Le royaume unifié comme roman de propagande pan-israelite

Publié le par Yigal Bin-Nun

סיפור‭ ‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭ ‬כרומן‭ ‬תעמולה‭ ‬פאן־ישראלי

מאת‭ ‬ד‭"‬ר‭ ‬יגאל‭ ‬בן‭-‬נון École Pratique des Hautes Etudes

 

 

 

ויכוח‭ ‬סוער‭ ‬ניטש‭ ‬עדיין‭ ‬בין‭ ‬ארכאולוגים‭ ‬חסידי‭ ‬התארוך‭ ‬הנמוך‭ ‬לעומת‭ ‬תומכי‭ ‬התארוך‭ ‬הגבוה‭ ‬בעניין‭ ‬זיהוין‭ ‬של‭ ‬שכבות‭ ‬באתרי‭ ‬חפירות‭ ‬וייחוסן‭ ‬לבית‭ ‬עומרי‭ ‬או‭ ‬לימי‭ ‬מלכותו‭ ‬המשוערים‭ ‬של‭ ‬שלמה‭. ‬למרות‭ ‬הבדלי‭ ‬הניואנסים‭ ‬ביניהם‭, ‬ישראל‭ ‬פינקלשטיין‭, ‬נדב‭ ‬נאמן‭, ‬דוד‭ ‬אוסישקין‭ ‬וזאב‭ ‬הרצוג‭ ‬שוללים‭ ‬קיומה‭ ‬של‭ ‬מעצמה‭ ‬מדינית‭ ‬וכלכלית‭ ‬תחת‭ ‬שלטונם‭ ‬של‭ ‬דוד‭ ‬ושלמה‭. ‬לעומתם‭ ‬זכריה‭ ‬קלאי‭, ‬אמנון‭ ‬בן‭-‬תור‭, ‬עמיחי‭ ‬מזר‭, ‬ברוך‭ ‬הלפרן‭ ‬ואילת‭ ‬מזר‭ ‬נלחמים‭ ‬להוכיח‭ ‬שהביצורים‭ ‬במגידו‭, ‬חצור‭, ‬תל‭ ‬גזר‭ ‬ועיר‭ ‬דוד‭ ‬הם‭ ‬מן‭ ‬המאה‭ ‬העשירית‭ ‬לפני‭ ‬הספירה‭ ‬ומאשימים‭ ‬את‭ ‬יריביהם‭ ‬במינימליזם‭, ‬בדקונסטרוקציוניזם‭ ‬ובכניעה‭ ‬לרוח‭ ‬הזמן‭ (‬צייטגייסט‭) ‬שיצרו‭ ‬ההיסטוריונים‭ ‬החדשים‭. ‬לעומתם‭, ‬יריבי‭ "‬הארכאולוגים‭ ‬החדשים‭" ‬זוכים‭ ‬בפיהם‭ ‬לכינויים‭ ‬כגון‭ ‬שמרנים‭ ‬או‭ ‬פונדמנטליסטים‭.‬

הארכאולוגיה‭ ‬נתפסת‭ ‬בעיני‭ ‬הציבור‭ ‬הרחב‭ ‬כגורם‭ ‬מדעי‭ ‬מדויק‭ ‬שממצאיו‭ ‬מכריעים‭ ‬מחלוקות‭ ‬והוא‭ ‬מאמת‭ ‬או‭ ‬פוסל‭ ‬תיאוריות‭ ‬בתחום‭ ‬ההיסטורי‭. ‬אך‭ ‬לא‭ ‬כך‭ ‬הדבר‭. ‬למרות‭ ‬ההתפתחות‭ ‬המשמעותית‭ ‬במדע‭ ‬זה‭ ‬בשנות‭ ‬השמונים‭, ‬אין‭ ‬בכוחו‭ ‬להכריע‭ ‬בסוגיית‭ ‬ההיסטוריוגרפיה‭ ‬של‭ ‬המאה‭ ‬העשירית‭, ‬אלא‭ ‬רק‭ ‬להעניק‭ ‬ארגומנטציה‭ ‬נלווית‭ ‬למשתתפי‭ ‬הדיון‭, ‬משני‭ ‬צדי‭ ‬המתרס‭. ‬להערכתי‭, ‬הסוגיה‭ ‬תמצא‭ ‬את‭ ‬פתרונה‭ ‬רק‭ ‬במחקר‭ ‬ההיסטורי‭, ‬בזכות‭ ‬ניתוח‭ ‬טקסטואלי‭ ‬דיאכרוני‭, ‬תוך‭ ‬הישענות‭ ‬על‭ ‬ממצאים‭ ‬ארכאולוגיים‭ ‬ואפיגרפיים‭. ‬אין‭ ‬זה‭ ‬מקרה‭ ‬שראש‭ ‬החוג‭ ‬לארכאולוגיה‭ ‬באוניברסיטת‭ ‬תל‭ ‬אביב‭ ‬ישראל‭ ‬פינקלשטיין‭ ‬וניל‭ ‬אשר‭ ‬סילברמן‭ ‬ביססו‭ ‬את‭ ‬מחקרם‭ ‬המצוין‭ ‬על‭ "‬דוד‭ ‬ושלמה‭, ‬בין‭ ‬מציאות‭ ‬היסטורית‭ ‬למיתוס‭" (‬הוצאת‭ ‬אוניברסיטת‭ ‬תל‭-‬אביב‭ ‬2006‭) ‬לא‭ ‬פחות‭ ‬על‭ ‬נימוקים‭ ‬טקסטואליים‭ ‬מאשר‭ ‬על‭ ‬ממצאים‭ ‬ארכאולוגים‭. ‬

מאמר‭ ‬זה‭ ‬בא‭ ‬להוסיף‭ ‬נימוקים‭ ‬לקביעת‭ ‬אפשרות‭ ‬קיומה‭ ‬של‭ "‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭" ‬אך‭ ‬גם‭ ‬לבדוק‭ ‬מחדש‭ ‬את‭ ‬מסקנת‭ ‬חוקרים‭ ‬אלה‭ ‬בנוגע‭ ‬למחברי‭ ‬הסיפורים‭ ‬בספרי‭ ‬שמואל‭ ‬א‭ (‬פרקים‭ ‬ט‭-‬לא‭), ‬שמואל‭ ‬ב‭ (‬פרקים‭ ‬א‭-‬כד‭) ‬ומלכים‭ ‬א‭ (‬פרקים‭ ‬א‭-‬י‭; ‬יא‭, ‬א‭-‬כא‭) ‬על‭ ‬ממלכה‭ ‬זו‭ ‬ועל‭ ‬חצר‭ ‬המלוכה‭ ‬ששימשה‭ ‬אותם‭ ‬כמודל‭ ‬לחיבוריהם‭. ‬אפשר‭ ‬לומר‭ ‬שקיימת‭ ‬היום‭ ‬הסכמה‭ ‬רחבה‭ ‬בקרב‭ ‬החוקרים‭ ‬לגבי‭ ‬שטחה‭ ‬ומידת‭ ‬עצמתה‭ ‬של‭ ‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭. ‬כולם‭ ‬תמימי‭ ‬דעים‭ ‬שהסיפור‭ ‬המקראי‭ ‬הפריז‭ ‬במידה‭ ‬זו‭ ‬או‭ ‬אחרת‭ ‬בתיאורי‭ ‬עושרה‭ ‬והיקפה‭. ‬גם‭ ‬קיומו‭ ‬ההיסטורי‭ ‬של‭ ‬המלך‭ ‬דוד‭, ‬אבי‭ ‬השושלת‭, ‬אינו‭ ‬מוטל‭ ‬בספק‭. ‬כתובת‭ ‬מישע‭ ‬הדיבוני‭ ‬מלך‭ ‬מואב‭ (‬שורה‭ ‬31‭) ‬וכתובת‭ ‬תל‭ ‬דן‭ ‬המיוחסת‭ ‬לחזאל‭ ‬מלך‭ ‬ארם‭ (‬שורה‭ ‬9‭) ‬מעידים‭ ‬על‭ ‬קיומה‭ ‬של‭ ‬שושלת‭ ‬בשם‭ "‬בית‭ ‬דוד‭". ‬להוציא‭ ‬את‭ ‬שלטונה‭ ‬של‭ ‬המלכה‭ ‬עתליה‭ ‬בת‭ ‬אחאב‭ (‬835-842/841‭) ‬ופרשת‭ ‬התמלכותו‭ ‬המפוקפקת‭ ‬של‭ ‬יואש‭ (‬802/801-842/841‭) ‬המעמידה‭ ‬בספק‭ ‬את‭ ‬רציפות‭ ‬שושלת‭ ‬בית‭ ‬דוד‭, ‬ממלכת‭ ‬יהודה‭ ‬שמרה‭ ‬על‭ ‬יציבות‭ ‬שושלתית‭, ‬בניגוד‭ ‬לחילופי‭ ‬השושלות‭ ‬הרבים‭ ‬בממלכת‭ ‬ישראל‭, ‬השכנה‭ ‬הדומיננטטית‭ ‬מצפון‭. ‬כידוע‭, ‬ממלכות‭ ‬רבות‭ ‬נקראות‭ ‬על‭ ‬שם‭ ‬אבי‭ ‬השושלת‭, ‬כגון‭ ‬ממלכת‭ ‬דוד‭ ‬או‭ ‬ממלכת‭ ‬עומרי‭.‬

