬זו‭ ‬חייה‭ ‬את‭ ‬ימי‭ ‬”תור‭ ‬הזהב“‭ ‬מבחינה‭ ‬כלכלית‭ ‬וחברתית‭ ‬ושהשליחים‭ ‬שמונו‭ ‬לטפל‭ ‬בהגנה‭ ‬העצמית‭ ‬נותרו‭ ‬ללא‭ ‬עבודה‭. ‬כמו‭ ‬כן‭ ‬רבים‭ ‬ממתנגדי‭ ‬הסלקציה‭ ‬בעבר‭ ‬שואלים‭ ‬את‭ ‬עצמם‭ ‬היום‭ ‬האם‭ ‬היה‭ ‬מוצדק‭ ‬שמשפחות‭ ‬יהודיות‭ ‬ימסרו‭ ‬את‭ ‬ילדיהן‭ ‬הרכים‭ ‬בשנים‭ ‬לידי‭ ‬מחלקת‭ ‬עליית‭ ‬הנוער‭. ‬השאלה‭ ‬צצה‭ ‬מחדש‭ ‬עקב‭ ‬הפרסומים‭ ‬על‭ ‬מבצע‭ ‬Mural שהפעילה‭ ‬המסגרת‭ ‬באמצעות‭ ‬דוד‭ ‬ליטמן‭ ‬באוגוסט‭ ‬1961‭.‬

כבר‭ ‬בשנת‭ ‬1949‭, ‬הפנה‭ ‬חבר‭ ‬הנהלת‭ ‬הסוכנות‭ ‬מטעם‭ ‬התנועה‭ ‬הרוויזיוניסטית‭, ‬מאיר‭ ‬גרוסמן‭, ‬את‭ ‬תשומת‭ ‬הלב‭ ‬לבעיית‭ ‬יכולתה‭ ‬של‭ ‬המדינה‭ ‬לקלוט‭ ‬מהגרים‭ ‬חדשים‭ ‬בזמן‭ ‬שאין‭ ‬היא‭ ‬מסוגלת‭ ‬לפתור‭ ‬את‭ ‬בעייתם‭ ‬של‭ ‬שוכני‭ ‬מחנות‭ ‬העולים‭ ‬הקיימים‭: "‬כאשר‭ ‬בשנת‭ ‬העצמאות‭ ‬הראשונה‭ ‬עלו‭ ‬ארצה‭ ‬000 160‭ ‬יהודים‭, ‬נומק‭ ‬הדבר‭ ‬בצרכי‭ ‬המלחמה‭ ‬ובצרכי‭ ‬הבנייה‭ ‬של‭ ‬המדינה‭ ‬הצעירה‭. ‬אך‭ ‬עתה‭ ‬נמצאים‭ ‬במחנות‭ ‬הקליטה‭ ‬כארבעים‭ ‬אלף‭ ‬עולים‭ ‬ולמרות‭ ‬זאת‭ ‬נמשך‭ ‬זרם‭ ‬העלייה‭, ‬מבלי‭ ‬שהעולים‭ ‬יהיו‭ ‬בטוחים‭ ‬באפשרות‭ ‬קליטתם‭ ‬בארץ‭".‬  נימוקיו‭ ‬של‭ ‬גרוסמן‭ ‬התבססו‭ ‬על‭ ‬שיקולים‭ ‬ענייניים‭ ‬הקשורים‭ ‬ליכולתה‭ ‬של‭ ‬ישראל‭ ‬לקלוט‭ ‬בצורה‭ ‬נאותה‭ ‬מהגרים‭ ‬חדשים‭ ‬לכן‭ ‬הציע‭ ‬לעודד‭ ‬רק‭ ‬הגירה‭ ‬של‭ ‬צעירים‭ ‬ובעלי‭ ‬הון‭ ‬שלא‭ ‬יהוו‭ ‬מעמסה‭ ‬על‭ ‬כתפי‭ ‬המדינה‭ ‬כדי‭ ‬לא‭ ‬להפוך‭ ‬את‭ ‬העלייה‭ ‬לקללה‭.‬

בימי‭ ‬הצנע‭ ‬של‭ ‬ראשית‭ ‬המדינה‭, ‬ביוזמות‭ ‬של‭ ‬מנכ‭"‬ל‭ ‬משרד‭ ‬הבריאות‭ ‬דר‭' ‬חיים‭ ‬שיבא‭ ‬ובתמיכתם‭ ‬של‭ ‬כל‭ ‬שרי‭ ‬הממשלה‭ ‬הנוגעים‭ ‬בדבר‭, ‬הוחלט‭ ‬להחמיר‭ ‬את‭ ‬כללי‭ ‬הוויסות‭ ‬בתחום‭ ‬הבריאותי‭.‬  ב-18‭ ‬בנובמבר‭ ‬1951‭, ‬כאשר‭ ‬מאגר‭ ‬ההגירה‭ ‬היחידי‭ ‬לישראל‭ ‬היה‭ ‬צפון‭-‬אפריקה‭, ‬קבעה‭ ‬הנהלת‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬באופן‭ ‬רשמי‭ ‬את‭ ‬כללי‭ ‬ויסותה‭ ‬של‭ ‬ההגירה‭ ‬שהפכו‭ ‬למדיניות‭ ‬הסלקציה‭ ‬ושיתפו‭ ‬במדיניותם‭ ‬זו‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הגורמים‭ ‬שהיו‭ ‬מעורבים‭ ‬בהגירתה‭ ‬של‭ ‬יהדות‭ ‬מרוקו‭. ‬כללי‭ ‬ויסות‭ ‬אלה‭ ‬התייחסו‭ ‬לכל‭ ‬המדינות‭ ‬מהן‭ ‬יכולים‭ ‬לצאת‭ ‬יהודים‭ ‬באופן‭ ‬חופשי‭ ‬ולכן‭ ‬ניתן‭ ‬לברור‭ ‬בהן‭ ‬את‭ ‬המועמדים‭ ‬להגירה‭. ‬על‭ ‬פי‭ ‬כללים‭ ‬אלה‭ ‬שמונים‭ ‬אחוז‭ ‬מן‭ ‬העולים‭ ‬צריכים‭ ‬להיות‭ ‬נערים‭, ‬חלוצים‭ ‬בגרעיני‭ ‬התיישבות‭, ‬או‭ ‬משפחות‭ ‬בהן‭ ‬גילו‭ ‬של‭ ‬המפרנס‭ ‬אינו‭ ‬עולה‭ ‬על‭ ‬35‭. ‬אם‭ ‬מפרנסים‭ ‬אלה‭ ‬אינם‭ ‬בעלי‭ ‬מקצוע‭ ‬או‭ ‬בעלי‭ ‬הון‭ ‬שיספיק‭ ‬לרכוש‭ ‬דירה‭ ‬באופן‭ ‬עצמאי‭, ‬על‭ ‬המפרנסים‭ ‬להתחייב‭ ‬מראש‭ ‬בכתב‭ ‬לעבוד‭ ‬בעבודה‭ ‬חקלאית‭ ‬במשך‭ ‬שנתיים‭. ‬אישורי‭ ‬העלייה‭ ‬יינתנו‭ ‬רק‭ ‬למי‭ ‬שנמצא‭ ‬בריא‭ ‬מבחינה‭ ‬רפואית‭ ‬לאחר‭ ‬בדיקה‭ ‬שתערך‭ ‬על‭-‬ידי‭ ‬רופא‭ ‬מישראל‭. ‬שאר‭ ‬העשרים‭ ‬אחוז‭ ‬מכלל‭ ‬המהגרים‭ ‬יוכלו‭ ‬להיות‭ ‬בני‭ ‬יותר‭ ‬מ-35‭ ‬אך‭ ‬בתנאי‭ ‬שיתלוו‭ ‬למשפחות‭ ‬שהמפרנס‭ ‬בהן‭ ‬הוא‭ ‬צעיר‭ ‬ובעל‭ ‬כושר‭ ‬עבודה‭, ‬או‭ ‬שיש‭ ‬להם‭ ‬משפחה‭ ‬בישראל‭ ‬שמוכנה‭ ‬לקלוט‭ ‬אותם‭. ‬מחלקת‭ ‬הקליטה‭ ‬של‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬תברר‭ ‬עם‭ ‬משפחות‭ ‬אלה‭ ‬בישראל‭ ‬את‭ ‬נכונותן‭ ‬לקלוט‭ ‬את‭ ‬קרוביהן‭ ‬ורק‭ ‬לאחר‭ ‬מכן‭ ‬יינתן‭ ‬להן‭ ‬אישור‭ ‬כ‭"‬עולים‭ ‬נדרשים‭".‬  כאשר‭ ‬התעוררו‭ ‬חילוקי‭ ‬דעות‭ ‬בין‭ ‬נציגי‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬לבין‭ ‬נציגי‭ ‬הממשלה‭ ‬בנושא‭ ‬כללי‭ ‬הסלקציה‭, ‬הדבר‭ ‬הובא‭ ‬להכרעה‭ ‬ב‭"‬מוסד‭ ‬לתיאום‭" ‬בו‭ ‬השתתפו‭ ‬ראש‭ ‬הממשלה‭ ‬ושרי‭ ‬האוצר‭, ‬הבריאות‭ ‬והעבודה‭ ‬וכן‭ ‬יו‭"‬ר‭ ‬ההנהלה‭ ‬וראשי‭ ‬מחלקות‭ ‬העלייה‭, ‬הקליטה‭ ‬והגזברות‭ ‬של‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭.‬  