פענוח‭ ‬צופן‭ ‬קיומה‭ ‬של‭ "‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭" ‬מצוי‭ ‬בטקסט‭ ‬המקראי‭ ‬עצמו‭. ‬ניתוחו‭ ‬הנכון‭ ‬יוביל‭ ‬אותנו‭ ‬למסקנות‭ ‬לגבי‭ ‬מידת‭ ‬אמתותו‭ ‬ההיסטורית‭. ‬מבט‭ ‬סינכרוני‭ ‬ראשוני‭ ‬בסיפורי‭ ‬שמואל‭ ‬ומלכים‭, ‬בפרקים‭ ‬הרלוונטיים‭, ‬מאפשר‭ ‬לנו‭ ‬להגדיר‭ ‬את‭ ‬סוגתם‭ ‬הספרותית‭. ‬אין‭ ‬מדובר‭ ‬בסיפור‭ ‬מיתולוגי‭ ‬בו‭ ‬מככבים‭ ‬אלים‭ ‬ובו‭ ‬מתרחשים‭ ‬נסים‭, ‬אותות‭ ‬ונפלאות‭, ‬דוגמת‭ ‬סיפורי‭ ‬ספרי‭ ‬בראשית‭ ‬ושמות‭. ‬אין‭ ‬הוא‭ ‬סיפור‭ ‬אגדתי‭ ‬נוסח‭ ‬סיפורי‭ ‬האבות‭. ‬חשוב‭ ‬לציין‭ ‬שסיפורי‭ ‬התמלכותם‭ ‬של‭ ‬דוד‭ ‬ושלמה‭ ‬מצטיינים‭ ‬בשפע‭ ‬רב‭ ‬של‭ ‬פרטים‭ ‬וכוללים‭ ‬תיאור‭ ‬אירועים‭ ‬מדויק‭, ‬בשפה‭ ‬ברורה‭ ‬וקולחת‭. ‬הדבר‭ ‬הבולט‭ ‬בסיפורים‭ ‬אלה‭ ‬הוא‭ ‬השימוש‭ ‬הרב‭ ‬שנעשה‭ ‬בציון‭ ‬שמותיהן‭ ‬של‭ ‬הדמויות‭ ‬הראשיות‭ ‬והמשניות‭ (‬שם‭ ‬פרטי‭ ‬ושם‭ ‬האב‭) ‬וכן‭ ‬בציון‭ ‬קפדני‭ ‬של‭ ‬המקומות‭ ‬הגאוגרפיים‭ ‬הרלוונטיים‭ ‬ביהודה‭, ‬בפלשת‭ ‬ובישראל‭. ‬

מניתי‭ ‬בסריקה‭ ‬ראשונה‭ ‬כ-221‭ ‬פטרונימים‭ ‬וכ-183‭ ‬טופונימים‭, ‬שונים‭ ‬לאורך‭ ‬אותם‭ ‬פרקים‭. ‬כמו‭ ‬כן‭, ‬הטקסטים‭ ‬המקראיים‭ ‬על‭ ‬שאול‭ ‬דוד‭ ‬ושלמה‭ ‬כוללים‭ ‬927 29‭ ‬מילים‭ ‬ו-938 1‭ ‬שורות‭, ‬בזמן‭ ‬שהטקסטים‭ ‬על‭ ‬מלכים‭ ‬גדולים‭ ‬כעמרי‭ ‬ואחאב‭, ‬שחיו‭ ‬כמאה‭ ‬שנה‭ ‬לאחר‭ ‬מכן‭, ‬הכוללים‭ ‬גם‭ ‬את‭ ‬אגדות‭ ‬אליהו‭ ‬ואלישע‭, ‬מונים‭ ‬רק‭ ‬875 3‭ ‬מילים‭ ‬ו-320‭ ‬שורות‭. ‬כל‭ ‬ידיעותינו‭ ‬על‭ ‬עומרי‭, ‬מייסד‭ ‬השושלת‭, ‬כלול‭ ‬רק‭ ‬ב-238‭ ‬מילים‭ ‬בספר‭ ‬מלכים‭ ‬א‭. ‬לשלושת‭ ‬מלכי‭ ‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭ ‬שאול‭, ‬דוד‭ ‬ושלמה‭ ‬שמלכו‭ ‬במאה‭ ‬העשירית‭ ‬הרחוקה‭ ‬מוקדשים‭  ‬בספרי‭ ‬שמואל‭ ‬ומלכים‭ ‬57‭ ‬פרקים‭ ‬ולארבעים‭ ‬מלכי‭ ‬ישראל‭ ‬ויהודה‭ ‬שמלכו‭ ‬משנת‭ ‬931‭ ‬עד‭ ‬587‭ ‬מוקדשים‭ ‬רק‭ ‬37‭ ‬פרקים‭. ‬בניגוד‭ ‬למחזור‭ ‬סיפורי‭ ‬אליהו‭ ‬ואלישע‭ ‬בהם‭ ‬משולבים‭ ‬פרטים‭ ‬מעורפלים‭ ‬על‭ ‬שלטון‭ ‬אחאב‭ ‬ובניו‭, ‬אין‭ ‬אנו‭ ‬מוצאים‭ ‬בסיפורי‭ ‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭ ‬צלקות‭ ‬עריכה‭ ‬המעידים‭ ‬על‭ ‬חיתוכים‭ ‬בטקסט‭ ‬או‭ ‬על‭ ‬עיבוד‭ ‬מחודש‭ ‬של‭ ‬הסיפורים‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬תפיסה‭ ‬אידאולוגית‭, ‬תאולוגית‭ ‬או‭ ‬פוליטית‭ ‬פרי‭ ‬עטם‭ ‬של‭ ‬עורכים‭ ‬מאוחרים‭. ‬