כתוצאה‭ ‬מהפעלת‭ ‬כללי‭ ‬הסלקציה‭, ‬רשמה‭ ‬שנת‭ ‬1953‭ ‬מאזן‭ ‬שלילי‭ ‬בתחום‭ ‬ההגירה‭ ‬ממרוקו‭ ‬מכיוון‭ ‬שמספרם‭ ‬של‭ ‬החוזרים‭ ‬למרוקו‭ ‬היה‭ ‬גבוה‭ ‬יותר‭ ‬ממספרם‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬שיצאו‭ ‬ממרוקו‭ ‬לישראל‭. ‬בשנת‭ ‬1952‭ ‬ירדו‭ ‬מישראל‭ ‬למרוקו‭ ‬130 1‭ ‬יהודים‭ ‬בגלל‭ ‬קשיי‭ ‬קליטה‭ ‬ושלושים‭ ‬אלף‭ ‬בקשות‭ ‬הגירה‭  ‬הוגשו‭ ‬מישראלים‭ ‬לשלטונות‭ ‬האמריקאים‭. ‬עקב‭ ‬השפל‭ ‬בהגירה‭, ‬יצא‭ ‬יושב‭ ‬ראש‭ ‬מחלקת‭ ‬העלייה‭ ‬של‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭, ‬דר‭' ‬יצחק‭ ‬רפאל  לקזבלנקה‭ ‬באוקטובר‭ ‬1952‭ ‬ובדק‭ ‬אפשרות‭ ‬להקים‭ ‬שירות‭ ‬רפואי‭ ‬במקום‭, ‬באחריות‭ ‬מחלקתו‭, ‬כיוון‭ ‬שהגיע‭ ‬למסקנה‭ ‬שהמחלות‭ ‬שמהן‭ ‬סבלו‭ ‬מסורבי‭ ‬העלייה‭ ‬לא‭ ‬היו‭ ‬חשוכות‭ ‬מרפא‭. ‬משרד‭ ‬הבריאות‭ ‬התנגד‭ ‬להצעה‭.‬  

בחודש‭ ‬מרס‭ ‬1953‭, ‬הודיע‭ ‬יצחק‭ ‬רפאל‭ ‬לנציגו‭ ‬זאב‭ ‬חקלאי  בקזבלנקה‭ ‬שלאחר‭ ‬התייעצות‭ ‬עם‭ ‬ראשי‭ ‬משרד‭ ‬הבריאות‭, ‬סוכם‭ ‬להנהיג‭ ‬מספר‭ ‬הקלות‭ ‬בכללי‭ ‬הסלקציה‭. ‬הוחלט‭ ‬להקים‭ ‬מרכז‭ ‬רפואי‭ ‬במרסיי‭ ‬בו‭ ‬יטופלו‭ ‬מהגרים‭ ‬שהגיעו‭ ‬מכפרים‭ ‬במרוקו‭ ‬בהם‭ ‬לא‭ ‬קיימים‭ ‬שירותים‭ ‬רפואיים‭, ‬ולטפל‭ ‬במחלות‭ ‬אחרות‭ ‬במרכזים‭ ‬רפואיים‭ ‬בקזבלנקה‭. ‬ראש‭ ‬מחלקת‭ ‬העלייה‭ ‬של‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬דיווח‭ ‬במוסד‭ ‬לתיאום‭ ‬על‭ ‬מכתבו‭ ‬הזועם‭ ‬של‭ ‬זאב‭ ‬חקלאי‭ ‬המזהיר‭ ‬מפני‭ ‬סגירת‭ ‬שערי‭ ‬היציאה‭ ‬ממרוקו‭. ‬רפאל‭ ‬טען‭ ‬שנשקפת‭ ‬סכנה‭ ‬ממשית‭ ‬לחייהם‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬במרוקו‭ ‬העצמאית‭ ‬בגלל‭ ‬שהם‭ ‬נראים‭ ‬בעיני‭ ‬המרוקאים‭ ‬כגורם‭ ‬פרו‭-‬צרפתי‭. ‬במקביל‭, ‬קיימת‭ ‬נטייה‭ ‬בקרב‭ ‬המשכילים‭ ‬היהודים‭ ‬להתבולל‭ ‬באוכלוסייה‭ ‬המרוקאית‭ ‬לקראת‭ ‬עצמאותה‭ ‬של‭ ‬המדינה‭. ‬למרות‭ ‬זאת‭, ‬עקב‭ ‬מצבה‭ ‬הכלכלי‭ ‬הקשה‭ ‬של‭ ‬ישראל‭, ‬התנגדו‭ ‬שר‭ ‬החוץ‭ ‬משה‭ ‬שרת‭ ‬ושרי‭ ‬הפנים‭ ‬והבריאות‭, ‬ישראל‭ ‬רוקח‭ ‬ויוסף‭ ‬סרלין‭, ‬לראות‭ ‬בעליה‭ ‬ממרוקו‭ "‬עלית‭ ‬מצוקה‭", ‬המחייבת‭ ‬ביטול‭ ‬הפעלת‭ ‬כללי‭ ‬הסלקציה‭.‬  

במחצית‭ ‬השנייה‭ ‬של‭ ‬שנת‭ ‬1953‭, ‬הוחלט‭ ‬להזמין‭ ‬את‭ ‬נציג‭ ‬משרד‭ ‬הבריאות‭ ‬דר‭' ‬אליעזר‭ ‬מתן‭ ‬לסיור‭ ‬במרוקו‭ ‬כדי‭ ‬לתכנן‭ ‬את‭ ‬הטיפול‭ ‬במחלות‭ ‬כבר‭ ‬בתוך‭ ‬מרוקו‭.‬  בסיור‭ ‬זה‭, ‬שארך‭ ‬תשעה‭ ‬ימים‭ ‬והוקדש‭ ‬לסיורים‭ ‬בכפרי‭ ‬הדרום‭, ‬נטלו‭ ‬חלק‭ ‬זאב‭ ‬חקלאי‭ ‬ודר‭' ‬יצחק‭ ‬רפאל‭ ‬שסייר‭ ‬בפעם‭ ‬השנייה‭ ‬במרוקו‭ ‬ונפגש‭ ‬עם‭ ‬יורדים‭ ‬במְרָכְּש‭. ‬אחרי‭ ‬הביקור‭ ‬ובעקבות‭ ‬לחציהם‭ ‬של‭ ‬מנהיגי‭ ‬התנועה‭ ‬הציונית‭ ‬במרוקו‭ ‬להעלאת‭ ‬מאה‭ ‬אלף‭ ‬יהודים‭ ‬לפני‭ ‬עצמאותה‭ ‬של‭ ‬המדינה‭, ‬התחדשה‭ ‬ההגירה‭ ‬ההמונית‭. ‬בסוף‭ ‬שנת‭ ‬1953‭, ‬ערכו‭ ‬ש‭"‬ז‭ ‬שרגאי  וברוך‭ ‬דובדבני  סיור‭ ‬ארוך‭ ‬בקרב‭ ‬הקהילות‭ ‬היהודיות‭ ‬בדרום‭ ‬מרוקו‭ ‬כדי‭ ‬לברר‭ ‬למה‭ ‬נפסקה‭ ‬ההגירה‭ ‬היהודית‭ ‬באותה‭ ‬שנה‭. ‬התברר‭ ‬שהדבר‭ ‬נבע‭ ‬מן‭ ‬הקשיים‭ ‬הכלכליים‭ ‬בישראל‭, ‬מהגברת‭ ‬ההגירה‭ ‬יהודית‭ ‬ממזרח‭ ‬אירופה‭, ‬מן‭ ‬הדיווחים‭ ‬על‭ ‬קשיי‭ ‬הקליטה‭ ‬שהגיעו‭ ‬לקהילה‭ ‬היהודית‭ ‬במרוקו‭ ‬וגם‭ ‬מן‭ ‬הסלקציה‭ ‬שהנהיג‭ ‬משרד‭ ‬הבריאות‭ ‬בישראל‭. ‬הורים‭ ‬שגילם‭ ‬היה‭ ‬מעל‭ ‬ל-35‭ ‬אף‭ ‬תבעו‭ ‬להחזיר‭ ‬מיד‭ ‬את‭ ‬ילדיהם‭ ‬שנשלחו‭ ‬לישראל‭ ‬במסגרת‭ ‬עליית‭ ‬הנוער‭ ‬מכיוון‭ ‬שאין‭ ‬להם‭ ‬סיכוי‭ ‬להגר‭ ‬לישראל‭ ‬בגלל‭ ‬גילם‭ ‬הקשיש‭.‬ 