קביעת‭ ‬הסוגה‭ ‬הספרותית‭ ‬מובילה‭ ‬אותנו‭ ‬למסקנה‭ ‬שסיפור‭ ‬מלוכתם‭ ‬של‭ ‬שאול‭, ‬דוד‭ ‬ושלמה‭ ‬לא‭ ‬הגיע‭ ‬למחבר‭ ‬באמצעות‭ ‬מסורת‭ ‬שבעל‭ ‬פה‭ ‬שעברה‭ ‬מדור‭ ‬לדור‭ ‬ושכתוצאה‭ ‬מכך‭ ‬פרטיה‭ ‬נשכחו‭ ‬או‭ ‬השתבשו‭. ‬אירועים‭ ‬המגיעים‭ ‬למחבר‭ ‬המקראי‭ ‬בדרך‭ ‬אוראלית‭ ‬כמסורת‭ ‬עממית‭ ‬ולא‭ ‬באמצעות‭ ‬תיעוד‭ ‬בכתב‭ ‬מוכרים‭ ‬לנו‭ ‬היטב‭ ‬מספר‭ ‬מלכים‭ ‬והם‭ ‬מהווים‭ ‬סוגה‭ ‬ספרותית‭ ‬בפני‭ ‬עצמה‭. ‬מדובר‭ ‬בסוגה‭ ‬המכונה‭ "‬סיפורי‭ ‬נביאים‭", ‬שקדמה‭ ‬לספרות‭ ‬הנבואית‭ ‬של‭ ‬נביאי‭ ‬הכתב‭ ‬כעמוס‭, ‬הושע‭ ‬וישעיהו‭ ‬בן‭-‬אמוץ‭. ‬לדוגמה‭, ‬מחזור‭ ‬סיפורי‭ ‬אליהו‭ ‬ואלישע‭ ‬מן‭ ‬המאה‭ ‬התשיעית‭ ‬מצטיינים‭ ‬במיעוט‭ ‬שמות‭ ‬מקומות‭ ‬ואנשים‭, ‬בחוסר‭ ‬דיוק‭ ‬ובסימני‭ ‬עריכה‭ ‬רבים‭. ‬כיוון‭ ‬שזמן‭ ‬רב‭ ‬יחסית‭ ‬עבר‭ ‬בין‭ ‬מועד‭ ‬ניסוחם‭ ‬בכתב‭ ‬לבין‭ ‬האירועים‭ ‬המתוארים‭ ‬בהם‭, ‬המחבר‭ ‬אינו‭ ‬יודע‭ ‬אפילו‭ ‬את‭ ‬שמם‭ ‬של‭ ‬מלך‭ ‬ישראל‭ ‬ושל‭ ‬מלך‭ ‬ארם‭ ‬שאת‭ ‬קורותיהם‭ ‬הוא‭ ‬כותב‭. ‬לא‭ ‬כך‭ ‬נראים‭ ‬כאמור‭ ‬סיפורי‭ ‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭. ‬לקורא‭ ‬יש‭ ‬תחושה‭ ‬שהסיפורים‭ ‬נכתבו‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬עד‭ ‬ראייה‭ ‬שחי‭ ‬את‭ ‬האירועים‭, ‬נטל‭ ‬בהם‭ ‬חלק‭ ‬וכתוצאה‭ ‬מכך‭, ‬מסוגל‭ ‬לדווח‭ ‬עליהם‭ ‬בפירוט‭ ‬רב‭. ‬

אם‭ ‬נניח‭ ‬שסופרים‭ ‬שחיו‭ ‬בחצרותיהם‭ ‬של‭ ‬שאול‭, ‬דוד‭ ‬ושלמה‭ ‬רשמו‭ ‬בפירוט‭ ‬ובדיוק‭ ‬רב‭ ‬את‭ ‬קורותיהם‭, ‬מתעוררות‭ ‬שתי‭ ‬שאלות‭: ‬האם‭ ‬בראשית‭ ‬המאה‭ ‬העשירית‭ ‬השימוש‭ ‬בכתב‭ ‬בחצרות‭ ‬מלוכה‭ ‬אלה‭ ‬ובמקדשיהם‭ ‬היה‭ ‬נפוץ‭ ‬במידה‭ ‬שיכול‭ ‬היה‭ ‬להצמיח‭ ‬יצירות‭ ‬היסטוריוגרפיות‭ ‬כה‭ ‬מורכבות‭. ‬מבט‭ ‬מהיר‭ ‬על‭ ‬הגילויים‭ ‬האפיגרפיים‭ ‬יוכיח‭ ‬שהמציאות‭ ‬רחוקה‭ ‬מכך‭. ‬מן‭ ‬התקופה‭ ‬שקדמה‭ ‬למאה‭ ‬התשיעית‭ ‬לא‭ ‬נמצאו‭ ‬בכנען‭ ‬כתובות‭ ‬ממשיות‭. ‬הן‭ ‬כוללות‭ ‬ציון‭ ‬שמות‭ ‬על‭ ‬ראשי‭ ‬חיצים‭ ‬וכידונים‭, ‬כתובת‭ ‬צרביט‭ ‬אלח‭'‬דים‭ ‬בסיני‭, ‬כתובת‭ ‬עיזבת‭ ‬צרטה‭ ‬ורשימות‭ ‬אלף‭-‬בית‭ ‬שהתגלו‭ ‬בגזר‭ ‬הפלשתית‭ ‬ובתל‭ ‬זית‭. ‬לוח‭ ‬גזר‭ ‬במבנה‭ ‬של‭ ‬שיר‭ ‬אף‭ ‬הוא‭ ‬שייך‭ ‬לאותה‭ ‬תקופה‭. ‬כתובות‭ ‬יותר‭ ‬ארוכות‭ ‬יחסית‭ ‬נמצאו‭ ‬על‭ ‬חרסים‭ ‬רק‭ ‬החל‭ ‬מן‭ ‬מן‭ ‬השליש‭ ‬השני‭ ‬של‭ ‬המאה‭ ‬התשיעית‭, ‬זמן‭ ‬רב‭ ‬אחרי‭ ‬מלכות‭ ‬שלמה‭ ‬המשוערת‭. ‬אמנם‭ ‬קיימת‭ ‬ספרות‭ ‬עניפה‭ ‬שנוצרה‭ ‬במערב‭ ‬השמי‭ ‬ובמיוחד‭ ‬באוגרית‭, ‬אך‭ ‬אין‭ ‬בה‭ ‬כלל‭ ‬כתיבה‭ ‬היסטוריוגרפית‭ ‬אלא‭ ‬רק‭ ‬ספרות‭ ‬מיתית‭ ‬ופואטית‭ ‬נטולת‭ ‬אירועים‭ ‬היסטוריים‭. ‬יתר‭ ‬על‭ ‬כן‭, ‬אין‭ ‬דין‭ ‬תרבותן‭ ‬של‭ ‬ממלכות‭ ‬גדולות‭ ‬ומפותחות‭ ‬כאוגרית‭, ‬מארי‭, ‬אבלה‭, ‬קטנה‭, ‬תדמור‭, ‬כדין‭ ‬ממלכות‭ ‬יהודה‭ ‬וישראל‭ ‬שהיו‭ ‬עדיין‭ ‬בראשית‭ ‬התהוותן‭ ‬במאה‭ ‬העשירית‭. ‬ההנחה‭ ‬שהטקסטים‭ ‬המרשימים‭ ‬בספרי‭ ‬שמואל‭ ‬ומלכים‭ ‬נכתבו‭ ‬במאה‭ ‬העשירית‭ ‬נראית‭ ‬אם‭ ‬כך‭ ‬בלתי‭ ‬סבירה‭ ‬וסותרת‭ ‬את‭ ‬המציאות‭ ‬הסוציו‭-‬תרבותית‭ ‬בשני‭ ‬אזורים‭ ‬אלה‭. ‬קיים‭ ‬פער‭ ‬גדול‭ ‬מדי‭ ‬בין‭ ‬רמת‭ ‬הכתיבה‭ ‬בסיפורים‭ ‬על‭ ‬דוד‭ ‬ושלמה‭, ‬איכותה‭ ‬וכמותה‭, ‬לבין‭ ‬העדר‭ ‬כמעט‭ ‬מוחלט‭ ‬של‭ ‬כתובות‭ ‬מנהליות‭ ‬בשטחי‭ ‬יהודה‭ ‬וישראל‭, ‬שהן‭ ‬הוכחה‭ ‬לקיומן‭ ‬של‭ ‬ממלכות‭ ‬מפותחות‭.‬

אף‭ ‬אם‭ ‬נקבל‭ ‬כהנחת‭ ‬עבודה‭ ‬שהידע‭ ‬של‭ ‬סופרי‭ ‬החצר‭ ‬בימי‭ ‬דוד‭ ‬ושלמה‭ ‬היה‭ ‬מפותח‭ ‬דיו‭ ‬עד‭ ‬כדי‭ ‬כתיבת‭ ‬חיבור‭ ‬היסטוריוגרפי‭ ‬רב‭ ‬היקף‭, ‬תשאל‭ ‬השאלה‭ ‬כיצד‭ ‬נעלם‭ ‬ידע‭ ‬זה‭ ‬בימי‭ ‬כל‭ ‬המלכים‭ ‬שבאו‭ ‬אחריהם‭. ‬איך‭ ‬יתכן‭ ‬שבימי‭ ‬יורשיהם‭ ‬לא‭ ‬היו‭ ‬סופרים‭ ‬המסוגלים‭ ‬למסור‭ ‬לנו‭ ‬פרטים‭ ‬בעלי‭ ‬ערך‭ ‬היסטורי‭ ‬על‭ ‬ירבעם‭ (‬909-931/930‭) ‬ורחבעם‭ (‬914-931/930‭) ‬אלא‭ ‬רק‭ ‬סיפורי‭ ‬אגדה‭ ‬המיוחסים‭ ‬לנביאים‭ ‬על‭ ‬סמך‭ ‬מסורות‭ ‬שבעל‭ ‬פה‭. ‬איך‭ ‬יתכן‭ ‬שסופרי‭ ‬התקופה‭ ‬לא‭ ‬יכלו‭ ‬למסור‭ ‬לנו‭ ‬מידע‭ ‬מפורט‭ ‬על‭ ‬מסע‭ ‬שישק‭ ‬כדוגמת‭ ‬המידע‭ ‬על‭ ‬מלחמותיו‭ ‬של‭ ‬דוד‭ ‬בפלשתים‭. ‬כיצד‭ ‬אפשר‭ ‬להסביר‭ ‬שסופרי‭ ‬המאה‭ ‬התשיעית‭ ‬לא‭ ‬היו‭ ‬מסוגלים‭ ‬לתעד‭ ‬אלא‭ ‬בפסוקים‭ ‬בודדים‭ ‬את‭ ‬ימיהם‭, ‬מפעליהם‭ ‬ומלחמותיהם‭ ‬של‭ ‬מלכים‭ ‬חשובים‭ ‬כעומרי‭ ‬ואחאב‭. ‬הרי‭ ‬לא‭ ‬ידוע‭ ‬לנו‭ ‬על‭ ‬שום‭ ‬אירוע‭ ‬דרמטי‭ ‬באזור‭ ‬שיצדיק‭ ‬אבדן‭ ‬ידע‭ ‬זה‭. ‬אפילו‭ ‬בסוף‭ ‬קיומה‭ ‬של‭ ‬ממלכת‭ ‬ישראל‭, ‬בימי‭ ‬ירבעם‭ ‬בן‭ ‬יואש‭ (‬750/749-790‭), ‬לא‭ ‬הגיעו‭ ‬עדיין‭ ‬לרמת‭ ‬דיווח‭ ‬שתתקרב‭ ‬לכתיבה‭ ‬היסטוריוגרפית‭ ‬ממשית‭. ‬על‭ ‬מלכים‭ ‬חשובים‭ ‬מן‭ ‬המאה‭ ‬השמינית‭ ‬כחזקיהו‭ (‬697/696-726‭) ‬ומן‭ ‬המאה‭ ‬השביעית‭ ‬כיאשיהו‭ (‬609-640/639‭) ‬לא‭ ‬נמסרו‭ ‬לנו‭ ‬פרטים‭ ‬כה‭ ‬מדויקים‭ ‬בהשוואה‭ ‬לסיפורים‭ ‬על‭ ‬דוד‭ ‬ושלמה‭. ‬העובדה‭ ‬שהמחברים‭ ‬המקראיים‭ ‬קבעו‭ ‬באופן‭ ‬סכמטי‭ ‬את‭ ‬משך‭ ‬שלטונם‭ ‬של‭ ‬דוד‭ ‬ושל‭ ‬שלמה‭ ‬ל‭"‬ארבעים‭ ‬שנה‭" ‬כל‭ ‬אחד‭, ‬דייה‭ ‬כדי‭ ‬להבין‭ ‬שהמחברים‭ ‬מודים‭ ‬בכך‭ ‬שהם‭ ‬אינם‭ ‬יודעים‭ ‬דבר‭ ‬ממשי‭ ‬אף‭ ‬על‭ ‬משך‭ ‬שלטונם‭. ‬עובדה‭ ‬זו‭ ‬מנוגדת‭ ‬לנוהג‭ ‬המקובל‭ ‬על‭ ‬מחברי‭ ‬ספרי‭ ‬מלכים‭ ‬המציינים‭ ‬במדויק‭ ‬את‭ ‬משך‭ ‬שלטונם‭ ‬של‭ ‬מלכי‭ ‬ישראל‭ ‬החל‭ ‬מירבעם‭ ‬הראשון‭ ‬ושל‭ ‬מלכי‭ ‬יהודה‭ ‬החל‭ ‬מרחבעם‭. ‬כמו‭ ‬כן‭, ‬כל‭ ‬אותן‭ ‬נוסחאות‭ ‬המשמשות‭ ‬את‭ ‬מחברי‭ ‬ספר‭ ‬מלכים‭ ‬כדי‭ ‬להציג‭ ‬את‭ ‬מלכי‭ ‬ישראל‭ ‬ויהודה‭ ‬והערכת‭ ‬שלטונם‭ ‬נעדרות‭ ‬בסיפורי‭ ‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭.‬