שני‭ ‬נושאים‭ ‬אפיינו‭ ‬את‭ ‬הוויכוח‭ ‬בנושא‭ ‬הסלקציה‭. ‬האחד‭ ‬מידת‭ ‬הסכנה‭ ‬הפיזית‭ ‬אליה‭ ‬צפויים‭ ‬יהודי‭ ‬מרוקו‭ ‬המחייבת‭ ‬לפנות‭ ‬אותם‭ ‬בכל‭ ‬מחיר‭, ‬והנושא‭ ‬השני‭ ‬מידת‭ ‬יכולתה‭ ‬של‭ ‬מדינת‭ ‬ישראל‭ ‬לקלוט‭ ‬כל‭ ‬יהודי‭ ‬או‭ ‬כל‭ ‬משפחה‭ ‬יהודית‭ ‬המגיעה‭ ‬ממרוקו‭. ‬המגבלות‭ ‬הסוציאליות‭ ‬והבריאותיות‭ ‬וכן‭ ‬הפעלתם‭ ‬של‭ ‬עקרונות‭ ‬אלה‭ ‬על‭ ‬בודדים‭ ‬ולא‭ ‬על‭ ‬משפחות‭ ‬היו‭ ‬האמצעים‭ ‬שנבחרו‭ ‬כדי‭ ‬להגביל‭ ‬את‭ ‬ההגירה‭. ‬ישומן‭ ‬של‭ ‬מגבלות‭ ‬אלה‭ ‬רק‭ ‬על‭ ‬חלק‭ ‬מן‭ ‬המהגרים‭ ‬לישראל‭ ‬ואופן‭ ‬קליטתם‭ ‬של‭ ‬העולים‭ ‬מצפון‭-‬אפריקה‭, ‬הולידו‭ ‬תחושות‭ ‬קיפוח‭ ‬קשות‭ ‬שליוו‭ ‬את‭ ‬החברה‭ ‬הישראלית‭ ‬במשך‭ ‬זמן‭ ‬רב‭. ‬

המחנה‭ ‬הפוליטי‭ ‬האקטיביסטי‭ ‬בראשותו‭ ‬של‭ ‬ראש‭ ‬הממשלה‭ ‬בן‭-‬גוריון‭ ‬ולצדו‭ ‬אלה‭ ‬שעיסוקם‭ ‬בעלייה‭, ‬גרסו‭ ‬שאין‭ ‬לדעת‭ ‬מה‭ ‬יעשו‭ ‬המרוקאים‭ ‬בעתיד‭ ‬ולכן‭ ‬יש‭ ‬להוציא‭ ‬במהירות‭ ‬האפשרית‭ ‬כל‭ ‬יהודי‭ ‬שרק‭ ‬ניתן‭ ‬להוציא‭ ‬מארצות‭ ‬ערב‭. ‬נשאלה‭ ‬השאלה‭ ‬בדבר‭ ‬נחיצותו‭ ‬במרוקו‭ ‬של‭ ‬מבצע‭ "‬הצלה‭" ‬כה‭ ‬דרמטי‭, ‬כה‭ ‬דחוף‭ ‬ובהקיף‭ ‬כה‭ ‬גדול‭, ‬בזמן‭ ‬שמדינת‭ ‬ישראל‭ ‬כלל‭ ‬לא‭ ‬היתה‭ ‬ערוכה‭ ‬להתמודדות‭ ‬אתו‭. ‬ניתן‭ ‬להעריך‭ ‬אחרת‭ ‬את‭ ‬מידת‭ ‬הסכנה‭ ‬הצפויה‭ ‬לקהילה‭ ‬היהודית‭ ‬במרוקו‭ ‬העצמאית‭. ‬כמו‭ ‬כן‭ ‬ניתן‭ ‬להבחין‭ ‬שהערכת‭ ‬מצב‭ ‬זהה‭ ‬הופעלה‭ ‬על‭-‬ידי‭ ‬ממשלת‭ ‬ישראל‭ ‬והסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬לגבי‭ ‬רוב‭ ‬הקהילות‭ ‬היהודיות‭ ‬בעולם‭ ‬ובמיוחד‭ ‬אלה‭ ‬שחיות‭ ‬בארצות‭ ‬ערב‭. ‬תפיסת‭ ‬עולם‭ ‬זו‭ ‬היא‭ ‬שהדריכה‭ ‬את‭ ‬פעולותיהם‭ ‬של‭ ‬נציגי‭ ‬ישראל‭ ‬במרוקו‭ ‬וגם‭ ‬את‭ ‬דרכי‭ ‬עבודתם‭ ‬שהועתקו‭ ‬מדגמים‭ ‬קודמים‭ ‬שהיו‭ ‬נהוגים‭ ‬בקהילות‭ ‬יהודיות‭ ‬באירופה‭.‬

נחום‭ ‬גולדמן‭ ‬נשיא‭ ‬ההסתדרות‭ ‬הציונית‭ ‬העולמית‭ ‬העריך‭ ‬אחרת‭ ‬את‭ ‬הסכנה‭ ‬שארבה‭ ‬ליהדות‭ ‬מרוקו‭ ‬וטען‭ ‬שאין‭ ‬חובה‭ ‬לסיים‭ ‬את‭ ‬עליית‭ ‬יהודי‭ ‬מרוקו‭ ‬עד‭ ‬שנת‭ ‬1955‭ ‬ושהיציבות‭ ‬הכלכלית‭ ‬של‭ ‬המדינה‭ ‬קודמת‭. ‬במקביל‭ ‬התפתח‭ ‬ויכוח‭ ‬חריף‭ ‬בסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬בין‭ ‬ש‭"‬ז‭ ‬שרגאי‭ ‬ראש‭ ‬מחלקת‭ ‬העלייה‭ ‬לבין‭ ‬דר‭' ‬גיורא‭ ‬יוספטל‭ ‬ראש‭ ‬מחלקת‭ ‬הקליטה‭, ‬כאשר‭ ‬הראשון‭ ‬לחץ‭ ‬להגדיל‭ ‬את‭ ‬מכסת‭ ‬העולים‭ ‬לשנה‭ ‬והשני‭ ‬מיתן‭ ‬את‭ ‬תאבונו‭ ‬בגלל‭ ‬המחסור‭ ‬באמצעים‭ ‬לשיכונם‭ ‬וליצירת‭ ‬מקורות‭ ‬פרנסה‭ ‬חדשים‭. ‬אך‭ ‬130 1‭ ‬היהודים‭ ‬שחזרו‭ ‬מישראל‭ ‬למרוקו‭ ‬בשנת‭ ‬1952‭ ‬עשו‭ ‬זאת‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬בגלל‭ ‬שלא‭ ‬הצליחו‭ ‬למצוא‭ ‬פרנסה‭ ‬אלא‭ ‬גם‭ ‬בגלל‭ ‬אוירת‭ ‬האפליה‭ ‬והקיפוח‭ ‬ששררו‭ ‬בישראל‭ ‬ובאו‭ ‬לידי‭ ‬ביטוי‭ ‬בסדרת‭ ‬מאמריו‭ ‬של‭ ‬העיתונאי‭ ‬עמוס‭ ‬אילון‭.‬  המצב‭ ‬הכלכלי‭ ‬בישראל‭ ‬היה‭ ‬כה‭ ‬קשה‭ ‬שגולדמן‭ ‬הציע‭ ‬להחזיר‭ ‬מאה‭ ‬אלף‭ ‬יהודים‭ ‬מארצות‭ ‬ערב‭ ‬לארצות‭ ‬מוצאם‭, ‬הצעה‭ ‬שגונתה‭ ‬על‭-‬ידי‭ ‬הנהגת‭ ‬הסוכנות‭.‬  