אם‭ ‬קורות‭ ‬מלכותם‭ ‬של‭ ‬מלכי‭ ‬בית‭ ‬דוד‭ ‬הראשונים‭ ‬לא‭ ‬נכתבו‭ ‬בימיהם‭ ‬וגם‭ ‬לא‭ ‬הגיעו‭ ‬למחברם‭ ‬בדרך‭ ‬של‭ ‬מסורת‭ ‬שבעל‭-‬פה‭, ‬המסקנה‭ ‬היא‭ ‬שהם‭ ‬נכתבו‭ ‬רק‭ ‬מאות‭ ‬שנים‭ ‬מאוחר‭ ‬יותר‭. ‬במצב‭ ‬דברים‭ ‬זה‭, ‬רק‭ ‬זיכרון‭ ‬מעומעם‭ ‬היה‭ ‬יכול‭ ‬עדיין‭ ‬לשרוד‭ ‬בתודעה‭ ‬הלאומית‭ ‬הקולקטיבית‭ ‬לגבי‭ ‬אירועים‭ ‬הרי‭ ‬גורל‭. ‬כתוצאה‭ ‬מכך‭, ‬הפירוט‭ ‬הרב‭, ‬פרי‭ ‬עטם‭ ‬של‭ ‬סופרים‭ ‬מאוחרים‭, ‬בתיאור‭ ‬האירועים‭ ‬יכול‭ ‬להביך‭ ‬את‭ ‬הקורא‭ ‬ולעורר‭ ‬בו‭ ‬תהיות‭ ‬וספקות‭. ‬מאין‭ ‬שאבו‭ ‬מחברים‭ ‬אלה‭ ‬את‭ ‬הידע‭ ‬המדויק‭ ‬שהם‭ ‬מגישים‭ ‬לקורא‭ ‬על‭ ‬ימים‭ ‬כה‭ ‬רחוקים‭? ‬אין‭ ‬מנוס‭ ‬אלא‭ ‬להגיע‭ ‬למסקנה‭ ‬שמדובר‭ ‬בתיאורים‭ ‬הנובעים‭ ‬מדמיונם‭ ‬של‭ ‬סופרים‭ ‬המעוניינים‭ ‬לשכנע‭ ‬את‭ ‬הקורא‭ ‬שכך‭ ‬התרחשו‭ ‬הדברים‭ ‬בימים‭ ‬עברו‭. ‬אך‭ ‬אין‭ ‬להבין‭ ‬את‭ ‬סיפוריהם‭ ‬כהשתעשעות‭ ‬ספרותית‭. ‬כתביהם‭ ‬משרתים‭ ‬רעיון‭ ‬מדיני‭ ‬שהתגבש‭ ‬אחרי‭ ‬כיבוש‭ ‬ממלכת‭ ‬ישראל‭ ‬בידי‭ ‬אשור‭ ‬בין‭ ‬השנים‭ ‬734‭ ‬ל-722‭. ‬עיקרו‭ ‬של‭ ‬הרעיון‭ ‬לספק‭ ‬לתושבי‭ ‬ממלכת‭ ‬יהודה‭ ‬תחת‭ ‬שלטון‭ ‬חזקיהו‭ ‬גרסה‭ ‬מפוארת‭ ‬יותר‭ ‬של‭ ‬עברם‭ ‬ההיסטורי‭, ‬המתבססת‭ ‬יותר‭ ‬על‭ ‬קורותיה‭ ‬של‭ ‬ממלכת‭ ‬ישראל‭ ‬מאשר‭ ‬על‭ ‬קורות‭ ‬ממלכתם‭. ‬לפי‭ ‬גרסה‭ ‬זו‭, ‬בימים‭ ‬רחוקים‭, ‬שאיש‭ ‬אינו‭ ‬יכול‭ ‬לזכור‭ ‬אותם‭, ‬שלטו‭ ‬מלכי‭ ‬ירושלים‭ ‬על‭ ‬שטחיהן‭ ‬של‭ ‬שתי‭ ‬הממלכות‭. ‬שתי‭ ‬יחידות‭ ‬מדיניות‭ ‬אלה‭ ‬היו‭ ‬פעם‭ ‬ממלכה‭ ‬אחת‭, ‬חזקה‭ ‬ומפוארת‭. ‬חטאים‭ ‬בתחום‭ ‬הפולחן‭ ‬גרמו‭ ‬לפילוג‭ ‬הממלכה‭, ‬אך‭ ‬יש‭ ‬לשאוף‭ ‬לכך‭ ‬שמלכי‭ ‬יהודה‭ ‬מבית‭ ‬דוד‭ ‬יחזירו‭ ‬את‭ ‬העטרה‭ ‬ליושנה‭ ‬ויצרפו‭ ‬אליהם‭ ‬את‭ ‬ממלכת‭ ‬ישראל‭ ‬לשעבר‭, ‬על‭ ‬יוקרתה‭ ‬המדינית‭ ‬ועל‭ ‬מורשתה‭ ‬התרבותית‭. ‬כך‭ ‬נולד‭ ‬תור‭ ‬זהב‭ ‬דמיוני‭ ‬המכונה‭ "‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭" ‬שהלהיב‭ ‬את‭ ‬דמיונם‭ ‬של‭ ‬דורות‭ ‬רבים‭.‬

כדי‭ ‬להגיע‭ ‬לדרגת‭ ‬תיאור‭ ‬של‭ ‬מחברי‭ ‬האפופאה‭ ‬על‭ ‬מלכות‭ ‬דוד‭ ‬ושלמה‭, ‬היה‭ ‬על‭ ‬מחברי‭ ‬קורותיה‭ ‬של‭ ‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭ ‬להכיר‭ ‬מקרוב‭ ‬את‭ ‬חיי‭ ‬חצרות‭ ‬המלוכה‭, ‬על‭ ‬מנהגיהם‭ ‬ותככיהם‭, ‬כדי‭ ‬שישמשו‭ ‬להם‭ ‬מודל‭ ‬חי‭ ‬לבניית‭ ‬תיאוריהם‭ ‬הספרותיים‭. ‬מועד‭ ‬חיבורם‭ ‬של‭ ‬סיפורים‭ ‬אלה‭ ‬לפי‭ ‬הצעתם‭ ‬של‭ ‬פינקלשטיין‭ ‬וסילברמן‭ ‬הוא‭ ‬המאה‭ ‬השביעית‭ ‬לפני‭ ‬הספירה‭, ‬כשלוש‭ ‬מאות‭ ‬שנה‭ ‬אחרי‭ ‬תיאור‭ ‬אירועי‭ ‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭. ‬מועד‭ ‬זה‭ ‬אינו‭ ‬בלתי‭ ‬אפשרי‭, ‬אך‭ ‬להערכתי‭ ‬סיפורים‭ ‬אלה‭ ‬החלו‭ ‬להירקם‭ ‬במוחם‭ ‬של‭ ‬סופרי‭ ‬החצר‭ ‬כבר‭ ‬בסוף‭ ‬המאה‭ ‬השמינית‭ ‬בימי‭ ‬מלכותו‭ ‬של‭ ‬המלך‭ ‬חזקיהו‭. ‬שלטונו‭ ‬של‭ ‬מלך‭ ‬זה‭ ‬מצטיין‭ ‬בפעילות‭ ‬ספרותית‭ ‬ענפה‭. ‬פעילות‭ ‬זו‭ ‬כללה‭ ‬בין‭ ‬השאר‭ ‬איסוף‭ ‬משלים‭, ‬שירים‭, ‬מזמורים‭, ‬אגדות‭, ‬מיתוסים‭ ‬וסיפורי‭ ‬עם‭. ‬אם‭ ‬פרק‭ ‬הזמן‭ ‬שבין‭ ‬שלטונם‭ ‬של‭ ‬חזקיהו‭ (‬697/696-726‭) ‬ובין‭ ‬יאשיהו‭ (‬609-640/639‭), ‬נראה‭ ‬סביר‭, ‬נשאלת‭ ‬עדיין‭ ‬השאלה‭ ‬איזה‭ ‬חצר‭ ‬מלוכה‭ ‬שימשה‭ ‬דגם‭ ‬מעשי‭ ‬לבניית‭ ‬סיפורי‭ ‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭.‬