ב-26‭ ‬ביולי‭ ‬1954‭ ‬קיימו‭ ‬ראש‭ ‬הממשלה‭ ‬משה‭ ‬שרת‭, ‬שר‭ ‬האוצר‭ ‬לוי‭ ‬אשכול‭, ‬שר‭ ‬הפנים‭ ‬ישראל‭ ‬רוקח‭ ‬ושרת‭ ‬העבודה‭ ‬גולדה‭ ‬מאיר‭ ‬יחד‭ ‬עם‭ ‬אנשי‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬משה‭ ‬קול  וגיורא‭ ‬יוספטל‭,‬המופקדים‭ ‬על‭ ‬עליית‭ ‬הנוער‭ ‬ועל‭ ‬הקליטה‭, ‬דיון‭ ‬כללי‭ ‬בנושא‭ ‬הסלקציה‭ ‬בקרב‭ ‬יהודי‭ ‬מרוקו‭ ‬ותוניסיה‭.‬ ‭  ‬התגלו‭ ‬חילוקי‭ ‬דעות‭ ‬בין‭ ‬המשתתפים‭ ‬הזהירים‭ ‬שדרשו‭ ‬הקפדה‭ ‬על‭ ‬כללי‭ ‬הסלקציה‭ ‬לבין‭ ‬תומכי‭ ‬העליה‭ ‬בכל‭ ‬מחיר‭. ‬גיורא‭ ‬יוספטל‭ ‬הציע‭ ‬לבחור‭ ‬את‭ ‬העולים‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬יכולתם‭ ‬להתקיים‭ ‬באזורים‭ ‬חקלאים‭ ‬ובאזורי‭ ‬פיתוח‭. ‬שר‭ ‬הפנים‭ ‬רוקח‭ ‬הוסיף‭ ‬אחריו‭: "‬עלינו‭ ‬לאפשר‭ ‬למקסימום‭ ‬יהודים‭ ‬לעלות‭ ‬אך‭ ‬עלינו‭ ‬להיות‭ ‬נחרצים‭ ‬ולפעול‭ ‬רק‭ ‬בקרב‭ ‬יהודים‭ ‬בריאים‭". ‬גולדה‭ ‬מאיר‭ ‬הוסיפה‭ ‬אזהרה‭: "‬על‭ ‬ועדות‭ ‬הסלקציה‭ ‬לומר‭ ‬רק‭ ‬את‭ ‬האמת‭ ‬וכל‭ ‬האמת‭ ‬לעולים‭ ‬בפוטנציה‭, ‬שאין‭ ‬עבודה‭ ‬בעיר‭ ‬ושיסעו‭ ‬ישר‭ ‬מן‭ ‬הנמל‭ ‬לכפר‭ ‬ולא‭ ‬לכפר‭ ‬כפי‭ ‬שהם‭ ‬מכירים‭ ‬במרוקו‭ ‬ובתוניס‭ ‬אבל‭ ‬בכפר‭ ‬כמו‭ ‬אצלנו‭. ‬אם‭ ‬הם‭ ‬מסכימים‭ ‬הם‭ ‬יכולים‭ ‬לבא‭. ‬אם‭ ‬לא‭ ‬הם‭ ‬יכולים‭ ‬להישאר‭ ‬שם‭. ‬אני‭ ‬חוששת‭ ‬לעתים‭ ‬שבגלל‭ ‬רצוננו‭ ‬להעלות‭ ‬מספר‭ ‬גדול‭ ‬ביותר‭ ‬של‭ ‬עולים‭ ‬שנשכח‭ ‬לומר‭ ‬להם‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬מה‭ ‬שעלינו‭ ‬לומר‭ ‬להם‭. ‬אז‭ ‬הם‭ ‬באים‭ ‬לכאן‭ ‬ולא‭ ‬מעוניינים‭ ‬ללכת‭ ‬למושבים‭ ‬כיוון‭ ‬שלא‭ ‬הכינו‭ ‬אותם‭ ‬לכך‭. ‬למה‭ ‬עלינו‭ ‬לדבר‭ ‬כאן‭ ‬על‭ ‬משפחות‭ ‬שלמות‭? ‬יש‭ ‬ילדים‭, ‬יש‭ ‬נערים‭ ‬שאנו‭ ‬יכולים‭ ‬להעלות‭. ‬יש‭ ‬לנו‭ ‬בהם‭ ‬צורך‭ ‬אך‭ ‬זו‭ ‬בעיה‭ ‬כספית‭."‬ 

בשלב‭ ‬זה‭ ‬הוסיפה‭ ‬גולדה‭ ‬מאיר‭ ‬נימוק‭ ‬מפתיע‭ ‬לטיעוניה‭: "‬עד‭ ‬שילדים‭ ‬ונערים‭ ‬בריאים‭ ‬וחזקים‭ ‬יגיעו‭ ‬מארה‭"‬ב‭ ‬ומדרום‭ ‬אפריקה‭ ‬עלינו‭ ‬להביא‭ ‬את‭ ‬הנוער‭ ‬הזה‭ [‬‮…‬‭] ‬אני‭ ‬מסכימה‭ ‬שיש‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬קריטריונים‭ ‬חברתיים‭ ‬ואחרים‭ ‬אך‭ ‬אי‭ ‬אפשר‭ ‬לערבב‭ ‬עליית‭ ‬משפחות‭ ‬עם‭ ‬עליית‭ ‬ילדים‭ ‬ונוער‭. ‬אפילו‭ ‬אם‭ ‬יש‭ ‬ילדים‭ ‬חולים‭ ‬הזקוקים‭ ‬לטיפול‭ ‬רפואי‭ ‬יש‭ ‬להפרידם‭ ‬מן‭ ‬העלייה‭ ‬של‭ ‬המבוגרים‭. ‬אני‭ ‬מוכנה‭ ‬לומר‭ ‬זאת‭ ‬בכל‭ ‬האכזריות‭. ‬אם‭ ‬יש‭ ‬למשל‭ ‬זקן‭ ‬עיוור‭ ‬יש‭ ‬צורך‭ ‬לנטוש‭ ‬אותו‭ ‬אם‭ ‬הוא‭ ‬לבד‭ [‬‮…‬‭] ‬אבל‭ ‬אם‭ ‬יש‭ ‬אתו‭ ‬ילד‭ ‬בן‭ ‬7‭, ‬8‭ ‬או‭ ‬13‭ ‬שנה‭, ‬בריא‭ ‬או‭ ‬חולה‭ ‬במחלה‭ ‬נרפאת‭ ‬למה‭ ‬לנטוש‭ ‬גם‭ ‬אותו‭?". ‬‭"‬שאלה‭ ‬זו‭ ‬מיותרת‭ ‬ענה‭ ‬אחד‭ ‬המשתתפים‭. ‬אנחנו‭ ‬לא‭ ‬יכולים‭ ‬להוציא‭ ‬ילדים‭ ‬ללא‭ ‬משפחותיהם‭". ‬גולדה‭ ‬קטעה‭ ‬אותו‭: "‬אולי‭ ‬כן‭ ‬אולי‭ ‬לא‭ [‬‮…‬‭] ‬עלינו‭ ‬להתאמץ‭ ‬להוציא‭ ‬את‭ ‬הילדים‭ ‬כי‭ ‬אני‭ ‬משוכנעת‭ ‬שכאשר‭ ‬יהיו‭ ‬שם‭ ‬מהומות‭ ‬לא‭ ‬יהיה‭ ‬עם‭ ‬מי‭ ‬לדבר‭. ‬אפילו‭ ‬במקרה‭ ‬זה‭ ‬אני‭ ‬אומרת‭: ‬לזקן‭ ‬יהודי‭ ‬עיוור‭ ‬אין‭ ‬תיקווה‭. ‬אך‭ ‬אינני‭ ‬יכולה‭ ‬לומר‭ ‬שילד‭ ‬או‭ ‬נער‭ ‬שנילווה‭ ‬אליו‭ ‬צריך‭ ‬לנטוש‭ ‬אותו‭ ‬מבלי‭ ‬שנשתדל‭ ‬להפריד‭ ‬ביניהם‭. ‬זה‭ ‬לא‭ ‬בעיה‭. ‬זה‭ ‬הסיכוי‭ ‬היחידי‭ ‬להביא‭ ‬יהודים‭ ‬לישראל‭. ‬לא‭ ‬כולם‭ ‬מקרי‭ ‬סעד‭ [‬‮…‬‭] ‬צריך‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬הקריטריונים‭ ‬של‭ ‬הסלקציה‭ ‬ולהיות‭ ‬נחרדים‭ ‬כלפי‭ ‬אלה‭ ‬שאין‭ ‬להם‭ ‬שום‭ ‬סיכוי‭ ‬להיקלט‭ ‬ולקיים‭ ‬את‭ ‬עצמם‭ ‬כאן‭. ‬אך‭ ‬יש‭ ‬להשתדל‭ ‬ככל‭ ‬האפשר‭ ‬להציל‭ ‬את‭ ‬הדור‭ ‬הצעיר‭ ‬ולכך‭ ‬יש‭ ‬למצוא‭ ‬כסף‭". ‬

משה‭ ‬קול‭ ‬העניק‭ ‬פירוש‭ ‬נוסף‭ ‬משלו‭ ‬לקריטריוני‭ ‬הסלקציה‭: "‬יש‭ ‬הורים‭ ‬רבים‭ ‬זקנים‭ ‬או‭ ‬נכים‭ ‬שיש‭ ‬להם‭ ‬ילדים‭ ‬רבים‭. ‬הניסיון‭ ‬מלמד‭ ‬שאנו‭ ‬יכולים‭ ‬לרפא‭ ‬את‭ ‬הילדים‭ ‬אך‭ ‬הבעיה‭ ‬היא‭ ‬שהם‭ ‬לא‭ ‬יבואו‭ ‬אם‭ ‬לא‭ ‬נבטיח‭ ‬להם‭ ‬שגם‭ ‬ההורים‭ ‬יעלו‭ ‬אפילו‭ [‬‮…‬‭] ‬מאוחר‭ ‬יותר‭. ‬עלינו‭ ‬לתת‭ ‬להם‭ ‬הבטחה‭ ‬חד‭ ‬משמעית‭ ‬שאחרי‭ ‬זמן‭ ‬מה‭ ‬ההורים‭ ‬יבואו‭ ‬בעקבות‭ ‬הילדים‭. ‬אנחנו‭ ‬יכולים‭ ‬להשתדל‭ ‬למצוא‭ ‬מקום‭ ‬עבורם‭ ‬שם‭. ‬לא‭ ‬ניקח‭ ‬תינוקות‭ ‬אך‭ ‬צעירים‭ ‬וצעירות‭ ‬שיבואו‭ ‬לכאן‭ ‬לשלוש‭ ‬ארבע‭ ‬שנים‭, ‬ישרתו‭ ‬בצבא‭ ‬ויביאו‭ ‬אחר‭ ‬כך‭ ‬את‭ ‬ההורים‭ ‬שלהם‭. ‬בלי‭ ‬זה‭ ‬אי‭ ‬אפשר‭ ‬יהיה‭ ‬להפריד‭ ‬ביניהם‭. ‬ביקרתי‭ ‬במרוקו‭ ‬פעמיים‭ ‬ואמרו‭ ‬לי‭ ‬שיש‭ ‬להתייחס‭ ‬לילדים‭ ‬אלה‭ ‬כאל‭ ‬יתומים‭ ‬שההורים‭ ‬שלהם‭ ‬בחיים‭. ‬אם‭ ‬היו‭ ‬יתומים‭ ‬לא‭ ‬היתה‭ ‬בעיה‭. ‬היינו‭ ‬מביאים‭ ‬אותם‭ [‬‮…‬‭] ‬במקרה‭ ‬חירום‭ ‬היינו‭ ‬מביאים‭ ‬ללא‭ ‬ספק‭ ‬את‭ ‬כולם‭ ‬מבלי‭ ‬להפריד‭ ‬את‭ ‬הנוער‭".‬  משה‭ ‬שרת‭ ‬סיכם‭ ‬את‭ ‬הדיון‭ ‬בהודעה‭ ‬שוועדות‭ ‬הסלקציה‭ ‬לא‭ ‬יביאו‭ ‬לארץ‭ ‬משפחות‭ ‬המסרבות‭ ‬להתיישב‭ ‬במושבים‭.‬

דיון‭ ‬זה‭ ‬משקף‭ ‬גם‭ ‬את‭ ‬מורכבותה‭ ‬של‭ ‬סוגיית‭ ‬הסלקציה‭. ‬לכאורה‭ ‬המחנות‭ ‬נחלקו‭ ‬בין‭ "‬אנשי‭ ‬החזון‭" ‬בראשותו‭ ‬של‭ ‬ראש‭ ‬הממשלה‭ ‬דוד‭ ‬בן‭-‬גוריון‭ ‬לבין‭ "‬אנשי‭ ‬המעשה‭" ‬בו‭ ‬מצויים‭ ‬אנשים‭ ‬פרגמטיים‭ ‬יותר‭ ‬כגון‭ ‬שר‭ ‬האוצר‭ ‬אליעזר‭ ‬קפלן‭, ‬גזבר‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬לוי‭ ‬אשכול‭, ‬ראש‭ ‬מחלקת‭ ‬הקליטה‭ ‬של‭ ‬הסוכנות‭ ‬גיורא‭ ‬יוספטל‭, ‬מנכ‭"‬ל‭ ‬משרד‭ ‬הבריאות‭ ‬דר‭' ‬חיים‭ ‬שיבא‭ ‬ודר‭' ‬אליעזר‭ ‬מתן‭. ‬ראשי‭ ‬מחלקת‭ ‬העלייה‭ ‬של‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬יצחק‭ ‬רפאל‭ ‬ואחריו‭ ‬ש‭"‬ז‭ ‬שרגאי‭, ‬שאנשיהם‭ ‬ברוך‭ ‬דובדבני‭, ‬זאב‭ ‬חקלאי‭, ‬עמוס‭ ‬רבל‭, ‬חיים‭ ‬טלמור‭ ‬ויצחק‭ ‬בן‭-‬שמש  פעלו‭ ‬במרוקו‭ ‬להעלאת‭ ‬היהודים‭, ‬תמכו‭ ‬בביטול‭ ‬מגבלות‭ ‬הסלקציה‭ ‬בעיקר‭ ‬מתוך‭ ‬נאמנות‭ ‬לתפקידם‭ ‬והואשמו‭ ‬על‭-‬ידי‭ ‬יריביהם‭ ‬ברצון‭ ‬להפגין‭ ‬פעילות‭ ‬ולהתהדר‭ ‬בהצלחות‭. ‬אך‭ ‬חילוקי‭ ‬הדעות‭ ‬לא‭ ‬היו‭ ‬כה‭ ‬משמעותיים‭. ‬למעשה‭ ‬בדיון‭ ‬זה‭, ‬בו‭ ‬הושמעו‭ ‬לעתים‭ ‬נימוקים‭ ‬קשים‭ ‬באכזריותם‭, ‬נחשף‭ ‬באופן‭ ‬חד‭ ‬יחסה‭ ‬של‭ ‬כל‭ ‬ההנהגה‭ ‬הישראלית‭, ‬ללא‭ ‬הבדל‭ ‬גישות‭, ‬לתא‭ ‬המשפחתי‭ ‬של‭ ‬האוכלוסייה‭ ‬אותה‭ ‬שיוועו‭ ‬להביא‭ ‬לישראל‭. ‬רוב‭ ‬הדוברים‭ ‬תמכו‭ ‬למעשה‭ ‬בפירוקו‭ ‬של‭ ‬תא‭ ‬משפחתי‭ ‬זה‭ ‬כדי‭ ‬לברור‭ ‬מתוכו‭ ‬את‭ ‬הגברים‭ ‬הבריאים‭, ‬את‭ ‬הילדים‭ ‬ואת‭ ‬הנוער‭ ‬ולהשאיר‭ ‬במרוקו‭ ‬את‭ ‬ההורים‭ ‬עד‭ ‬שהמדינה‭ ‬תהייה‭ ‬מסוגלת‭ ‬להעלותם‭. ‬מובן‭ ‬שגורלן‭ ‬של‭ ‬משפחות‭ ‬מצוקה‭ ‬אלה‭ ‬שנאלצו‭ ‬להישאר‭ ‬במרוקו‭ ‬ללא‭ ‬הדור‭ ‬הצעיר‭ ‬והבריא‭ ‬לא‭ ‬העסיק‭ ‬כלל‭ ‬את‭ ‬ראשי‭ ‬המדינה‭. ‬המשימה‭ ‬של‭ ‬הגדלת‭ ‬האוכלוסייה‭ ‬הבריאה‭ ‬שתתמודד‭ ‬מול‭ ‬הסכנות‭ ‬הביטחוניות‭ ‬האורבות‭ ‬מבחוץ‭ ‬ותפטור‭ ‬את‭ ‬הבעייה‭ ‬הדמוגראפית‭ ‬היתה‭ ‬לעקרון‭ ‬מקודש‭ ‬שהנחה‭ ‬במודע‭ ‬או‭ ‬שלא‭ ‬במודע‭ ‬את‭ ‬כלל‭ ‬מעשיה‭ ‬של‭ ‬ישראל‭ ‬באותה‭ ‬תקופה‭.‬