לאור‭ ‬גדולתה‭ ‬של‭ ‬שושלת‭ ‬בית‭ ‬עומרי‭ ‬בישראל‭, ‬עצמתה‭ ‬המדינית‭, ‬הצלחותיה‭ ‬הצבאיות‭ ‬ומדיניות‭ ‬החוץ‭ ‬המתקדמת‭ ‬שלה‭ (‬יחסים‭ ‬מדיניים‭ ‬עם‭ ‬ארמים‭, ‬צידונים‭ ‬ויהודאים‭), ‬הגיעו‭ ‬שני‭ ‬מדענים‭ ‬אלה‭ ‬למסקנה‭ ‬שחצרות‭ ‬המלוכה‭ ‬של‭ ‬עומרי‭ (‬873-884‭) ‬ואחאב‭ (‬852-873‭) ‬היוו‭ ‬את‭ ‬הדגם‭ ‬לכתיבת‭ ‬סיפורי‭ ‬דוד‭ ‬ושלמה‭. ‬למרות‭ ‬הדמיון‭ ‬הרב‭ ‬שקיים‭ ‬בין‭ ‬מלכים‭ ‬אלה‭, ‬כפי‭ ‬שהם‭ ‬באים‭ ‬לידי‭ ‬ביטוי‭ ‬בספרות‭ ‬המקראית‭ ‬ובמקורות‭ ‬החוץ‭ ‬מקראיים‭, ‬ההנחה‭ ‬נראית‭ ‬סבירה‭. ‬יחד‭ ‬עם‭ ‬זאת‭, ‬כמאתיים‭ ‬שנה‭ ‬מפרידים‭ ‬בין‭ ‬בית‭ ‬עומרי‭ ‬לסוף‭ ‬המאה‭ ‬השמינית‭ ‬או‭ ‬למאה‭ ‬השביעית‭ ‬המוצעים‭ ‬כזמן‭ ‬חיבורם‭ ‬של‭ ‬סיפורי‭ ‬דוד‭ ‬ושלמה‭. ‬לכן‭, ‬כל‭ ‬אותם‭ ‬נימוקים‭ ‬המבטלים‭ ‬אפשרות‭ ‬כתיבה‭ ‬היסטוריוגרפית‭ ‬מסוג‭ ‬זה‭ ‬בהפרש‭ ‬של‭ ‬שנים‭ ‬חלים‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬היפותזה‭ ‬זו‭. ‬להערכתי‭ ‬חצר‭ ‬המלוכה‭ ‬ששימש‭ ‬מודל‭ ‬לעיצוב‭ ‬סיפורי‭ ‬דוד‭ ‬ושלמה‭ ‬יכול‭ ‬להיות‭ ‬אך‭ ‬ורק‭ ‬בן‭ ‬זמנם‭ ‬של‭ ‬המחברים‭, ‬כלומר‭ ‬מלכות‭ ‬חזקיהו‭ (‬697/696-726‭) ‬או‭ ‬זמן‭ ‬מה‭ ‬לאחר‭ ‬מכן‭, ‬ימי‭ ‬מלכות‭ ‬בנו‭ ‬מנשה‭ (‬642/641-697/696‭). ‬

מועד‭ ‬חיבורם‭ ‬של‭ ‬טקסטים‭ ‬אלה‭ ‬אינו‭ ‬קשור‭ ‬רק‭ ‬לתפוצת‭ ‬הכתב‭ ‬וליכולת‭ ‬הכתיבה‭ ‬ההיסטוריוגרפית‭. ‬הוא‭ ‬קשור‭ ‬בראש‭ ‬ובראשונה‭ ‬למניעים‭ ‬האידאולוגיים‭ ‬שהולידו‭ ‬את‭ ‬רעיון‭ ‬קיומה‭ ‬של‭ ‬ממלכה‭ ‬אחת‭ ‬שכללה‭ ‬את‭ ‬שטחי‭ ‬ישראל‭ ‬ויהודה‭ ‬בראשותם‭ ‬של‭ ‬מלכים‭ ‬יהודאים‭ ‬היושבים‭ ‬בירושלים‭. ‬חקר‭ ‬תקופת‭ ‬המלוכה‭ ‬וחקר‭ ‬האגדות‭ ‬והמסורות‭ ‬העממיות‭ ‬הקשורות‭ ‬לשתי‭ ‬הממלכות‭ ‬מלמד‭ ‬שיהודה‭ ‬הענייה‭ ‬והחלשה‭ ‬חיה‭ ‬זמן‭ ‬רב‭ ‬תחת‭ ‬השפעתם‭ ‬הדומיננטית‭ ‬של‭ ‬מלכי‭ ‬ישראל‭ ‬המתקדמים‭ ‬יותר‭ ‬מבחינה‭ ‬מדינית‭ ‬ותרבותית‭. ‬כיבוש‭ ‬שומרון‭, ‬בירת‭ ‬ישראל‭, ‬בשנת‭ ‬722‭ ‬בידי‭ ‬האימפריה‭ ‬האשורית‭ ‬גרם‭ ‬למפנה‭ ‬מכריע‭ ‬בהיסטוריה‭ ‬של‭ ‬האזור‭. ‬עשרת‭ ‬השבטים‭ ‬שלפי‭ ‬המסורת‭ ‬הרכיבו‭ ‬את‭ ‬ממלכת‭ ‬ישראל‭ ‬לא‭ ‬נעלמו‭ ‬ואין‭ ‬צורך‭ ‬לחפשם‭ ‬מאחורי‭ ‬הסמבטיון‭. ‬הם‭ ‬נותרו‭ ‬רובן‭ ‬ככולן‭ ‬במקומותיהם‭ ‬אך‭ ‬רבים‭ ‬מן‭ ‬החוגים‭ ‬המשכילים‭ ‬מצאו‭ ‬מקלט‭ ‬בירושלים‭ ‬בחצרו‭ ‬של‭ ‬המלך‭ ‬חזקיהו‭ ‬שהתאמץ‭ ‬לקלוט‭ ‬אותם‭ ‬ואת‭ ‬מורשתם‭ ‬התרבותית‭. ‬