בקיץ‭ ‬1954‭, ‬גם‭ ‬דר‭' ‬גיורא‭ ‬יוספטל‭ ‬ראש‭ ‬מחלקת‭ ‬הקליטה‭ ‬של‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬ערך‭ ‬סיור‭ ‬במרוקו‭ ‬כדי‭ ‬לבדוק‭ ‬את‭ ‬הרקע‭ ‬הפסיכולוגי‭ ‬לקשיי‭ ‬היקלטותם‭ ‬של‭ ‬יוצאי‭ ‬מרוקו‭ ‬בישראל‭. ‬בשובו‭ ‬לישראל‭, ‬הוא‭ ‬הגה‭ ‬את‭ ‬רעיון‭ ‬הכוונת‭ ‬יהודי‭ ‬האטלס‭ ‬ישירות‭ ‬מן‭ ‬האנייה‭ ‬אל‭ ‬הכפרים‭ ‬החקלאיים‭ ‬באזורי‭ ‬הפיתוח‭ ‬של‭ ‬חבלי‭ ‬התענך‭ ‬ועמק‭ ‬לכיש‭.‬  בישיבות‭ ‬של‭ ‬המוסד‭ ‬לתיאום‭ ‬שהתקיימו‭ ‬בהשתתפותו‭ ‬של‭ ‬שר‭ ‬האוצר‭ ‬לוי‭ ‬אשכול‭, ‬נאבק‭ ‬יוספטל‭ ‬על‭ ‬הקמת‭ ‬חוות‭ ‬חקלאיות‭ ‬שינוהלו‭ ‬על‭-‬ידי‭ ‬צעירים‭ ‬יוצאי‭ ‬מרוקו‭. ‬גם‭ ‬יוספטל‭ ‬הפרגמטיסט‭ ‬והזהיר‭ ‬המליץ‭ ‬להעלות‭ ‬ארבע‭ ‬מאות‭ ‬צעירים‭ ‬ממרוקו‭ ‬ללא‭ ‬בני‭ ‬משפחותיהם‭, ‬אפילו‭ ‬אם‭ ‬יהיה‭ ‬צורך‭ ‬להפריד‭ ‬בין‭ ‬הורים‭ ‬לילדים‭ ‬או‭ ‬בין‭ ‬בעל‭ ‬לאישתו‭. ‬צעירים‭ ‬אלה‭ ‬יהוו‭ ‬לדבריו‭ ‬כוח‭ ‬אדם‭ ‬זול‭ ‬בגלל‭ ‬שהם‭ ‬לא‭ ‬יצטרכו‭ ‬לפרנס‭ ‬את‭ ‬משפחותיהם‭. ‬הרעיון‭ ‬לא‭ ‬התקבל‭ ‬על‭-‬ידי‭ ‬שאר‭ ‬המשתתפים‭. ‬בישיבה‭ ‬הותקף‭ ‬יוספטל‭ ‬על‭-‬ידי‭ ‬יהודה‭ ‬ברגינסקי‭ ‬ממפ‭"‬ם‭, ‬ראש‭ ‬מחלקת‭ ‬הקליטה‭ ‬של‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭, ‬שטען‭ ‬שלא‭ ‬מתקבל‭ ‬על‭ ‬הדעת‭ ‬שיהודים‭ ‬יפרדו‭ ‬מהוריהם‭ ‬כמו‭ ‬אצל‭ ‬אסקימוסים‭ ‬ו‭"‬יפקירו‭ ‬את‭ ‬הזקנים‭ ‬שאין‭ ‬בהם‭ ‬תועלת‭".‬  

יהודה‭ ‬גרינקר‭ ‬מנהלל‭ ‬יחד‭ ‬עם‭ ‬אחיו‭ ‬יצחק‭ ‬התמסרו‭ ‬לחיפוש‭ ‬יהודים‭ ‬שעסקו‭ ‬בחקלאות‭ ‬הכפרי‭ ‬האטלס‭.‬  בחלק‭ ‬מסיוריו‭ ‬בכפרים‭ ‬התלווה‭ ‬אליו‭ ‬דר‭' ‬אליעזר‭ ‬מתן‭ ‬ממשרד‭ ‬הבריאות‭ ‬כדי‭ ‬לדאוג‭ ‬להקפדה‭ ‬על‭ ‬כללי‭ ‬הסלקציה‭ ‬בתחום‭ ‬הבריאות‭. ‬ב-24‭ ‬בפברואר‭ ‬1955‭ ‬הצליח‭ ‬גרינקר‭ ‬לארגן‭ ‬גרעין‭ ‬ראשון‭ ‬של‭ ‬57‭ ‬משפחות‭ ‬עובדי‭ ‬אדמה‭ ‬מן‭ ‬הכפר‭ ‬איית‭-‬בוגמז‭ ‬שהועבר‭ ‬למחנה‭ ‬הכשרה‭ "‬חרובית‭" ‬בחבל‭ ‬לכיש‭ ‬שהקימו‭ ‬מאוחר‭ ‬יותר‭ ‬את‭ ‬מושבי‭ ‬עוצם‭ ‬ואיתן‭. ‬ארבעה‭ ‬ימים‭ ‬לאחר‭ ‬מכן‭ ‬קיבל‭ ‬מכתב‭ ‬משר‭ ‬האוצר‭ ‬אשכול‭ ‬שהודיע‭ ‬לו‭ ‬למתן‭ ‬את‭ ‬התלהבותו‭ "‬ולעשות‭ ‬כל‭ ‬מאמץ‭ ‬להשתחרר‭ ‬במרוקו‭ ‬מהמטען‭ ‬של‭ ‬מיקרים‭ ‬סוציאליים‭ ‬הנספחים‭ ‬לאנשי‭ ‬הכפרים‭. ‬אין‭ ‬אני‭ ‬צריך‭ ‬להדגיש‭ ‬הקשיים‭ ‬הנגרמים‭ ‬הן‭ ‬לכפרים‭ ‬הקולטים‭ ‬והן‭ ‬למדינה‭, ‬בהבאת‭ ‬מקרים‭ ‬אלה‭ ‬ארצה‭". ‬בספטמבר‭ ‬1955‭ ‬סייע‭ ‬גרינקר‭ ‬להקמתו‭ ‬של‭ ‬גרעין‭ "‬שובה‭" ‬בראשותו‭ ‬של‭ ‬ויקטור‭ ‬פרץ‭,‬  עם‭ ‬יותר‭ ‬משבעים‭ ‬משפחות‭ ‬בגילאים‭ ‬צעירים‭ ‬שחלקם‭ ‬הם‭ ‬בוגרי‭ ‬בית‭-‬הספר‭ ‬החקלאי‭ ‬של‭ ‬כי‭"‬ח‭ ‬במְרָכְּש‭. ‬הגרעין‭ ‬הקים‭ ‬בחודש‭ ‬מרס‭ ‬1956‭ ‬את‭ ‬מושב‭ ‬דבורה‭ ‬בחבל‭ ‬תענך‭. ‬בסך‭ ‬הכול‭ ‬הצליחו‭ ‬האחים‭ ‬גרינקר‭ ‬להוציא‭ ‬למרות‭ ‬קשיי‭ ‬הסלקציה‭ ‬553 13‭ ‬יהודים‭ ‬מ-87‭ ‬כפרים‭ ‬באטלס‭.‬  

את‭ ‬מחאתם‭ ‬של‭ ‬יהודי‭ ‬הכפרים‭ ‬נגד‭ ‬מדיניות‭ ‬ההפרדה‭ ‬הסלקטיבית‭ ‬בין‭ ‬בני‭ ‬משפחה‭ ‬ביטאו‭ ‬תושבי‭ ‬אחד‭ ‬הכפרים‭ ‬במכתב‭ ‬שנשלח‭ ‬למשרדי‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬בירושלים‭ ‬ובו‭ ‬נכתב‭: "‬על‭ ‬דעת‭ ‬בית‭ ‬דין‭ ‬של‭ ‬מעלה‭ ‬ובית‭ ‬דין‭ ‬של‭ ‬מטה‭, ‬אנו‭ ‬מבקשים‭ ‬ממעלתכם‭ ‬להעלות‭ ‬אותנו‭, ‬150‭ ‬יהודים‭ ‬בין‭ ‬80‭ ‬אלף‭ ‬ערבים‭. ‬כבר‭ ‬ביקרו‭ ‬אצלנו‭ ‬הציונים‭ ‬ורשמו‭ ‬אותנו‭, ‬אך‭ ‬לבסוף‭ ‬רצו‭ ‬להעלות‭ ‬רק‭ ‬את‭ ‬הבחורים‭ ‬הבריאים‭ ‬ונשארנו‭ ‬דואגים‭ ‬על‭ ‬הזקנים‭ ‬והזקנות‭. ‬איך‭ ‬יישארו‭ ‬בין‭ ‬הגויים‭ ‬ואין‭ ‬מי‭ ‬שידרוש‭ ‬עליהם‭ ‬רחמים‭. ‬קחו‭ ‬אותנו‭ ‬לעבדים‭ ‬וכל‭ ‬מה‭ ‬שתוציאו‭ ‬עלינו‭ ‬ועל‭ ‬עלייתנו‭, ‬תנכו‭ ‬מעבודתנו‭ ‬ומלחמנו‭ ‬בבואנו‭ ‬לישראל‭".‬  במכתב‭ ‬אחר‭ ‬ציין‭ ‬מועמד‭ ‬לעליה‭: "‬ובכן‭ ‬ביקרו‭ ‬אצלנו‭ ‬השליחים‭ ‬ואמרו‭ ‬בשמם‭ ‬של‭ ‬המדינה‭, ‬הסוכנות‭ ‬והראשים‭: ‬הוצא‭ ‬נוציאכם‭ ‬אל‭ ‬אניות‭ ‬הישועה‭, ‬בתנאי‭ ‬שתעזבו‭ ‬את‭ ‬הזקנים‭ ‬ואת‭ ‬החלשים‭, ‬בתנאי‭ ‬שאיש‭ ‬ואיש‭ ‬יבזה‭ ‬את‭ ‬אביהו‭ ‬וזקנו‭ ‬ואח‭ ‬יבגוד‭ ‬באחותו‭, ‬אם‭ ‬היא‭ ‬גיבנת‭ ‬או‭ ‬צולעת‭, ‬כי‭ ‬זה‭ ‬יסוד‭ ‬מוסד‭ ‬אשר‭ ‬על‭-‬פיו‭ ‬ניתקן‭ ‬ונערך‭ ‬תקציב‭ ‬העלייה‭".‬  