הגירה‭ ‬חדשה‭ ‬זו‭ ‬שהכפילה‭ ‬פי‭ ‬עשר‭ ‬את‭ ‬אוכלוסיית‭ ‬ירושלים‭, ‬והכפילה‭ ‬פי‭ ‬ארבע‭ ‬את‭ ‬שטחה‭ ‬בכיוון‭ ‬מערב‭, ‬הולידה‭ ‬בקרב‭ ‬חוגי‭ ‬החצר‭ ‬והמקדש‭ ‬היהודאי‭ ‬את‭ ‬האידאולוגיה‭ ‬הפאן‭-‬ישראלית‭. ‬עקרונותיו‭ ‬של‭ ‬רעיון‭ ‬מדיני‭ ‬זה‭ ‬מושתתים‭ ‬על‭ ‬רצונה‭ ‬של‭ ‬ממלכת‭ ‬יהודה‭ ‬הקטנה‭, ‬שאיבדה‭ ‬חלק‭ ‬גדול‭ ‬משטחה‭ ‬בעקבות‭ ‬מסע‭ ‬סנחריב‭, ‬להיות‭ ‬היורשת‭ ‬הלגיטימית‭ ‬של‭ ‬הממלכה‭ ‬הצפונית‭. ‬ממלכה‭ ‬זו‭ ‬שבעבר‭ ‬האפילה‭ ‬על‭ ‬ממלכת‭ ‬יהודה‭, ‬הייתה‭ ‬מוקד‭ ‬משיכה‭ ‬לכובשים‭ ‬זרים‭, ‬איבדה‭ ‬את‭ ‬עצמאותה‭ ‬וחולקה‭ ‬מאז‭ ‬לפרובינציות‭ ‬אשוריות‭. ‬מעתה‭, ‬ירושלים‭ ‬יכלה‭ ‬לטעון‭ ‬לבכורה‭ ‬מול‭ ‬יריבתה‭ ‬בית‭-‬אל‭ ‬בתחום‭ ‬הפולחן‭ ‬ומול‭ ‬הבירה‭ ‬שומרון‭ ‬בתחום‭ ‬המדיני‭. ‬כדי‭ ‬לבסס‭ ‬ולחזק‭ ‬שאיפה‭ ‬זו‭ ‬ואת‭ ‬השלכותיה‭ ‬המדיניות‭ ‬והטריטוריאליות‭ ‬היה‭ ‬צריך‭ ‬להוכיח‭ ‬באמצעות‭ ‬טקסטים‭ ‬רבי‭ ‬יוקרה‭ ‬בזכות‭ "‬עתיקותם‭" ‬שישראל‭ ‬ויהודה‭ ‬היו‭ ‬בעבר‭ ‬הרחוק‭ ‬ממלכה‭ ‬אחת‭ ‬תחת‭ ‬שלטונם‭ ‬של‭ ‬מלכים‭ ‬יהודאים‭. ‬לכן‭, ‬יש‭ ‬לשאוף‭ ‬להחזיר‭ ‬עתרה‭ ‬ליושנה‭ ‬לתקופת‭ ‬תור‭ ‬זהב‭ ‬זה‭. ‬מחברי‭ ‬ההיסטוריה‭ ‬הדאוטרונומיסטית‭ ‬לא‭ ‬היססו‭ ‬להאשים‭ ‬את‭ ‬המלך‭ ‬שלמה‭ ‬בחטאים‭ ‬בתחום‭ ‬הפולחן‭ ‬שגרמו‭ ‬לפירוק‭ ‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭ ‬לשתי‭ ‬ממלכות‭ ‬אחיות‭ ‬בעלות‭ ‬אלוהות‭ ‬משותפת‭: ‬יהוה‭/‬אל‭. ‬

כך‭ ‬שינתה‭ ‬בהדרגה‭ ‬ממלכת‭ ‬יהודה‭ ‬את‭ ‬שמה‭ ‬לישראל‭ ‬ואימצה‭ ‬את‭ ‬המסורות‭ ‬התרבותיות‭ ‬של‭ ‬ממלכה‭ ‬זו‭ ‬תוך‭ ‬עריכתן‭ ‬מחדש‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬רוח‭ ‬הזמן‭. ‬לא‭ ‬במקרה‭, ‬קרא‭ ‬המלך‭ ‬חזקיהו‭ ‬לבנו‭ ‬בשם‭ ‬מנשה‭ ‬על‭ ‬שם‭ ‬מחוז‭ ‬בישראל‭ ‬מצפון‭ ‬לאפרים‭ ‬כדי‭ ‬להדגיש‭ ‬את‭ ‬זיקתו‭ ‬לשטח‭ ‬גאוגרפי‭ ‬זה‭. ‬לא‭ ‬ניתן‭ ‬היה‭ ‬להתעלם‭ ‬מן‭ ‬המסורות‭ ‬של‭ ‬הממלכה‭ ‬היריבה‭ ‬כיוון‭ ‬שנציגיה‭ ‬היו‭ ‬עדיין‭ ‬בעלי‭ ‬השפעה‭ ‬בחוגי‭ ‬הסופרים‭ ‬ובקרב‭ ‬נכבדי‭ ‬הממלכה‭ ‬שקלטה‭ ‬אותם‭. ‬יחד‭ ‬עם‭ ‬זאת‭, ‬היה‭ ‬צריך‭ ‬לנסח‭ ‬מחדש‭ ‬מסורות‭ ‬אלה‭ ‬ולשלבם‭ ‬באופן‭ ‬אינטגרלי‭ ‬במסורות‭ ‬היהודאיות‭. ‬כך‭ ‬נולדו‭ ‬סיפורי‭ ‬האבות‭ ‬שהפכו‭ ‬את‭ ‬יעקב‭ ‬הישראלי‭ ‬לנכדם‭ ‬ולבנם‭ ‬של‭ ‬אברהם‭ ‬ויצחק‭ ‬היהודאים‭. ‬כך‭ ‬גם‭ ‬נעשה‭ ‬לדמותו‭ ‬של‭ ‬משה‭ ‬הישראלי‭ ‬אליו‭ ‬הוצמד‭ ‬אח‭ ‬בכור‭ ‬אהרון‭ ‬המייצג‭ ‬הרגלי‭ ‬פולחן‭ ‬כוהניים‭ ‬מירושלים‭.‬

קליטתם‭ ‬של‭ ‬חוגי‭ ‬המשכילים‭ ‬הישראלים‭ ‬ביהודה‭ ‬לא‭ ‬נעשתה‭ ‬ללא‭ ‬חריקות‭ ‬וללא‭ ‬חיכוכים‭ ‬עם‭ ‬חוגי‭ ‬הסופרים‭ ‬ביהודה‭. ‬את‭ ‬סימני‭ ‬יריבות‭ ‬זו‭ ‬אנו‭ ‬מוצאים‭ ‬לאורך‭ ‬סיפורי‭ ‬ספר‭ ‬בראשית‭ ‬וספר‭ ‬שמות‭ ‬בצורת‭ ‬גרסאות‭ ‬סיפורים‭ ‬מקבילים‭ ‬שהוצמדו‭ ‬אחד‭ ‬לשני‭ ‬או‭ ‬שולבו‭ ‬אחד‭ ‬בתוך‭ ‬השני‭ ‬תוך‭ ‬התעלמות‭ ‬מן‭ ‬הסתירות‭ ‬ביניהן‭. ‬האיבה‭ ‬היהודאית‭ ‬לישראל‭ ‬ניכרת‭ ‬גם‭ ‬בסיפורי‭ ‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭ ‬שנכתבו‭ ‬ביהודה‭ ‬באותם‭ ‬ימים‭. ‬בסוף‭ ‬המאה‭ ‬השביעית‭, ‬נקט‭ ‬המלך‭ ‬יאשיהו‭ ‬בדרכים‭ ‬אלימות‭ ‬כדי‭ ‬להשתלט‭ ‬על‭ ‬ירושת‭ ‬ישראל‭ ‬ושטחה‭. ‬הוא‭ ‬הרחיק‭ ‬לכת‭ ‬עד‭ ‬כדי‭ ‬חילולו‭ ‬של‭ ‬אתר‭ ‬הפולחן‭ ‬היוקרתי‭ ‬של‭ ‬בית‭-‬אל‭, ‬פגע‭ ‬בקדושתו‭ ‬והרס‭ ‬את‭ ‬מזבחו‭. ‬יש‭ ‬להניח‭ ‬שהדבר‭ ‬לא‭ ‬נעם‭ ‬לאוכלוסייה‭ ‬הישראלית‭ ‬שנפגעה‭ ‬ביקר‭ ‬לה‭ ‬בתחום‭ ‬הפולחן‭ ‬והאמונות‭. ‬כידוע‭, ‬יאשיהו‭ ‬פגע‭ ‬גם‭ ‬באוכלוסיית‭ ‬יהודה‭ ‬עליה‭ ‬נכפתה‭ ‬בכוח‭ ‬הזרוע‭ ‬רפורמה‭ ‬פולחנית‭, ‬קצרת‭ ‬ימים‭, ‬ששאפה‭ ‬לבטל‭ ‬מסורות‭ ‬עממיות‭ ‬הנהוגות‭ ‬מימים‭ ‬ימימה‭.‬