החל‭ ‬מחודשי‭ ‬הסתיו‭ ‬1955‭, ‬החלה‭ ‬ההנהגה‭ ‬בישראל‭ ‬להגמיש‭ ‬את‭ ‬כללי‭ ‬הסלקציה‭ ‬ולעשות‭ ‬כל‭ ‬מאמץ‭ ‬כדי‭ ‬להוציא‭ ‬מספר‭ ‬רב‭ ‬ככל‭ ‬האפשר‭ ‬של‭ ‬יהודים‭ ‬לקראת‭ ‬סגירת‭ ‬שערים‭ ‬צפויה‭. ‬ב-5‭ ‬במאי‭ ‬1955‭ ‬שיגר‭ ‬ש‭"‬ז‭ ‬שרגאי‭ ‬לנציגו‭ ‬במרוקו‭ ‬עמוס‭ ‬רבל‭ ‬ולראש‭ ‬תנועת‭ ‬המושבים‭ ‬יצחק‭ ‬קורן‭ ‬את‭ ‬כללי‭ ‬הסלקציה‭ ‬החדשים‭. ‬על‭ ‬פי‭ ‬כללים‭ ‬אלה‭ ‬תינתן‭ ‬זכות‭ ‬קדימה‭ ‬לעליה‭ ‬ממרוקו‭ ‬לאנשי‭ ‬הכפרים‭ ‬ולארגונים‭ ‬התיישבותיים‭ ‬מערי‭ ‬השדה‭. ‬כמו‭ ‬כן‭ ‬בכל‭ ‬מקרה‭ ‬שמשפחות‭ ‬לא‭ ‬אושרו‭ ‬לעלייה‭, ‬יועברו‭ ‬משפחות‭ ‬אלה‭ ‬לערים‭ ‬הגדולות‭, ‬על‭ ‬חשבון‭ ‬הג‭'‬וינט‭. ‬על‭-‬ידי‭ ‬כך‭ ‬יחוסל‭ ‬הכפר‭ ‬כולו‭ ‬ולא‭ ‬יוותרו‭ ‬בו‭ ‬יהודים‭. ‬ארגוני‭ ‬ההתיישבות‭ ‬יקבלו‭ ‬כמחצית‭ ‬העולים‭.‬  במקביל‭ ‬ביצעו‭ ‬גיורא‭ ‬יוספטל‭ ‬ונציג‭ ‬הג‭'‬וינט‭ ‬בפריס‭ ‬תיאודור‭ ‬בקלמן‭ ‬סיור‭ ‬במרוקו‭, ‬בסוף‭ ‬חודש‭ ‬מאי‭, ‬והגיעו‭ ‬למסקנה‭ ‬שלמרות‭ ‬השינויים‭ ‬המדיניים‭ ‬הצפויים‭ ‬במדינה‭ ‬אין‭ ‬הצדקה‭ ‬לראות‭ ‬בעליה‭ ‬ממרוקו‭ "‬עליית‭ ‬הצלה‭" ‬ולכן‭ ‬יש‭ ‬להשאיר‭ ‬את‭ ‬כללי‭ ‬הסלקציה‭ ‬בתוקף‭. ‬יחד‭ ‬עם‭ ‬זאת‭, ‬הורגשה‭ ‬תנועת‭ ‬מעבר‭ ‬מן‭ ‬הכפרים‭ ‬בדרום‭ ‬לקזבלנקה‭ ‬והגברת‭ ‬קצב‭ ‬היציאות‭. ‬לכן‭ ‬נחום‭ ‬גולדמן‭ ‬הציע‭ ‬בישיבת‭ ‬הנהלת‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬לפתוח‭ ‬מחנה‭ ‬מעבר‭ ‬נוסף‭ ‬במרסיי‭.‬  באותה‭ ‬תקופה‭ ‬החלו‭ ‬גם‭ ‬לצוץ‭ ‬הרעיונות‭ ‬הראשונים‭ ‬להוצאת‭ ‬יהודים‭ ‬באופן‭ ‬בלתי‭ ‬לגלי‭. ‬למזלן‭ ‬של‭ ‬משפחות‭ ‬המהגרים‭, ‬רוב‭ ‬פעילי‭ ‬העלייה‭ ‬במרוקו‭ ‬הפרו‭ ‬את‭ ‬הוראות‭ ‬הממשלה‭ ‬ואפשרו‭ ‬איחוד‭ ‬משפחות‭.‬

לנימוקים‭ ‬הענייניים‭ ‬בדבר‭ ‬יכולתה‭ ‬של‭ ‬ישראל‭ ‬לקלוט‭ ‬את‭ ‬המהגרים‭ ‬בממדים‭ ‬כה‭ ‬גדולים‭ ‬ובדבר‭ ‬יכולתן‭ ‬של‭ ‬משפחות‭ ‬ממרוקו‭ ‬שהגיעו‭ ‬ללא‭ ‬מפרנס‭, ‬להיקלט‭ ‬בישראל‭, ‬התלוו‭ ‬נימוקים‭ ‬נוספים‭ ‬שחצו‭ ‬את‭ ‬הקווים‭ ‬בין‭ ‬אנשי‭ ‬המעש‭ ‬לאנשי‭ ‬החזון‭. ‬באופן‭ ‬מעשי‭ ‬החיץ‭ ‬עבר‭ ‬גם‭ ‬בין‭ ‬מחלקת‭ ‬העלייה‭ ‬מצד‭ ‬אחד‭ ‬לבין‭ ‬קואליציה‭ ‬בין‭ ‬משרד‭ ‬הבריאות‭ ‬ומחלקת‭ ‬הקליטה‭.‬  מדובר‭ ‬בוויכוח‭ ‬מקביל‭ ‬בדבר‭ ‬מידת‭ ‬הסכנה‭ ‬המיידית‭ ‬אליה‭ ‬צפויים‭ ‬יהודי‭ ‬מרוקו‭ ‬אותה‭ ‬אימצו‭ ‬באופן‭ ‬אוטומטי‭ ‬כל‭ ‬מתנגדי‭ ‬הסלקציה‭ ‬וזעקו‭ ‬זעקות‭ ‬רמות‭ ‬על‭ ‬המהומות‭ ‬שעלולות‭ ‬להתרחש‭ ‬במדינה‭ ‬אחרי‭ ‬עצמאותה‭ ‬ועל‭ ‬הפגיעות‭ ‬הצפויות‭ ‬ליהודים‭. ‬כמובן‭ ‬שאין‭ ‬קשר‭ ‬בין‭ ‬ההערכות‭ ‬בנושא‭ ‬זה‭ ‬לבין‭ ‬הוויכוח‭ ‬אם‭ ‬יש‭ ‬לקיים‭ ‬את‭ ‬הסלקציה‭ ‬אם‭ ‬לאו‭. ‬

בעיה‭ ‬נוספת‭ ‬היתה‭ ‬הגדרתה‭ ‬של‭ ‬הסלקציה‭. ‬בזמן‭ ‬שחלק‭ ‬מתומכי‭ ‬הסלקציה‭ ‬הבין‭ ‬אותה‭ ‬כך‭ ‬שאין‭ ‬להביא‭ ‬לישראל‭ ‬רק‭ ‬מקרי‭ ‬סעד‭ ‬שלא‭ ‬ניתן‭ ‬בשלב‭ ‬זה‭ ‬לטפל‭ ‬בקליטתם‭ ‬ויש‭ ‬להעלות‭ ‬רק‭ ‬משפחות‭ ‬עם‭ ‬מפרנס‭, ‬תמך‭ ‬חלק‭ ‬שני‭ ‬בסלקציה‭ ‬הפוכה‭, ‬שיטה‭ ‬שכונתה‭ ‬בפי‭ ‬השלטונות‭ ‬המרוקאים‭ ‬בשם‭ "‬הפרדת‭ ‬השמנת‭" (‬écrémage‭) ‬בו‭ ‬פיצלו‭ ‬באופן‭ ‬אכזרי‭ ‬משפחות‭, ‬לקחו‭ ‬מן‭ ‬המשפחה‭ ‬את‭ ‬הנערים‭ ‬במסגרת‭ ‬עליית‭ ‬הנוער‭, ‬לקחו‭ ‬את‭ ‬מפרנס‭ ‬המשפחה‭, ‬והותירו‭ ‬במרוקו‭ ‬את‭ ‬הוריו‭ ‬הקשישים‭. ‬גישה‭ ‬זו‭ ‬בולטת‭ ‬בדבריה‭ ‬של‭ ‬גולדה‭ ‬מאיר‭ ‬ובפעולותיהם‭ ‬של‭ ‬אחדים‭ ‬מן‭ ‬העוסקים‭ ‬בעליית‭ ‬הנוער‭ ‬כגון‭ ‬יאני‭ ‬אבידוב‭ ‬וגם‭ ‬של‭ ‬דוד‭ ‬בן‭-‬גוריון‭ ‬שראה‭ ‬בעליה‭ ‬מאגר‭ ‬של‭ ‬נערים‭ "‬המאיישים‭ ‬שמונים‭ ‬אחוז‭ ‬מכלל‭ ‬חיילי‭ ‬חיל‭ ‬הרגלים‭ ‬בצבא‭". ‬

לחצם‭ ‬של‭ ‬נציגי‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬במרוקו‭ ‬ושל‭ ‬נציגי‭ ‬המוסד‭ ‬מאוחר‭ ‬יותר‭ ‬לקיומה‭ ‬של‭ ‬הצלה‭ ‬בהולה‭, ‬עם‭ ‬סלקציה‭ ‬או‭ ‬בלעדיה‭, ‬גרם‭ ‬בסיכומו‭ ‬של‭ ‬דבר‭ ‬לזעזוע‭ ‬דמוגרפי‭ ‬בתוך‭ ‬הקהילות‭ ‬היהודיות‭ ‬במרוקו‭ ‬ויצר‭ ‬פסיכוזה‭ ‬ובהלת‭ ‬יציאה‭ ‬שהרסה‭ ‬את‭ ‬הרקמה‭ ‬החברתית‭ ‬בתוך‭ ‬הקהילה‭ ‬במרוקו‭ ‬והחריפה‭ ‬את‭ ‬קשיי‭ ‬הקליטה‭ ‬הכלכלית‭ ‬והחברתית‭ ‬בישראל‭. ‬לעומתם‭, ‬הפליגו‭ ‬תומכי‭ ‬הסלקציה‭, ‬בעיקר‭ ‬ממשרד‭ ‬הבריאות‭, ‬בתיאוריות‭ ‬המבוססות‭ ‬על‭ ‬סכנות‭ ‬גנטיות‭  ‬או‭ ‬על‭ ‬הטפה‭ ‬גזענית‭ ‬שלא‭ ‬היה‭ ‬להן‭ ‬קשר‭ ‬לנושא‭.‬  מאוחר‭ ‬יותר‭, ‬הזהיר‭ ‬דר‭' ‬שיבא‭  ‬שהעלאת‭ ‬חולים‭ ‬ממרוקו‭ ‬עלולה‭ ‬לפגוע‭ ‬גנטית‭ ‬בכושרו‭ ‬האינטלקטואלי‭ ‬של‭ ‬העם‭ ‬היהודי‭ ‬בעתיד‭.‬  הוא‭ ‬גם‭ ‬טען‭ ‬שהעלייה‭ ‬מצפון‭-‬אפריקה‭ ‬מקפחת‭ ‬ביודעין‭ ‬את‭ ‬ילידי‭ ‬הארץ‭ ‬שנפגעו‭ ‬במלחמה‭, ‬מכיוון‭ ‬שאין‭ ‬באפשרותו‭ ‬של‭ ‬משרד‭ ‬הבריאות‭ ‬אמצעים‭ ‬מספיקים‭ ‬כדי‭ ‬לטפל‭ ‬בשתי‭ ‬הקבוצות‭. ‬כך‭ ‬הצליח‭ ‬דר‭' ‬שיבא‭ ‬לבטל‭ ‬במוסד‭ ‬לתיאום‭, ‬החלטה‭ ‬שהתקבלה‭ ‬בהנהלת‭ ‬הסוכנות‭ ‬היהודית‭ ‬לאשר‭ ‬הגירתם‭ ‬של‭ ‬000 6‭ ‬יהודים‭ ‬ממרוקו‭ ‬ותוניסיה‭ ‬במסגרת‭ "‬עליית‭ ‬חירום‭". ‬כדי‭ ‬לנסות‭ ‬לשכנע‭ ‬את‭ ‬נציג‭ ‬משרד‭ ‬הבריאות‭ ‬בנחיצות‭ ‬הוצאתם‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬ממרוקו‭, ‬הזמין‭ ‬נציג‭ ‬המוסד‭ ‬לעליה‭ ‬ב‭' ‬יאני‭ ‬אבידוב‭ ‬את‭ ‬דר‭' ‬שיבא‭ ‬למרוקו‭.‬  בשובו‭ ‬לישראל‭ ‬הכריז‭ ‬שיבא‭: "‬העץ‭ ‬אולי‭ ‬נראה‭ ‬רענן‭ ‬אך‭ ‬שורשיו‭ ‬רקובים‭".‬  אך‭ ‬הנזק‭ ‬הממשי‭ ‬היה‭ ‬בהפעלת‭ ‬הסלקציה‭ ‬האינדיבידואלית‭ ‬שגרמה‭ ‬להרס‭ ‬משפחות‭ ‬ולהגברת‭ ‬תחושת‭ ‬הקיפוח‭ ‬שנבעה‭ ‬מהפעלת‭ ‬הסלקציה‭ ‬בתקופת‭ ‬ההגירה‭ ‬מארצות‭ ‬ערב‭ ‬ובוויכוח‭ ‬הציבורי‭ ‬שהתנהל‭ ‬בישראל‭.‬

‭*‬

 

יש‭ ‬לציין‭ ‬שלצד‭ ‬הוויכוח‭ ‬הענייני‭ ‬בדבר‭ ‬מידת‭ ‬הסכנה‭ ‬אליה‭ ‬צפויים‭ ‬יהודי‭ ‬מרוקו‭ ‬ומידת‭ ‬יכולתה‭ ‬של‭ ‬ישראל‭ ‬לקלוט‭ ‬כל‭ ‬יהודי‭ ‬שמעוניין‭ ‬לצאת‭ ‬ממרוקו‭, ‬התלוו‭ ‬לוויכוחים‭, ‬דיונים‭ ‬בסוגיות‭ ‬נלוות‭ ‬שהן‭ ‬פועל‭ ‬יוצא‭ ‬מההגירה‭ ‬ממרוקו‭ ‬אך‭ ‬אין‭ ‬הן‭ ‬קשורות‭ ‬ישירות‭ ‬להגירה‭. ‬הכוונה‭ ‬בעיקר‭ ‬לסוגיית‭ ‬החרדה‭ ‬מן‭ ‬האיזון‭ ‬הדמוגרפי‭-‬תרבותי‭ ‬הבין‭-‬עדתי‭ ‬הקשור‭ ‬למהותה‭ ‬של‭ ‬התרבות‭ ‬הישראלית‭ ‬המתהווה‭. ‬בעיני‭ ‬אחדים‭, ‬תרבות‭ ‬זו‭ ‬נמצאה‭ ‬בתקופת‭ ‬ההגירות‭ ‬הגדולות‭ ‬במצב‭ ‬של‭ ‬התגוננות‭ ‬על‭ ‬עצם‭ ‬קיומה‭ ‬כאשר‭ ‬איימו‭ ‬עליה‭ ‬באופן‭ ‬ממשי‭ ‬או‭ ‬באופן‭ ‬סמוי‭ ‬סכנות‭ ‬שכונו‭ ‬בשם‭ "‬לוונטיניזציה‭" ‬והיטמעות‭ ‬בתת‭-‬תרבות‭ ‬האופיינית‭ ‬למדינות‭ ‬האזור‭. ‬הדבר‭ ‬בא‭ ‬לידי‭ ‬ביטוי‭ ‬במיוחד‭ ‬במאמריהם‭ ‬של‭  ‬קלמן‭ ‬קצנלסון‭, ‬אריה‭ ‬גלבלום‭ ‬ועמוס‭ ‬אילון‭.‬ למרות‭ ‬שהוויכוח‭ ‬בסוגיות‭ ‬אלה‭ ‬לא‭ ‬היה‭ ‬זר‭ ‬להנהגה‭ ‬היהודית‭ ‬במרוקו‭ ‬לא‭ ‬נראה‭ ‬שהדבר‭ ‬השפיע‭ ‬על‭ ‬דבקותם‭ ‬של‭ ‬היהודים‭ ‬ברעיון‭ ‬עזיבת‭ ‬מרוקו‭.‬

Publié dans Publcations

Pour être informé des derniers articles, inscrivez vous :

Commenter cet article