הסיפורים‭ ‬אודות‭ ‬דוד‭ ‬ושלמה‭ ‬אינם‭ ‬מיתוסים‭ ‬כפי‭ ‬שהגדירו‭ ‬זאת‭ ‬פינקלשטיין‭ ‬וסילברמן‭. ‬מיתוסים‭ ‬קשורים‭ ‬במקרא‭ ‬ובעולם‭ ‬העתיק‭ ‬בסיפורי‭ ‬אלים‭ ‬ובמעשי‭ ‬נסים‭ ‬נפלאים‭. ‬סיפורינו‭ ‬נטולים‭ ‬מאפיינים‭ ‬אלה‭ ‬וסוגתם‭ ‬ראליסטית‭ ‬בעיקרה‭. ‬ליתר‭ ‬דיוק‭, ‬ניתן‭ ‬להגדיר‭ ‬את‭ ‬סיפורי‭ ‬הממלכה‭ ‬המאוחדת‭ ‬כרומנים‭ ‬היסטוריים‭, ‬המפארים‭ ‬עבר‭ ‬לאומי‭ ‬דמיוני‭. ‬כאמור‭, ‬מחקרם‭ ‬של‭ ‬פינקלשטיין‭ ‬וסילברמן‭ ‬אינו‭ ‬מקובל‭ ‬עדיין‭ ‬על‭ ‬כלל‭ ‬הארכאולוגים‭ ‬מזרם‭ ‬הכרונולוגיה‭ ‬הגבוהה‭ ‬וגם‭ ‬לא‭ ‬על‭ ‬היסטוריונים‭ ‬מסוגם‭ ‬של‭ ‬אנדרה‭ ‬למר‭ ‬וברוך‭ ‬הלפרן‭. ‬אך‭ ‬הוא‭ ‬הצליח‭ ‬לערער‭ ‬מוסכמות‭ ‬שמתנגדיהם‭ ‬ידרשו‭ ‬להתמודד‭ ‬איתן‭ ‬בהנמקות‭ ‬משכנעות‭ ‬כדי‭ ‬לסתור‭ ‬את‭ ‬מסקנותיהם‭. ‬עם‭ ‬זאת‭, ‬גם‭ ‬חוקרים‭ ‬שמרניים‭ ‬יחסית‭ ‬מודים‭ ‬זה‭ ‬מכבר‭ ‬בעובדה‭ ‬שהממלכה‭ ‬המאוחדת‭ ‬כלל‭ ‬לא‭ ‬היתה‭ ‬כפי‭ ‬שהיא‭ ‬מתוארת‭ ‬במקרא‭, ‬לא‭ ‬מבחינת‭ ‬שטחה‭ ‬ועצמתה‭ ‬המדינית‭ ‬ולא‭ ‬מבחינת‭ ‬עושרה‭ ‬האגדי‭. ‬

לסיכום‭, ‬בהשפעת‭ ‬מדיניותם‭ ‬של‭ ‬חזקיהו‭ ‬ובנו‭ ‬מנשה‭ ‬ובהשפעת‭ ‬האידאולוגיה‭ ‬הרואה‭ ‬ביהודה‭ ‬היורשת‭ ‬המדינית‭ ‬והתרבותית‭ ‬של‭ ‬ישראל‭, ‬יצרו‭ ‬סופרי‭ ‬חצרותיהם‭ ‬כתב‭ ‬תעמולה‭ ‬מתוחכם‭ ‬המעניק‭ ‬אסמכתא‭ ‬כתובה‭ ‬לרעיון‭ ‬הפאן‭-‬ישראלי‭ ‬על‭ ‬קיומו‭ ‬של‭ ‬תור‭ ‬זהב‭ ‬דמיוני‭ ‬בראשות‭ ‬מלך‭ ‬יהודאי‭ ‬שמלך‭ ‬בירושלים‭. ‬אחרי‭ ‬שהוכיחו‭ ‬שמלך‭ ‬חברוני‭-‬ירושלמי‭ ‬מלך‭ ‬על‭ ‬כל‭ ‬ממלכת‭ ‬ישראל‭ ‬ההיסטורית‭, ‬נקמה‭ ‬יהודה‭ ‬בישראל‭ ‬והשתלטה‭ ‬על‭ ‬מורשתה‭ ‬במועד‭ ‬בו‭ ‬כבר‭ ‬היו‭ ‬מסוגלים‭ ‬סופריה‭ ‬לקבוע‭ ‬מסורות‭ ‬על‭-‬ידי‭ ‬ניסוחם‭ ‬בכתב‭ ‬על‭ ‬מגילות‭ ‬קלף‭ ‬ועל‭ ‬פפירוסים‭. ‬סוגה‭ ‬ספרותית‭ ‬זו‭ ‬של‭ ‬רומן‭ ‬היסטורי‭ ‬בעל‭ ‬מסר‭ ‬אידאולוגי‭-‬פוליטי‭ ‬התפתחה‭ ‬בהמשך‭ ‬ויצרה‭ ‬בין‭ ‬השאר‭ ‬את‭ ‬מגילות‭ ‬רות‭ ‬ואסתר‭. ‬סיפור‭ ‬התמלכותו‭ ‬של‭ ‬יוסף‭ ‬במצרים‭ ‬שייך‭ ‬גם‭ ‬הוא‭ ‬לאותה‭ ‬קטגוריה‭.  ‬

ברם‭, ‬שאלות‭ ‬נוספות‭ ‬עומדות‭ ‬עדיין‭ ‬על‭ ‬הפרק‭ ‬ומחכות‭ ‬לפתרונן‭ ‬במחקר‭ ‬המקראי‭. ‬האם‭ ‬סביר‭ ‬מבחינה‭ ‬ארכאולוגית‭ ‬שמלך‭ ‬מיהודה‭ ‬ישלוט‭ ‬מירושלים‭ ‬על‭ ‬טריטוריה‭ ‬ישראלית‭. ‬אם‭ ‬מלך‭ ‬יהודאי‭ ‬לא‭ ‬שלט‭ ‬בשכם‭ ‬או‭ ‬בתרצה‭, ‬נגד‭ ‬מי‭ ‬מרד‭ ‬ירבעם‭ ‬בן‭ ‬נבט‭, ‬מלכה‭ ‬הראשון‭ ‬של‭ ‬ישראל‭. ‬מה‭ ‬מידת‭ ‬היסטוריותו‭ ‬של‭ ‬המלך‭ ‬הבנימיני‭ ‬שאול‭ ‬ששלט‭ ‬מגבע‭ ‬על‭ ‬נחלת‭ ‬יהודה‭ ‬ועל‭ ‬גשור‭ ‬הרחוקה‭ ‬בצפון‭. ‬על‭ ‬שאלות‭ ‬אלה‭ ‬ועל‭ ‬פענוח‭ ‬פרטי‭ ‬החיבור‭ ‬התעמולתי‭ ‬הפאן‭-‬ישראלי‭ ‬הכלול‭ ‬בספרי‭ ‬שמואל‭ ‬ומלכים‭ ‬יצטרכו‭ ‬חוקרים‭ ‬בתחום‭ ‬והטקסטואלי‭ ‬והארכאולוגי‭ ‬להתחקות‭ ‬מחדש‭, ‬תוך‭ ‬התייחסות‭ ‬למסקנותיהם‭ ‬של‭ ‬פינקלשטיין‭ ‬וסילברמן‭.‬

Publié dans Publcations

Pour être informé des derniers articles, inscrivez vous :

Commenter cet article